שנתיים לצוק איתן עושים סיכום וחושבים על הבאות

היום שנתיים ל"צוק איתן" מבצע  של 50 ימי לחימה  בה איבדנו חיילים ספגנו ירי רקטות ומטחי אש מרצועת עזה , 44 יישובים שנמצאים בטווח של קילומטרים ספורים מן הגדר ספגו פצצות מרגמה ובחלקם התושבים נאלצו לעזוב את בתיהם, ובכך  לטפח תחושת כעס רבה כלפי מערכת הביטחון. גילוי איום המנהרות טרור  ובמדינה שלמה תחת מתקפה לצד התגייסות ועזרה הדדית מפעמת.

עוד לפני המערכה בצוק איתן, במערכת הביטחון טענו שלתושבי הדרום אין ממה לחשוש. אלא שהמציאות הוכיחה אחרת, כשנגלו מראות של מחבלים החודרים מתחת לאדמה והפרו את שגרת  חיים ביישובי הדרום

מדובר צה"ל העדיפו שלא להגיב לטענות שעלו במהלך הלחימה ואחריה . במשרד הביטחון אמרו: "מערכת הביטחון פועלת בשנים האחרונות אל מול מנהרות חמאס ומתייחסת בשיא הרצינות לכל פנייה בנושא ולכל חשש או חשד שעולים בקרב התושבים

במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. הישגים של לוחמי  צה"ל תקפו 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה, 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.

לצערנו נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים.

סיפור עצוב שנגע לליבנו היה מותו של דניאל בן-4 ז"ל תושב קיבוץ נחל עוז אשר  נפגע  בתוך ביתו מרסיס של פצצת מרגמה שנורה לעבר הקיבוץ, רגע לפני שהמשפחה ברחה ממנו. הוא, הוריו ושני אחיו הקטנים ממנו היו בביתם, אך הוא לא הספיק להגיע לממ"ד - ופגיעת הרסיס הייתה קטלנית. אמו גילה סיפרה כי כבר קודם לכן התפוצצה פצצה ליד מבנים בקיבוץ, ובעקבות זאת תכננה המשפחה לנסוע להוריה בקריית אונו. עוד סיפרה  "המזוודות כבר היו מוכנות. רגע לפני הפיצוץ הקטלני יצאתי להוריד את המנשא של אורי (בנה הפעוט) מחבל הכביסה. נכנסתי הביתה והיה 'צבע אדום'. הילדים שיחקו באוהל שהיה בתוך הבית, ומרגע האזעקה עד הפיצוץ עברו שלוש שניות בלבד. לא הספקנו לאסוף את הילדים ולהגיע לממ"ד."..

באותה שבת קשה, הורה שר הביטחון למשרד הביטחון להוציא אל הפועל תכנית פינוי תושבים במהירות. הפניה היתה ל תושבים שלא פינו את עצמם קודם לכן,  והעבירו אותם  לאכסניות ולאתר הנופש של האגודה למען החייל בגבעת אולגה.  כמוכן היו מפונים ששוכנו גם במגורי הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל.

לאחר "צוק איתן", מסרה ועדת החוץ והביטחון, אז בראשות זאב אלקין, כי תגבש ותפרסם דוח על כשלים שקרו במלחמה- צוק איתן. בעקבות כך  התקיימו 87 דיונים, עם גורמי מקצוע, מומחים והמשפחות השכולות אך הדוח מעולם לא פורסם. 

"אנו מציינים היום שנתיים למבצע צוק איתן, ונראה שהממשלה לא רוצה להגיע לחקר האמת, על הכשלים המבצעיים והמדיניים כאחד, שכולנו היינו עדים להם", אמר מרגלית והוסיף: "נציגי המשפחות השכולות כבר התייאשו מממשלת ישראל, וזו חובתנו ככנסת וכנבחרי ציבור לדאוג שהדוח הזה ייצא לאור". באשר לסיבות לאי-פרסומו והעיכובים הרבים בהגשתו, טוען מרגלית כי "ראש הממשלה מנסה להסתיר את שקרה בצוק איתן. לצערי, אינטרסים פוליטיים השתלטו על ועדת החוץ והביטחון שאמורה לפקח על מדיניות הביטחון של הממשלה. לא ניתן לרה"מ לשתק ולהשתיק את הכנסת - זו חובתנו לציבור ולמשפחות השכולות בפרט". 

לטענת ח"כ מרגלית ישנם מניעים אישיים המונעים את פרסום הממצאים. "אינטרסים פולטים של ראש הממשלה מונעים מהוועדה לחדש הדיונים ופרסום דוח אליו התחייבה כבר לפני שנתיים. לא ניתן לראש הממשלה להשתיק ולשתק את ועדות הכנסת - זו חובתנו למשפחות השכולות".

 מה עושים ומה צופן לנו העתיד בעקבות התרחישים?

עקב 'טפטופים' של אמל"ח בתקופה האחרונה  יש להיערך גם לפגיעה רחבת היקף במרחב עירוני נרחב וצפוף במרכז הארץ. פגיעה כזו צפויה להתרחש בשלב הפותח של מערכה עתידית, כמהלומה צפופה של מטחי רקטות וטילים, ואף להימשך ימים ארוכים באורח כך, נוסף לפגיעה נרחבת מאשר בעבר במבנים ובאזרחים, עלולים להיפגע גם מתקנים חיוניים של תשתיות לאומיות, כמו מערכת החשמל, תקשורת ותחבורה. פגיעות אלה יפגמו קשות לא רק בשגרת החירום, המאפשרת תפקוד מבוקר גם בזמן עימות, אלא גם במאמציהם של גופי החירום וההצלה להעניק מענה.

