זעקתה של אישה מוכה: "ידעתי שאם אני לא יוצאת עכשיו אני הנרצחת הבאה"
11.12.24 / 16:10
פ' (35) גרושה ואמא שלושה ילדים, נולדה וגדלה בבאר שבע. בפעם הראשונה בחייה היא מספיק אמיצה לחשוף את האלימות שספגה מצד מי שהיה בעלה במשך שבע שנים. היא לא רק הייתה אישה מוכה, אלא גם סבלה מטרור נפשי, פחד, השפלה, לעג וזלזול למול שלושת ילדיהם, וכיום, אחרי שהצליחה להתגרש מאותו בעל אלים וברחה למקלט לנשים מוכות - מספרת פ' על התקופה הכי קשה בחייה שבה נאלצה לשחק שני תפקידים: האישה המוכה ששותקת ונשרפת מבפנים, לעומת ההצגה בחוץ שמשדרת הכל טוב. עכשיו יש בה אומץ לכעוס על כך שלצערה במדינה גם לגברים מכים יש זכויות על הילדים, וצועקת בקול רם לכל אותן נשים מוכות שמסתירות חיי גיהינום: קומו ותברחו. "המרחק מרפא, אלימות המשפחה היא תסמונת בכל האוכלוסיות בכל הרבדים" אמרה מעומק ליבה. "צריך להוקיע אותה מהחברה. ואם את אישה מוכה, תצאי ותפרח - יש לך אותך".
פ' מספרת על ילדות מושלמת שהייתה לה. ילדה ותלמידה טובה שגדלה בבית עם אחיות עצמאיות ועוצמתיות, עד שסיימה צבא בהצטיינות. חודש לאחר שאחת האחיות נפטרה מסרטן, היא הכירה את ז', שהיה באותה תקופה נוכח בשבילה ולמענה בשבר הגדול של חייה. לאחר זמן קצר היא נכנסה להריון והשניים התחתנו. עד כאן החלק האופטימי של החיים, כי מכאן מתחיל מסע ארוך ומייגע שבו חייה הפכו עד מהרה לסיוט ארוך ומתמשך כשהחל בעלה להכאיב לה פיזית, נפשית וטראומתית. והיא, למדה להסתיר ולשתוק. "פחדתי והתביישתי לספר" סיפרה פ' מליבה. "אחרי הלידה התחלתי לעבוד בתחום החינוך, הכרתי מסביבי אנשים שהפכו להיות לי למשפחה. משפחה שלא ידעה מה קורה לי בחיים האמיתיים".
תספרי לנו על החיים בצל הנשואים ההתחלתיים ושלושה ילדים – מתי החלו הסימנים הראשונים של האלימות
"היו סימנים כבר בהתחלה. שהייתי בהיריון קרה המקרה אלימות הראשון, ז' זרק לעברי כיסא כשהייתי בחודש השמיני. הייתי שני אנשים בתוכי, האחת האישה שאני בבית האלים והאישה של החוץ. מהר מאוד התחלתי להבין את המקום שלי - לדבר על זה אסור לי. זה נושא שלי ושלו".
איך התמודדת ואיך היית מגיבה לכל סיטואציה קשה?
"החיים לצד גבר אלים הם חיים נוראיים. יש האישה שאת בבית, זאת שמאוימת ומוכה, ואת האישה של החברה שמראה זוגיות מושלמת. בכל מקום שהייתי בו חשבתי עליו, מה הוא חושב, איך ירגיש היום, אם יהיה רגוע או עצבני. חייתי סביב המחשבות שלו "24/7 .
את יכולה לפרט מה הכוונה סוגים של אלימות?
"במשך השנים הייתה אלימות מכל הסוגים. פיזית, מינית, נפשית וכלכלית - כל סוג מושך אחד השני. אם הייתי בוכה על שחטפתי סטירה, לא היו לי כבלים או אוכל. היו ימים שהעדפתי לשתוק שמא לא יהיו השלכות. היה מקרה ליד הילדים שהוא משך לי בשיער וחבט בי, הרגשתי שהוא באטרף ופשוט ביקשתי סליחה. בשנה האחרונה שיתפתי המון חברות ומשפחה, אבל האלימות החמירה ופחדתי לחיי".
קרה שהתלוננת במשטרה?
"התלוננתי במשטרה כמה פעמים. פעם אחרונה הייתה ממש לפני שיצאתי למקלט והוא היה באטרף. הבנתי אז שאני ממש לפני המוות. החלטתי לפעול, הורדתי הילוך, ניסיתי לא להעיר את האלימות ועשיתי הכל ברוגע ושקט. ידעתי שאם אני לא יוצאת עכשיו אני הנרצחת הבאה".
