נפלה ברחוב ותפוצה בעשרות אלפי שקלים מהעירייה

עיריית באר שבע תפצה את תושבת העיר בכ-43 אלף שקלים- כך קבע בית המשפט השלום בבאר שבע לפני כמה ימים. ההחלטה התקבלה בעקבות מקרה, שאירע בשנת 2012, בו אותה תושבת מעדה ברחוב ונפצעה בשל הפרשי גבהים בין אבני המדרכה לבין מכסה מתקן בזק. אירוע זה הביא לקביעתה של השופטת נעם חת מקוב כי העירייה הפרה את חובתה להסיר מכשולים ברחוב.

באירוע שאירע בחודש יולי 2012, נפלה התובעת ונפגעה בקרסול ובמפרק רגל שמאל בעת שהייתה בדרכה למכולת השכונתית. אורתופד מומחה מטעם בית המשפט קבע כי בעקבות הנפילה נותרה לה נכות צמיתה של 14.5% והיא נמצאה ב"אי כושר עבודה מלא" למשך חמישה חודשים ובאי כושר חלקי שלושה חודשים.

לעומת קביעה זאת, טענו עיריית באר שבע וחברת הביטוח איילון, המבטחת את התובעת, כי הנפילה נגרמה כתוצאה מסחרחורת שלקתה בה, ולא כתוצאה מפגם במדרכה. כראייה, הציגו הצדדים הנתבעים מסמכים רפואיים המעידים כי התובעת התלוננה בעבר על סחרחורות, ואף הציגו את דו"ח מד"א מיום הנפילה, בו נכתב כי התובעת "התעלפה לאחר שהרגישה סחרחורת". עוד הם הוסיפו, כי לאישה יש אחריות משמעותית למקרה, מאחר והכירה היטב את המקום והייתה צריכה לשים לב לאופן הליכתה, מה גם שהפרשי הגובה במדרכה היו, לטענתם, מזעריים.

בתגובה טענה התובעת שאין לייחס לדו"ח מד"א חשיבות רבה, מאחר והאמור בו נמסר בעודה מעורפלת כתוצאה מהנפילה, וכי הדברים לא נרשמו בזמן אמת מפיה אלא בבית החולים על ידי חובש שלא שמע אותה אומרת אותם. היא הוסיפה שהמסמכים הרפואיים שהוצגו על ידי הנתבעות אינם עדכניים ומבוססים על תלונות מלפני 14 שנה.

לאחר הצגת טענות הצדדים, החליטה השופטת נעם חת מקוב לקבל את טענת התובעת לגבי דו"ח הפינוי, כשלדבריה, "לא ניתן לבנות תילי תילים על רישום זה", שכן סביר להניח שהתובעת הייתה בשוק מהנפילה ומהכאבים. כמו כן, אמרה השופטת נעם חת שהדו"ח נכתב בבית החולים לאחר הפינוי, "ואין הדבר דומה לרישום מילה במילה מפי התובעת בזמן אמת".

השופטת קבעה כי זוהי אחריות העירייה להסיר את המכשולים ברחובות העיר, וכי אירוע זה הוא מקרה של הפרת החובה החקוקה בפקודת העיריות, לפיה על העיריות לדאוג לתקינות הרחובות שבתחום שיפוטה, למנוע ולהסיר מכשולים.

לפיכך, קבעה השופטת כי הגורם למעידה היה הפרשי הגבהים במדרכה. עם זאת, השופטת לא הסירה את מלוא האחריות מהתובעת, וייחסה לה חצי מהאשם התורם לאירוע, זאת מאחר שהתובעת הכירה את המקום היטב ומאחר והאירוע אירע באור יום מלא, על כן, לא היה קיים קושי להבחין במפגע.

בסיכומו של דבר העמידה השופטת חת מקוב את סכום הנזק שנגרם לתובעת על 86 אלף שקל, אך בשל האשם התורם חייבה את העירייה לשלם לה 43 אלף שקל והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,060 שקל.