איה ג'ומה מבאר שבע כובשת את המסך ואת השף אסף גרניט בתוכנית 'משחקי השף'
25.12.22 / 15:39
אי אפשר לעצור אותה: איה גו'מה (22) מבאר שבע, היא אחת מהפייבורטיות של תוכנית הריאלטי "משחקי השף" שמשודרת בערוץ 13, שכבשה לא רק את הקהל, אלא גם את השף, אסף גרניט, שידע לזהות לא רע טעם טוב בידייה, אלא בגלל הטמפרמנט שלה שכובש כל בזיק במסך. בראיון אישי היא מספרת על החיים במשפחה ערביה, הגזענות, האהבה לבישול, לתוכנית ועל החיים הפחות נוצצים מחוץ לחשיפה.
כבשה את המסך ואת הקיבה: איה ג'ומה (22) מבאר שבע, היא אחת מהפייבוריטיות של משחק השף שמשודרת בערוץ 13, שאי אפשר להתעלם ממנה. הבחורה עם התלתלים הקופצניים שהשפים אסף גרניט ורז רהב, בטח לא ישכחו הרבה זמן. אם אסף גרניט, שהוא שף בינלאומי, אמר עליה שיש לה כריזמה כזו שאין בכל אחד - העתיד המוצלח מחכה לה מעבר לפינה. היא מלאה בפלפל והרבה ביטחון אישי, לא פוחדת לדבר וקופצת משמחה שהמנה יוצאת לה טעימה, רק כי זה בתוך הנפש שלה. אין פלא שאחת המנות שלה הוכרזה כשאחת הטעימות מהעונה ועל זה קיבלה מצטיינת אצל השפים הגדולים בארץ".
את מלאה בביטחון עצמי?
"אני חושבת שיש בי מלא ביטחון ואמונה עצמית. אני נבחרתי להיות מבין 18 מתמודדים בעונה הנוכחית וזה כבוד ענק, בייחוד שאני היחידה שבאה בלי ניסיון ועוד מגיעה כשאני באמצע לימודים בבית הספר "בישולים". בקושי הייתי עשרה שיעורים ואמרתי לעצמי יאללה, ננסה".
למה החלטת ללכת לתוכנית?
"מגיל 14 יש לי חלום להיות בתוכנית, אני מהצופות ההדוקות. תלו מודעה בבית הספר שפתחו עונה חדשה של התוכנית ומחפשים טבחים וצלצלתי במהירות. צלצלו אליי והזמינו אותי לראיון ראשוני מול מצלמה. הגעתי וכבר באותו יום אמרו לי תחזרי שוב ותכיני מנה. איזה חמש פעמים הבנתי מנות כי רצו להיות בטוחים שאני יודעת לבשל. בפעם הראשונה בישלתי פריקה עם קבב ערבי כזה, טחינה, פפריקה ותבשיל ירוקים, ערבי. בפעם השנייה רצו שאבשל כדי לבדוק שאני לא מכינה רק אוכל ערבי, אז הכנתי כרוב ממולא אותנטי. שוב קראו לי לבשל ושאלתי 'אתם רציניים'?, אבל באתי אחרי שבועיים בניתי תבשיל עם מנגולד שנראה כמו אורז עם יוגורט. אמרו מעולה תחזרי שוב כפרה עליך, לדינמיקה קבוצתית, ושם כבר גילו מי זו איה שמדברת בלי הפסקה. וזה עזר לי מאוד. אני לא אחת שסותמת פה גם אם לידי שפים גדולים".
בשלב האודישנים אי אפשר שלא היה להתלהב מההתלהבות של עצמך והדיבור האינסופי, זה מה שחמוד בך.
"בשלב הריאיון איך שהגעתי לעמדת מטבח עם קרש וסכין, התחלתי לעוף. כל הג'ומה יצאה ממני כי הרגשתי שאני באזור הנוחות שלי. גם אם חששתי, לא סתמתי את הפה. בסוף קיבלתי ארבעה סכינים וזה אושר ענק. מי יכול להתלונן על זה? בישלתי מה שאני מבשלת מהבית כי לא היה לי זמן לבשל בגלל העבודה שלי בקפה 'לביא' בבאר שבע של אלעזר לביא. אני מתה עליו, איתו כבר שנים עוד מבית קפה הילל ורוטשילד".
איה נכנסה לתוכנית עם רעל בעיניים או כמו שהיא מתארת בשפתה העליזה "אמוק". היא עברה מאז להתגורר ביפו ומנהלת את חייה בין סשן צילומים לעבודה שלה במסעדת 'ויקי כריסטינה' במתחם התחנה בתל אביב, מתחילה להשתלב לאיטה בסצנה התל אביבית ולהפנים שלא הכל נוצץ בהתחלה - אף אחד לא מחכה לך עם כפית זהב בפה וצריך לעבוד קשה כדי להגיע להישגים "אני עושה תהליך עם עצמי" מודה "היה לי סוג של 'עלה לי' מאז החשיפה בתוכנית ואני לאט לאט משתלבת. ניגשתי למטבח בידיעה שאני יודעת כבר המון, אבל הבנתי מהר שצריך ללמוד יותר ולהתנסות. הראש נאטם בהתחלה מללמוד ויש הבלגות. לא החזקתי סרוויס וזה היה קשוח בהתחלה. זה שבעבר החזקתי צוות שלם בקסטרו לא אומר שבמטבח כן, הייתי חייבת לשנות פאזה".
