משה קוגמן מבאר שבע שהודח מהאח הגדול: "אני מקבל המון הצעות מבנות שכותבות לי שלא נורא שלא הלך עם שרין, הן מחכות לי"

אי אפשר היה לפספס אותו: משה קוגמן (31), על תקן סטטוס גרוש ואבא לילד בן שנתיים, הוא הסלב החדש של באר שבע, תגידו מה שתגידו. אחרי שהודח לאחרונה מתוכנית הראליטי הגדולה והנצפית במדינה, להלן "האח הגדול", כדייר ה-15 שבא לעשות עניין וא-לה רומנטיקה עם הדיירת שרין אברהם (שבכלל מאוהבת בשחף הדייר), הוא כאן כדי להישאר ו"לנצל" את הפרסום לטובת שיתופי פעולה כדאיים, לסגור קמפיינים וגם להשתתף בעוד תוכנית ראליטי חדשה.

תתפלאו, הבחור בא לממש את 15 דקות התהילה שלו לטובת עתיד ראוי. כמי שנכנס לבית כאנונימי חייכן שעוסק בחייו כרכז תחום נוער בסיכון עם צרכים מיוחדים דרך שירות לאומי ומנהל מקצועי לשחקני כדורגל נוער בית"ר באר שבע -  יצא מחויך עם שאיפות להצליח ולהתקדם הלאה. ולא, אל תנסו לעצור אותו.

אתה מרגיש סלב?

"אני לא רגיל לכל מה שקורה מסביבי עכשיו, העולם הזה היה רחוק ממני. פתאום אני מסתובב ברחוב ואנשים מסתכלים עלי, מדברים איתי, מצטלמים, מחבקים אותי, אומרים דברים, כל מה ששונה משגרת חיי, אבל אני נהנה מזה ויש לי גם סבלנות לכולם. אני מאוד מחובר לבאר שבע ואוהב את העיר שלי, גאה מהמקום שממנו באתי וחשוב לי לשמור על זה ולשמר את זה. לקחת את המקום של הפרסום החיובי להשפעה על דעת קהל בדרך כזו או אחרת".

במה היית רוצה להשפיע?

"אני מאוד מחובר לספורט, לפועל באר שבע וספורט באופן כללי. הייתי מאמן קבוצות כדורגל, מנהל מקצועי בבית"ר באר שבע, עשיתי המון דברים שקשורים לכדורגל, לכן אני מאוד רוצה להשפיע בעניין הספורט ובעיקר בחינוך, כי אני מגיע מחינוך. יש לי תואר שני בחינוך ואני חושב, ואמרתי כמה פעמים בתוכנית, שאנחנו מהווים דמויות בחוץ ודוגמא לאחרים, אם נתנהג כמו ברברים אז יש לזה השפעה למקום לא טוב ולכן היה חשוב לי לשמור על עצמי בתוכנית ולהישאר אדם טוב. במקביל, לקחת את עצמי בכל הקשור לתעשייה ופרסום, לייצר שיתופי פעולה וקמפיינים עם אנשים מקומיים, לעזור בכל הקשור בתחום".

מה אתה עושה בשביל לתרגם את מומנט החשיפה להצלחה ולקידום הקריירה שלך כדי שתישאר כאן?

"יש הרבה פגישות בכל הקשור לקמפיינים, שיתופי פעולה כאלה ואחרים, דברים מתבשלים, אולי עוד ריאליטי שבקרוב תדעו עליו, אבל בגדול זה הכיוון ותמיד שמח לשמוע ולהיפתח להצעות חדשות".

מאז שהוא הודח החיים שלו השתנו ב180 מעלות, אין כל ספק. אם זה בכמות העוקבים באינסטגרם שקפצה מ400 ל5000, מאין סוף תגובות, פניות ובקשות רבות באינסטגרם ובפייסבוק. הנון אנונימיות יצרה מצב חדש בחייו שהביאה לכך שהוא לא יכול להסתובב ברחוב מבלי שיזהו אותו, יעירו, ישאלו שאלות, יבקשו להצטלם לסלפי או יקליטו אותו בוידאו מוסר ברכה לחבר, לדודה ואפילו לסבתא "אני אדם שאוהב לדבר ולענות לכל אחד, יש לי בי הרבה סבלנות" הוא מודה על החיים שאחרי "כי זה מאוד מרגש אותי ומשמח לקבל אהבה ולהחזיר בחזרה. אני גם נהנה להיות עם המשפחה שלי, לצאת לבלות במקומות של חברים בבאר שבע שמבקשים שאפרגן להם ואהיה שם, ואני בא לכולם באהבה ומפרגן לאנשים שאני אוהב לשם שמיים".

ומה עם הילד?

"איתו אני הכי נהנה ורואה אותו כמה שאני יכול במסגרת הסדרי הראייה. היה בי געגוע גדול  במהלך התוכנית וגם לו היה קשה לו כי הוא לא הבין לאיפה נעלמתי, כי הוא מאוד קטן. לאט לאט אנחנו עובדים על הקשר שלנו בחזרה, אני מאוד אוהב אותו והוא מאוד אוהב אותי חזרה, קשורים בקשר מדהים אחד לשני, אני מעריץ של הילד שלי, מסתכל לו בעיניים ורואה שהוא מעריץ את אבא שלו, ומבחינתי הוא המעריץ הכי חשוב שיש לי בחיים".

בנות מתחילות איתך יותר?

