"אני רוצה שהאומנות שלי תיגע בכמה שיותר אנשים"

"אני עוסקת באומנות ויצירה מגיל צעיר, גם בבית הספר היסודי שלמדתי בו בחצרים דאגו לעודד יצירתיות ואומנות, היו לנו הרבה סדנאות וחוגים ותמיד נמשכתי לעולם הזה. כבר מגיל קטן התחלתי לצייר ואפילו הכנתי את התפאורה למסיבת סיום ואת ספר המחזור של בית הספר", סיפרה ל'באר שבע נט' עדן ילמה.

עדן בת 25, היא אמנית שנולדה וגדלה בבאר שבע, כאשר התשוקה לעולם היצירה הגיעה אליה מגיל קטן. כיום היא סטודנטית לאומנות בשנקר ובמקביל עובדת כעצמאית ועושה פרויקטים בעיצוב וציור. "גרתי בבאר שבע בשכונת נחל עשן ואת רוב הילדות שלי ביליתי בשכונה י"א, שם סבא וסבתא שלי גרים. אחרי בית הספר הייתי לוקחת אוטובוס ומגיעה לשכונה ומבלה שם", סיפרה עדן, "בתיכון למדתי באשל הנשיא ושם הייתי לי המחשבה שאני צריכה ללמוד משהו שיהיה לי להמשך, הייתי לי דילמה בכיתה ט' איזו מגמה להגביר. אז בחרתי בערבית כי זה גם עניין אותי וגם רציתי להגיע לחיל המודיעין. לא הלכתי למגמת אומנות אבל המשכתי לצייר כל הזמן, סמכתי על זה שהאומנות לא תיעלם לי, ידעתי שזה בטוח ימשיך להיות חלק ממני".

עדן מעידה על עצמה שהיא אוטודידקטית, לכן היה לה קשה עם מסגרות ובהתחלה לימדה את עצמה לצייר. "תמיד התחברתי עם אנשים והכרתי אנשים שעוסקים באומנות וניסיתי ללמוד מהם ולקבל מהם השראה, עד היום, תמיד העשייה שלי היא דרך חיבורים עם אנשים", היא מספרת. בצבא שירתה עדן בחיל המודיעין ובזמנה הפנוי החלה למכור חולצות עם ציורים שעיצבה כדי להמשיך ולעסוק באומנות. במקביל בשלב הזה איתגרה את עצמה ויצאה לקצונה בצבא: "זו הייתה הזדמנות לקריירה בטוחה, באותה תקופה לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם האומנות אז הלכתי על מסלול הקצונה. כבר בתחילת התהליך הבנתי שזה פחות בשבילי אבל סיימתי את זה ועשיתי שנה בקבע. כשהשתחררתי ידעתי בוודאות שיש לי דרך אחת בעולם ואומנות זה מה שאני הולכת לעשות".

אז איך התחלת לעסוק כל כולך באומנות?

"בהתחלה אחרי הצבא הלכתי לטייל בעולם, עשיתי טיול של כמה חודשים באתיופיה כדי לחקור את השורשים והזהות שלי. זה היה מטורף, המסע שם גרם לי להתחבר לעצמי ומי שאני וזה גם מאוד השפיע על האומנות שלי, מאז עיקר העיסוק שלי זה בנושא הזהות שלי כאישה אתיופית שחורה, אני חוקרת את העולם הזה דרך היצירה וזה נותן לי השראה. בהמשך לקחתי מספר קורסים מקצועיים כדי שיהיו לי כלים טכניים, התלבטתי האם להתחיל ללמוד אומנות בגלל הקושי שלי עם מסגרות, אבל החלטתי בסוף שכן ואני לומדת תקשורת חזותית בשנקר. זה מאתגר אבל גם מרתק, זה כמו קייטנה כי אני מאוד נהנית תוך כדי התואר".

ספרי על האומנות הדיגיטלית- זה התחום בו את עוסקת בתקופה האחרונה? מה משך אותך בזה?

"מה שמשך אותי לאומנות הדיגיטלית זה הנגישות של זה, זה התחיל מסקרנות. בהתחלה הייתי מציירת ידנית ואז כשרציתי למכור את הציורים או לעשות הדפסים על חולצות נדרשה עוד רמה של מקצועיות שהייתי חייבת, למשל ללמוד עוד תוכנות. אז ככל שהעמקתי בזה זה ריתק אותי, העובדה שיש בתוך זה עולם אפשרויות כל כך גדול וזה נורא נגיש, אני יכולה ליצור הרבה יותר מהר. אני כבר שנתיים שלוש מציירת בעיקר אומנות דיגיטלית ובשנה האחרונה אני גם חוזרת לצייר ידנית שזה כיף, לאמן את היד. במקביל ללימודים אני בעיקר לוקחת פרויקטים כפרילאנסרית וזה מאפשר לי להתרכז בלימודים וגם לייצר עניין מעבר והכנסה".

מאיפה את שואבת השראה ליצירות שלך?

"ההשראה שלי תמיד מגיעה מאנשים, אני בן אדם נורא רגיש ומאוד ניזונה מאינטראקציות חברתיות אז זה תמיד בהשראת האנשים או מקומות. אני אוהבת לטייל ולהכיר מקומות חדשים בארץ ובעולם, להיחשף לתרבויות שונות וכל דבר חדש כזה שאני רואה הוא מסקרן ודרך היצירה אני יכולה לחקור על העולם. אני גם יוצרת כמובן מתוך חוויות אישיות, זה תלוי בתקופות, כמו למשל בקורונה שיותר הסתגרנו בבית, אז היצירות היו מושפעות מהעולם הפנימי שלי. כשאני מטיילת אני סופגת השראה מבחוץ. עכשיו אני עובדת על פרויקט של שני מוזיקאים מוכשרים, אני מלווה את המיתוג של ההופעה והאלבום שיוציאו. יש עוד פרויקטים נוספים אבל עליהם אני עדיין לא יכולה לספר".

אז מה החלום הגדול שלך?

"אני תמיד אני אומרת שהשאיפה הכי גדולה שלי היא מאוד צנועה, אני פשוט רוצה להמשיך לעשות אומנות כל הזמן, להצליח להתפרנס מזה, ושזה יזין את עצמו. שאוכל להתפרנס מזה כדי שאוכל להמשיך לעשות את זה ואוכל להמשיך לגעת באנשים דרך האומנות. אני רואה את זה כשליחות, אם קיבלתי מתנה אז זו הדרך שלי להחזיר לאנשים, דרך האומנות, זה הדבר בעזרתו אני יכולה לעזור לאנשים להגשים את החלומות שלהם, לדבר אליהם, לגעת בהם ולסקרן אותם. כל דבר אחר שאעשה יהיה פחות משמעותי גם עבורי. אני מאחלת שהאומנות שלי תיגע בכמה שיותר אנשים ומקומות, ופשוט להמשיך ליצור".

View this post on Instagram

A post shared by BES (@edenyilma_)