סיפור ההצלחה של עופרה אוזן שלי, מפסלת חלל נועזת מנתיבות שהפכה לאחת המעצבות המבוקשות העולם

תכירו אגדה: עופרה אוזן שלי (50) מנתיבות היא מפסלת חלל ואחת ממעצבות המבוקשות בארץ ובעולם, עם התמחות יוצאת דופן בעיצוב גופי תאורה. כמי שהובילה בהצלחה מאות פרויקטים של עיצוב בתים ודירות, עיצוב משרדים ובתי עסק בכל רחבי הארץ, בעיצוב מרהיב ושונה מאחד לשני, שהצליחה בזכות התעוזה שבה והחלום שלה כילדה טובה מנתיבות, ממשפחת הקבלנים הידועה "האחים אוזן", שירשה את הטעם לעיצוב מאבא שלה דוד ז"ל - מעצבת דירות לדוגמא עם השיק והיוניק שטמוע בה ומועבר ללקוחות רבים שמהפונטים מהרעיון הלא קונבציונאלי של היוצרת הנועזת, שלא מפחדת להגיד בריש גלי ובכנות ראויה, שהיא מעצבת כיום לאנשים אמידים בלבד ברחבי העולם, זה העשור השלישי בחייה. 

תפסנו אותה לשיחה בלו"ז הצפוף שלה בין טיסה לעיצוב בניו יורק, לתערוכה בספרד לבין עיצוב בניין מגורים חדש בבאר שבע, כשסוד ההצלחה שלה הוא שמי שרוצה אותה יצטרך להסכים שהעיצוב שלה הוא מה שיקבע ברוח הלא קונבנציונלית, המדומיינת והמרגשת שבה.

עופרה חיה עם בעלה נתן שלי, שיחד פתחו לאחרונה עסק יזמות עצמאי ומגדלים שלושה ילדים: חושן בת עשרים, נהוראי בן 19 ועברי בן 14 - משפחה יצירתית, חמה ומלאה בהשראה עם אימא שיודעת לעצב מחלל ריק מראה שעוצר נשימה של מפסלת חלל. על חלל.

מה זה אומר מפסלת חלל?

"לא, אני מיתגתי את עצמי בשנים אלה ובעשור האחרון מעצבת רק לאנשים מסוימים שמתאימים לעיצוב שלי. הם צריכים להיות מאוד אמידים. אני לא מתנצלת על כך וכמובן שאני לא רוצה להישמע שחצנית, כי אני הכל לא. רק מבינה שעם השנים אני אוהבת לעשות דברים מיוחדים וייחודים, לגוון בכל פרויקט, לא העתק הדבק כמו רוב המעצבים שיש בשוק שמעצבים בתים שאת נכנסת אליהם ומרגישה שכבר ראיתי אותו במקום אחר. אצלי כל בית נראה אחרת. אני מעצבת לאנשים בעלי סטטוס תודעתי-עיצובי וכזה המאפשר לנו להעניק למרחב המעוצב את מלוא תשומת הלב והראש. אני בונה א חלל הבית תוך בחינת מנעד רחב של סגנונות עיצבו שבסוף יתאימו ללקוח הספציפי".

בכמה כסף מדובר?

"יכול להגיע לכמה מיליונים טובים. מתחילת התהליך העיצובי אני מדגישה כי בכדי לעבוד איתי, אסור להגביל אותי ולכן לעיתים קרובות איני יודעת מה הסכום לעיצוב המתבקש. זו הסיבה למה צריך להגיע אליי בראש פתוח. הלקוחות שלי צריכים לאהוב את הראש שלי, כי אני שונה ממעצבים אחרים ומאוד נועזת ביצירות שלי. לכן הלקוחות אותם אני בוחרת לרוב גם הם נועזים ולא הולכים במסלול הקיים. צריך לדעת איך לחבר מכלול של דברים קטנים, כי בסוף יוצא בינגו."

פעם נכנעת לבקשת לקוח?

"פעם אחת נכנעתי ועליה אני מבכה, כי הלקוחה ישבה אצלי בעורק הראשי והתעקשה על עיצוב מאלומיניום מסוים כשאני יודעת שזה יהווה בעיה. בסוף נשברתי ואמרתי בסדר, נלך עם האלומיניום הזה ובסוף היא הצטערה שלא המשכתי להתעקש איתה. מאז אני אומרת בכנות נחמדה שזה מה שיש, רוצים? תקבלו. לא? לא חייב.  אני גם לא עושה תיקון זמני ללקוח רק טיפול שורש, מעצבת מהרצפה ומעלה. פעם עיצבתי ללקוח נורה בגודל 15 מטר אורך גם בלי שהוא חשב על זה, כי זו אני".

אבא של עופרה, דוד אוזן ז"ל, היה קבלן מוכר בנתיבות, שלו ולאמא שלהם, ורדה ז"ל, בנתה המשפחה בית כנסת מפואר ומעוצב להפליא על שמם...... "הדנ"א העיצובי זה מאבא שלי" מספרת עופרה "הוא היה מפסל מבטון ואני מחוברת לחומר הזה מאוד ועושה איתו דברים מטורפים, ומברזל. ילדה יצירתית שאוהבת לצייר, לגעת בחומרים, סקרנית ומדמיינת".