תשע שנים הם חיו יחד בבית האימה שבו ניסתה לא פעם לקום ולעזוב, אבל ללא הצלחה. כל פעם שניסתה להעלות את נושא הפרידה או הגרושים – האלימות הייתה עולה שלב, עם איומים ואובססיה שהחמירו. "רציתי לשמור על הילדים, פחדתי לעזוב. לצערי במדינה גם לגברים מכים יש זכויות על הילדים" סיפרה בגלוי.
קשה לחיות בבית עם בעל אלים ולהציג בחוץ שהכל בסדר – איך התמודדת, איך הילדים התמודדו?
"הדבר הכי קשה הוא ההרגשה של ללכת על ביצים, לשחק משחק. ז' היה אומר לי להתאפר ולהתארגן שלא ייראו שבכיתי, שנייה אחרי שמשך לי בשיער, ואני אמורה לחייך והייתי שני אנשים בבנאדם אחד".
אף אחד לא שמע מהשכנים את זעקתך?
"הייתה לי שכנה מבוגרת ששמעה הכל, באחד הימים היא חייגה אליי ושאלה אם הכל בסדר?. אמרתי לה שכן הילדים השתוללו והכל בסדר, מאז הוא אסר עליי לומר לה שלום".
הגעת לבית חולים במקרים מסוימים?
"פחדתי פחד אימים להתפנות לבית חולים. צריך להבין אישה מוכה - גם המוח שלה נשלט. האלימות הנפשית היא חמורה ביותר. את יודעת שהוא הרים ידיים ופגע בך, ואז הוא הופך לקורבן - זה דגל אדום לגבר אלים. ואחרי האלימות את בספקות אם נפגעת או לא".
מתי החלטת לעזוב ולהגיע למקלט לנשים מוכות?
"לפני שנה וחצי היה מקרה ליד הילדים. ז' משך לי בשיער, הטיח אותי על הרצפה, איים שיקרא עליי קדיש, לקח את הילדים והתיישב איתם במרפסת כאילו כלום לא קרה. הסתכלתי לבת שלי בעיניים, ידעתי שזה זמני.פניתי למרכז לאלימות במשפחה בבאר שבע ואחרי יומיים התפניתי למקלט".
ספרי על החוויה שם - את מי פגשת, איך המקום עזר לך? הוא הגיע לשם?
"הגענו למקלט וגם שם היה לא פשוט. היו נשים שעוד לא יצאו ממעגל האלימות. החיים המשותפים לא פשוטים".
בתקופה של ה7 באוקטובר הכל הפך לאינטנסיבי יותר. במקלט אסרו עליה ועל שאר הנשים לצאת החוצה, בטענה שבתקופות כאלה הגברים האלימים מחפשים אחריהן. פ' לא יצאה אפילו לדקה, כי היא הרגישה במקלט מקום מפלט ומוגן. מצד שני, היא נחשפה לראשונה לאופי החברה בישראל. "יש פערים עדתיים, מעמדות, גזענות" משתפת בכאבה הפרטי. "המקלט נתן לי נתק. הבנתי שאני אדון לעצמי ושאני שולטת במחשבות וברצונות. אחרי חצי שנה של שהות במקלט הוא הגיע לשם. כמובן שדיווחתי למשטרה, לצערי הנושא של אלימות במשפחה לא מטופל. אלימות במשפחה היא טרור בתוך הבית".
בעצם ניצלת כשהגעת לחוף מסטחים והבנת שצריך לעזור לנשים שחיות ככה בדיוק ושותקות
"היום אני מטופלת ומבינה את המשמעות של הדבר. אני מרגישה שנולדתי מחדש ויש לי שלושה ילדים. המסר שלי לכל מי שחווה אלימות שיש לך אותך אם חיית עם גבר אלים סימן שיש בך כוחות לקום וללכת. החיים ניתנו לנו שנהנה ונהיה מאושרות. תדברי!תשתפי! יש גופים ואנשים שיבינו אותך. פורום מיכל סלע" מקום שיכיל ויתמוך עושים עבודת קודש. תהיי חזקה, תקיפי את עצמך במערכות תמיכה" .
את עוד פוחדת לפגוש אותו?
"כן בעיקר בבתי משפט. אני חושבת שאלימות בנפש היא חמורה הרבה יותר. שאני רואה אותו אני מרגישה שמשהו בגוף נחלש - זאת עבודה. מיום ליום את מתחזקת ומבינה את הכוחות שיש בי, כי מי שעוזבת למקלט יש בה כוחות עצומים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
