כוכב בסול: תכירו את אמיר סול - ביום ראש צוות במחלקת כימיה ובערב זמר
07.07.22 / 12:01
כדאי שתכירו את אמיר סול (26) זמר מוכשר שהוציא לאחרונה שני שירים עם כמות לא מבוטלת של האזנה ביוטיוב, והשליש בדרך, שבערב עובד לפרנסתו כראש צוות במחלקת כימיה ובערב זמר מוכשר, שר וכותב על אהבות שהיו וחושף לראשונה למה גדל כל ילדותו בבית סבתו.
אמיר סול, 26, סטטוס רווק, עובד משרה מלאה כראש צוות במחלקת כימיה, אבל בהוויה שלו ובמיתרי קולו הוא זמר , כותב ומלחין שהוציא לאחרונה שני שירים שגרפו האזנה ותגובות רבות ביוטיוב. שירים שמספרים על חיי האהבה שלו שלא צלחו. כמי שהעביר את רוב ילדותו במגורים עם סבתו בשכונה ט' בבאר שבע, כי ההורים לא יכלו לגדל בשל בעיות כלכליות, קיבל את כל מה שנחוץ כדי להעריך את החיים: אהבה, חום וקרבה ייחודית שרק סבתא יכולה לתת שגידלה אותו בחיקה יחד עם הדודות שלו.
אמיר: "דודה שלי וחברה שלה שהייתה שכנה של סבתא שלי היו מוציאות אותי ואת האח הקטן של החברה לטיול עוד כשהיינו בעגלות" נזכר "מפה לשם הוא חבר ילדות שלי עד היום. ילדות שהייתי שומע בעיקר היפ הופ/ראפ, אלון דה לוקו, דנידין פיטבול ועם הזמן עברתי לשמוע רק שירים באנגלית של אדל, ג'יימס ארתור עד שהגיע עידן חביב לחיי המוזיקה ומאז זה סיפור אהבה. היום שומע יותר מוזיקה ישראלית כמו עידן חביב , אמיר דדון, יובל דיין, עידן עמדי. הייתי שומע המון מוזיקה וממש אוהב לקרוא את המילים".
בשלב מסוים, באזור גיל 15, התחיל לאמיר כתוב בעצמו ולשיר את מה שהוא כותב במילים שנכתבו מנבכי לבו. עם הזמן הוא הבין שהוא ממש אוהב לכתוב שירים ולשיר אותם, וזה מה שהביא אותו להקליט שני שירים מנצחים ולפרסם ביוטיוב, והשלישי כבר בדרך. עכשיו הוא מחכה לחשיפה הגדולה.
ספר לי על הילדות שלך
"הייתה לי ילדות מדהימה אצל סבתא, ממש אהבתי לחיות אצלה. ההורים שלי עלו לישראל עם אחי הגדול ממני בחמש שנים. שנה לאחר מכן נולדתי וההורים חוו קשיים כלכליים וקשיים בגידולי בדירת חדר בקרית גת, אז הם החליטו שלטובתי יהיה נכון להעביר אותי לסבתא עד שהצליחו להסתדר. המעבר לסבתא גרם לי להיות קשור יותר לבאר שבע, לבית של סבתא, לדודות שלי. וגם כשחזרתי להורים התעקשתי לחזור לסבתא כל שבת, חג וחופש גדול".
היית קשור אליה יותר?
"בגיל עשר הייתי עולה על אוטובוס בעצמי ופשוט נוסע לסבתא, נעלם להורים שלי סופשבוע שלם, שבוע שלם של חופשת, חג ואפילו חודשיים שלמים של חופש גדול. ככל שהתבגרתי ככה באר שבע הייתה לי מיוחדת, היו לי יותר חברים בבאר שבע מאשר קריית גת והקשר עם סבתא היה קשר של אימא ובן, היא הייתה בשבילי הכל - כל מה שאני היום זה בזכותה ".
אתה כותב בעצמך, ניגנת על כלי מסוים?
"אני כותב עד היום ולא מנגן. לאחרונה התחלתי שיעורי גיטרה"
לשיר הראשון קוראים 'לא רוצה לגלות' ולשיר השני 'נשיקות קטנות'. את שניהם כתב בתקופת הצבא וקצת אחרי. "השירים נכתבו על האקסית המיתולוגית ועל אהבה גדולה שלא הצליחה" נזכר" והשאירה סימנים עד היום. "לא רוצה לגלות" נכתב על מה שהבנתי בדיעבד ש"קמתי כמו כולם ולא הבנתי לאן, איתך זה עולם שלם ואני הסתובבתי ליד..."אני שר. אני לא רוצה לגלות שיש משהו אחר בתמונה, ו"נשיקות קטנות" נכתב על לילות שכולם היו ישנים ואני מסתובב מצד לצד ולא נרדם, כי אני חושב עליה, נזכר בנו ועל מה שהיינו מבין שאני עדיין שם, חלק בי עדיין שם, לא חזר אלי וזה כנראה הלב "עינייך תלויות על התקרה כמו חלק ממפה איתך חצי ממני שלא רוצה לחזור גם אם אצא למלחמה" "וכשהרחובות ריקים ויש שקט בכבישים אני ער לגלות אם תחזרי שוב לביתי".
התגובות לא איחרו לבוא?
" התגובות היו מדהימות. הסביבה הקרובה החמיאה ממש וגם אנשים שאני לא מכיר פתאום שומעים את השיר שלי מעלים לסטורי, זה מטורף בעיני".
אתה מופיע בערבים?
"כרגע מתמקד בלהוציא את השירים שלי החוצה"
על מה יהיה מסופר השיר השלישי?
"השיר השלישי מדבר על זוג שגר ביחד שהאהבה ביניהם קצת נעלמה והם מחפשים את הדרך חזרה לניצוץ שהיה ביניהם בהתחלה"
מה החלום הגדול?
"החלום הגדול שלי הוא להופיע מול קהל שאוהב את השירים שלי וישיר אותם איתי. אני מוציא לעולם יצירות שכתבתי מגיל 16 בחדר הקטן שהיה לי ואנשים אוהבים ומתחברים, זה כבר חלום ענק שהתגשם. אני כותב ושר כדי שכמה שיותר אנשים ישמעו ואולי זה יגע בהם ויעבור דרכם ולא לידם. מה שיוצא מהלב גם נכנס ללב".
מה עם השתתפות בתוכניות ריאליטי מוזיקלית?
"זה פחות בשבילי".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