בהמשך דרכה פנתה עופרה ללימודי "הנדסאי בניין", אבל פחות התחברה לתחום. משם למדה פיסול בניו יורק, התגוררה שם שש שנים ולקחה כמה קורסים מרתקים בפסיכולוגיה בשביל הנשמה "גם כי בתחום שאני עובדת יש גם קצת פסיכולוגיה ביני ללקוח" הסבירה "וצריך להבין כל אחד ואחת. זו מתנה בשבילי להרגיש אנשים. כל פרויקט שאני מקבלת אני מתחייבת אליו כאל הבית שלי גם אם זה לא הטעם האישי שלי, כי זה המוזיאון של הלקוח שלי".

ברזומה שלה אפשר למצוא עיצוב מסעדות בניו יורק, בתים פרטיים ובתי עסק בארץ ובחו"ל, היא מוזמנת לתערוכות והשקות נחשבות בעולם, מקורבת לספקים מאיטליה ועד סין ("אני מתחברת לעיצובים היפנים כנראה באיזה גלגול הייתי יפנית") ותמיד אוהבת לעבוד עם אנשים שלמדו את הראש שלה ויודעים לעזור לה בהתאם. בעברה עיצבה בית שעשתה לו ייבוא מסין ואיטליה, לא מוכנה לקבל קטלוגים אינטרנטיים, הכל צריך להישלח אליה כתוכניות אמתיות שאותן היא מחברת ומניחה בתיקייה אישית שבנתה, עובדת עם ספקים מאיטליה, ספרד וסין ויודעת שהיא צריכה לטפח קשרים בשוק הטורקי, אבל מחכה קצת שיירגע המצב הביטחוני".

ואת מתמקצעת בגופי תאורה?

"הבטחתי לעצמי שבעשור הנוכחי אני חוזרת ליצור יותר בתחום שלי שהוא גופי תאורה. אני יודעת שאנשים רואים פרויקטים שלי שלהם עיצבתי גופי תאורה מיוחדים, הם מחפשים אותי. בלי שאני אתפרסם במדיות, בעיתונות או בטלוויזיה, הכל מפה לאוזן או ממראה. בעלי ואני פתחנו חברה משלנו בשם "אחד שלי"(על שם ילדינו) -  מיזמים חדשים, פרויקטים והשקעות. מה שמיוחד אצלנו זה שאני מתכננת את כל העיצוב פנים ביחד עם האדריכלים על כל פיפס קטן. לקוחות שלנו לא צריכים לקחת מעצבי פנים, הכל אני.

איך הלקוחות איתך?

"היה מקרה שלא התחברתי לאחד מבני הזוג שבאו אליי להזמין עיצוב. אני מאוד אוהבת אנשים ולעולם לא אשים את עצמי מעליהם. בגלל התנהגות פחות ראויה מבחינתי, החלטתי שאני לא אקח אותם כלקוחות פרטיים וביטלתי חוזה. לימים טסתי לתחרות אדריכלים בחו"ל שאליה נבחרתי ביחד עם עוד אדריכלית נוספת, ובדרך הסתבר שהם פנו גם אליה. שאלתי אותה איך היא הסתדרה עמם, והיא ענתה שהיא הייתה המעצבת השישית שלה ושאין חלק בבית שלא שייך למעצב אחר. סימן שההרגשה שלי הייתה נכונה. לא אעבוד עם מי שאני לא מתחברת כדי שייצא עיצוב מושלם"

מה הדבר הכי משוגע שעיצבת?

"אני לא חושבת שאני משוגעת, אבל לפני שנים תקעתי בתקרה שורשים של עצים אמיתיים בתקרה. צבעתי אותם והם היו מראה מרהיב שיורדים מטה באור שלהם. לפני ארבע חמש שנים נתקלתי בעיצוב דומה בתערוכה בחו"ל ואיזה בחור מארצות הברית שאל אותי מאיזו גלריה קניתי את העיצוב, עניתי לו שמהטבע."

מה מיוחד בך שאין באחרים?

"התאורה. גופי תאורה שלי הם שלי, הפסלים שלי, הבייבי שלי, גם הייתה לי תערוכה בארצות הברית על גופי תאורה שעיצבתי. ביקשו שאני אעצב גם לקונסול פילדלפיה בארץ ולמוזאון אומנות מודרנית. הים אני באמת נמצאת במקום שאני רוצה לפרוץ, לעשות רק גופי תאורה כי הרבה רוצים. מגיעים אלי אדריכלים שרוצים שיתופי פעולה עם גופי תאורה, כי בדרך כלל בוחרים מאותו מקום שבו מוכרים גופי תאורה ולא עיצוב אישי. אני מעצבת פסל, כמו תכשיט, כי הנתח גדול מהעיצוב בבית הוא התאורה שעליה אני לא מוותרת. זה כמו שאת בוחרת שמלה פשוטה, שמה את התכשיט הנכון וזה שדרג לך את ההופעה ברמה".

מה החלומות שלך?

"שיהיו לי חנויות בהונג קונג, בניו יורק, איטליה ויפן, שבהן ישווקו רק את המנורות שלי. וזה יקרה".