"אני אשקר אם אגיד שלא. קצת קשה לי כי אני קצת מתבייש בדברים האלה. זה נחמד מאוד, אני מקבל המון תגובות, הצעות מבנות שכותבות לי כמו "לא נורא עם שרין, אני מחכה לך" או "שרין לא שווה ושרין כן שווה"  -  כל אחת בדעתה. אני בשלב הזה לא מספיק לענות לכל ההודעות האלה, אני מאוד נזהר ונשאר עם עצמי בקטע של רגע, סיימתי עכשיו חוויה ואני צריך לעכל ולעבד את הדברים לפני שרץ לדבר הבא. בעזרת השם כן, מאוד רוצה זוגיות ולהתחיל פרק ב' מחדש".

שרין ואתה זה יותר משחק ריאליטי,  לא באמת היה נראה שייצא משהו - טועה?

"דיברתי על זה הרבה פעמים בתקשורת ואני אומר את אותם דברים, נכנסתי כי ראיתי מישהי שמצאה חין בעיניי דרך הטלוויזיה. נוצר מצב שאכנס לתוכנית והחלטתי שאני אכנס. התנאי היה ההכרזה של שרין. היא בחרה להכניס אותי, אבל כנראה הייתה מאוהבת בגבר אחר. המקום שלה לא היה פנוי וזה לא הלך, אז ממשיכים הלאה. פה זה נגמר. אין שנאה ולא כעס אחד לשנייה, אני מעריך את שרין על הדרך שלה, ודברים שאתם רואים בטלוויזיה לא תמיד ברורים לכם, אבל אסכם במשפט אחד: דברים שרואים מכאן לא רואים משם".

היה תנאי רק אם יהיה לך דייט עם שרין?

"לא ממש לא, אני חושב שהקהל  הצליח לראות שמעבר לעניין של שרין יש בי ערך מוסף אחר שאני מביא יחד איתי, הלכה למעשה גם אחרי שהיא הודחה לפני - כלומר שהקהל ראה דברים אחרים במשה שנכנס עבור שרין. כן היה קשה לסחוב את הטייטל על הגב של המחזר של שרין ובגלל זה נכנסתי, אבל ככל שהזמן עבר אתה מבין שאתה בזכות עצמך ולא בזכות זה ששרין הכניסה אותך".

למי התחברת ומי לא?

"לא התחברתי בסופו של דבר לקאזם, ראו את זה שהיה לי פחות חיבור איתו. היו דברים דינאמיים בבית ואני זה שהקמתי את הפרלמנט, החבורה של הבנים, במטרה להילחם בקבינט שהיה בצד שני. התוכנית הלכה לי ממש בצורה טובה ועובדתית, הפרלמנט פורק, אבל באותה נשימה עשיתי את זה כי הבנתי שאם לא אעשה את זה, אז הבא בתור שילך הביתה זה אני, נתנאל, דניאל ושאר החברים של הקבוצה. האמת שלא הכי התחברתי לדרור."

למה?

"הבן אדם שהיה כביכול חבר שלך, הולך מאחורי הגב שלך ובעצם גורם לזה שאתה מאבד חברים קרובים. הוא הגיע מוכן לתוכנית, עשוי  טוב למשחק, למד הכל בעלפה, ידע מה להגיד, ידע איפה לגעת ומתי להיות מול המצלמה וסחתיין לו כל הכבוד, ברכה והצלחה".

יש מצב שהוא יודח היום

"את מאמינה שאני אפילו לא יודע שתהיה היום הדחה? ואגלה לך סוד, זה מאוד מביך לראות את עצמך בטלוויזיה. גם ברחוב אומרים לך תשמע, אתה רזה מאוד במציאות או שהיינו בטוחים ששמת עדשות בהירות."

מי יזכה לדעתך?

"רוצה שחף ומי שחושב שתזכה תהיה טליה".

חשבתי שתגיד נתנאל, כי התחברתם שם מאוד

"שמעתי דברים שנאמרו בחוץ ופחות אהבתי לשמוע ולראות, אז עם נתנאל נראה לי שנדבר בארבע עיניים. שחף היה חבר טוב ונאמן, שמר עליי כל הזמן ודאג לי ואני מפרגן לו, הוא בן אדם טוב, אינטליגנט, חכם". נתנאל  התרחק ממני ועקץ, אאבל למרות שיצאתי מהבית חיבקתי אותו ואמרתי לו שהכל בסדר. כשניפגש בחוץ נשב על בירה ונדבר על הכל."

מה הרגע הכי קשה?

"שהביאו לי תמונה של הבן שלי, זו היתה חזרה למציאות וקיבלתי פרופורציות באותו רגע. היה מאוד מרגש. היה קשה לי לראות תמונה בקטע של געגוע מאוד גדול לילד".

למה תתגעגע ולמה בבית האח?

"לישיבות פרלמנט בלילה, לרגעים של הצחוקים, שירים, חברות אמיתי  בעיניי. אנשים שרו שירים וזה היה מאוד כיף שאני מתגעגע אליו"

בטח קשה להסתגל לשירותים אחד?

"יש שניים, אחד בחצר ואחד במקלחת עצמה.  לומדים להסתדר. גם היה לנו שעה ביום שבו היו לנו מים חמים ואז בבוקר היינו צריכים להתקלח מהר ויש לחץ מכל אחד להתקלח, אז זה יוצר מריבות, בייחוד שיש 18 דיירים בבית. בסוף לומדים להסתדר עם מה שיש".

נשמע כמו טירונות, רק כיף יותר

"זה ממש כמו סוג של טירונות עם עייפות ואיסור ללכת לישון. יש מפקד גדול שנמצא ושומר עלינו כל הזמן ואתה צריך ללמוד לדעת להסתדר עם אנשים חדשים שאתה לא מכיר, כי כל אחד בא עם והמורכבות שלו והקשיים שלו. חוויה".