ראש הממשלה בנימין נתניהו בפנייה למשפחות השכולות

"אחי ואחיותי בני משפחת השכול אני מדבר איתכם כאח שכול כל שנה אני משפחתי ואחי ומשפחתו עולים לקברו של אחי יוני זכרונו לברכה אנחנו מתייחדים עם הזיכרון עם החיוך שלו עם הכאב הבלתי נתפס מאותו רגע נורא שהודיעו לנו על נפילתו הודיעו לעידו ועידו הודיע לי בארה"ב ואלו דברים ששינו לנו את החיים שלנו כי שההודעות על יקיריכם שינו את מחייכם בצורה שאי אפשר להסביר. אבל כנראה שהעם שלנו והמדינה שלנו הם דברים מאוד מיוחדים, כי כל שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל עולים להר הרצל. ולעוד 52 בתי עלמין צבאיים במדינת ישראל מיליון וחצי בני אדם. זה מספר עצום. אין דבר כזה בשום מקום בעולם.

קודם כל, זו תעודת כבוד לכל אזרחי ישראל שמזדהים עם הכאב שלנו ומבינים את ההקרבה העצומה של יקירינו, שבלעדיהם פשוט לא היינו כאן. זה מה שאנחנו עושים כל שנה. השנה צריך לעשות את זה אחרת, כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את אותה הצפיפות באתרי הקבורה שפשוט תסכן את כל מי שנמצא שם.

אני משתף אתכם בדברים שכתבה שרה שחף פרי - שהיא אלמנת צה"ל ואם שכולה. היא איבדה את בעלה מאיר במלחמת יום הכיפורים ואת בנם משה במלחמת לבנון.  והיא החליטה השנה לא ללכת להר הרצל ביום הזיכרון. והיא כותבת, היא מגדירה זאת כ'בחירה בחיים', בתוך אחריות לעצמה ולכל הסובבים אותה. היא כותבת: "בתוך כל הקושי, אני יודעת שהבחירה שלי נכונה. המשפחה שלי והחברים שלי יהיו עם הנופלים בדרכים אחרות ומשמעותיות וגם ב"Zoom".

אני חייב להגיד שכולנו נמצא דרכים שונות ולהתייחד עם זכר יקירינו. אני ומשפחתי, ואחי ומשפחתו, אנחנו נעלה להר הרצל בימים אחרים, פחות צפופים. אני יודע שגם אתם תעשו זאת. אני רוצה שתדעו שגם בסערת הקורונה - יש דבר אחד שאנחנו זוכרים: אנחנו כאן בזכותם, ובזכותם ולמענם גם נחיה. יהי זכרם ברוך תמיד!".