אובר ביטחון שלא אחרי תוכנית ריאליטי
"לגמרי. אובר ביטחון יכול להפוך אותך לאדיש וזה לא טוב, כי אתה לא פתוח ללימודים ולהבנה שאתה לא הכי טוב בעולם. אני כן זכיתי להשתתף בתוכנית נהדרת שנתנה לי המון ואיתה אני משיכה הלאה לחיים האמתיים".
מזהים אותך ברחוב?
"בטח, בעיקר בגלל התלתלים, הקול הדומיננטי כמו של ילד והחיוך הגדול שבי. מאוד מפרגנים. אני רק הבנתי שאת 15 דקות התהילה צריך לקחת בפרופורציה".
איה נולדה וגדלה בנצרת, אחות בכורה לעוד ארבעה אחים ואחיות ("אני הלידרית") ולהורים ערבים שהתגרשו באמצע החיים. אביה מתגורר כיום בנצרת ואמא בבאר שבע. חיידק המטבח נדבק בה עוד שהייתה נוסעת לסבתא בנצרת ומבקרת הרבה במטבח, מצלמת בעיניה את ידיי סבתה החקלאית שמגדלת סוסים ופרות, רואה אותה חולבת פרה, מכינה מהחלב יוגורט ולאבנה, מכינה תבלינים ומריחה את ריח האדמה. "סבתא היא אדם אחד ומיוחד" מפרגנת הנכדה "הייתה פאלחית הארקדור. הייתה מעירה אותי בשש בבוקר לקטוף איתה את הלסיינה (עלי לשון הפר) ואת החובזה".
איה למדה בתיכון מקיף ז' והייתה, לדבריה, ילדה חננה שאוהבת ללמוד אנגלית ותנ"ך. כילדה ערביה שמדברת בריש, היא נתקלה לא פעם בגזענות רשעית, בעיקר בתקופת מבצע 'עמוד ענן', שהתגברה בבית הספר. "הילדים היו מחרימים ולא מדברים איתי" נזכרת בעצב "מתביישים להסתובב איתי ולא היה לי קל באותה תקופה. נרשמתי לצופים ושם החברה קיבלה אותי כמו שאני. לאט לאט עלה לי הביטחון והיום הם כבר חברים ונחמדים אלי, אבל כן עברתי תהליך קבלה עם עצמי ופיתחתי יותר חסינות מבחינה מנטלית. אני יותר יציבה וגאה להביא את עולם הקולינרי הערבי לכל מקום".
אמא שלך גם חלתה בסרטן השד ועברת תקופה לא קלה.
"לחלוטין. היו לי תקופות עמוסות בלב. בקורונה הכל נעצר, חליתי ואיבדתי את הטעם. כל בלוטות הטעם לא היו קיימות אצלי ובזמן צילומי התוכנית נתתי לחברים לטעום כי לא היה לי טעם. רוב הבישול בא מהבטן. לפני התוכנית אמא שלי חלתה בסרטן השד והייתי כל הזמן סביבה ותמיד היה חשוב לשדר אופטימיות. היום היא יותר בסדר, הולכת טוב יותר ובקרוב תתחיל ללמוד. היא מאוד גאה בי על התוכנית".
מה זה לימד אותך?
"לא לוותר על החלומות. הייתי אמורה להתחיל ללמוד אחיות מוסמכות באוניברסיטת בן גוריון, אבל כשאמא שלי חלתה נפל לי האסימון שאני אעשה מה שאני אוהבת, כי חיים רק פעם אחת".
הייתה לך נקודת שבירה בתוכנית?
"המשימה הכי אינטנסיבית הייתה המקסיקנית וכמעט הודחתי שם. הכנתי שיש ברק עם מלא כורכום והייתי בטוחה שאני עפה בגלל זה. אבל כשאמרו את השם של אביב אמרתי לרז בלי טאקט שזו פעם אחרונה שלי, ובמשימה לאחריה קיבלתי מצטיינת על המנה שהכנתי עם הכרוס עם הקרם הכרובית השחור לבן, שאמרו שזו המנה הכי טעימה בהיסטוריה של משחקי השף. מאוד התרגשתי".
מי לדעתך יזכה?
"האמת שכולם חזקים, וקשה לי להצביע על מישהו או מישהי".
מה עם מסעדה משל עצמך, בבאר שבע?
"מסעדה כרגע לא בכיוונים שלי, אלא יותר אירועים פרטים. אין לי עוד את הניסיון והוותק. אולי בעוד עשר שנים כדי שאמתג את עצמי להיות אסף גרניט. מסעדה בסגנון ים תיכוני, ערבי ואירופאי".
מה עם בן-זוג?
"וואלה לא, כרגע אין לי זמן לזה. לא כזה רודף אחרי".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