מערכה חדשה  מעלה את הצורך, בין היתר, בהיערכות חדשה והולמת לאפשרות של פינוי יזום וממוסד של אזרחים רבים מאד מבתיהם לתקופה ממושכת.

התושבים קיבלו לפני כחודשיים אגרת ממשרד הביטחון, ובה נכתב "במקרה ומצב חירום יתרחש עלינו הפעם כהחלטה נדרש לפינוי היישוב כולו, פרט לצח"י וכיתות כוננות" כל ישוב קיבל הנחיות ואת היעד אליו יפונה.

על פי הנחיות הפינוי יתבצע בעזרת רכבים פרטיים  ואוטובוסים  שיסופקו ע"י המועצה המקומית  של היישוב. התושבים התבקשו להצטייד בנשק האישי, לסגור חלונות ודלתות, לנתק את הגז ולהצטייד ברשימת טלפונים ותרופות.

ראשי המועצה של יישובי עוטף עזה פנו לתושבים והדגישו שמדובר בהיערכות שגרתית של הישובים הצמודים לגדר לפינוי מסודר בשעת חירום שנערכת בשנה וחצי האחרונות. זו אינה היערכות חדשה. הסיבה לכך  מסתבר, שלאחר מבצע "צוק איתן" במשרד הביטחון הפיקו לקחים וכתוצאה מכך הוחלט שבמקרה כזה שיישובים יפונו.

 זאת, בשונה מהתפנות עצמית ביוזמת האזרחים, כפי שאירע בעבר, למשל בזמן מלחמת המפרץ הראשונה. התרחיש המעודכן מעלה את הצורך להתארגן מלכתחילה באופן סדור וממלכתי, בשיתוף הרשויות המקומיות ובתיאום צמוד עמן, ותוך גיוס מקדים של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. פינוי מסיבי של אזרחים מבתיהם הינו – בכל מקום ובכל מדינה, וודאי תחת אש – מהלך סבוך ומורכב מאד. הוא מחייב כמובן החלטה ממשלתית, שלא תהיה פשוטה לאימוץ, בשל רגישות הנושא במובנים הערכי, הפוליטי וגם של הארגונים.

בזמן זה החלו לטפל בסוגיות שונות כגון אזעקה גם בזמן חדירת מחבלים דרך המנהרות

זוהי יוזמה שבה כאשר מדובר בניסיון חדירה ולא ברקטות יקבלו התושבים, במקביל לאזעקה, הודעת סמס ובה ייכתב: "עקב חדירת מחבלים מתבקשים התושבים להסתגר בבית ולכבות אורות עד הודעה חדשה". בנוסף לכך ישמיעו רכזי הביטחון ביישובים הרלוונטיים הודעות אזהרה על החדירה במערכות הכריזה. היוזמה היא של פיקוד העורף ואוגדת עזה.

?האם המדינה משלימה עם קיום המנהרות 

סוגיית המנהרות היוותה למעשה את הטריגר המרכזי ביציאה למבצע 'צוק איתן' לפני כשנה וחצי. ההבנה היא כי מנהרות התקפיות יכולות לשמש לפיגועי ענק בהשתתפות עשרות ואף מאות מחבלים באזור היישובים בדרום, הטרידה בזמנו את הקבינט הביטחוני.

היום כבר ברור כי מלאכת חפירת המנהרות על ידי חמאס התחדשה ביתר שאת לאחר שישראל הכריזה על סיום מבצע 'צוק איתן'.

אם בעבר חפירת מנהרה נעשתה בחשאיות גמורה ובמקום מסתור, הרי שלאחרונה, חמאס עושה את הדברים בצורה גלויה. אזור מסוים בסמוך לגדר מוכרז על ידי חמאס כ'שטח צבאי סגור', אין יוצא ואין בא, ומיד לאחר מכן מתחילים לחפור בו מנהרה

היכולת שלנו להיות ערים ומודעים ושותפים למה שעתיד לבוא  ולהתאחד סביב אמת משותפת, שהיא מעבר לאג'נדה פוליטית, דתית, לאומית, כלכלית או חברתית ולהיות תלויים בממשלה ובהחלטותיה. דוגמא לכך ארע בחודש שעבר כשיצאו מספר משפחות  מיישובי עוטף עזה והגיעו לכיכר רבין ובו העבירו מסר אחד, מסר הממיר את המסר הכוחני-צבאי שמשדרת ממשלת ישראל

הרצון של התושבים היא ליצור דרך לשיח הציבורי, שיקרא לממשלת ישראל להמיר את מדיניות סבבי קרבות  ברצועת עזה במדיניות של מתן תקווה לשני מיליון פלשתינים החיים במצור. לפלס דרך לשיח ציבורי שיסחוף את דעת הקהל להכרעה , לפיה ביטחון אינו נקנה במסלולי דמים של סבב מלחמתי הגורר אחריו עוד סבב מלחמתי פחד ואימה שחיים בו התושבים.

זה נקרא מעבר מייאוש פחד ופסיביות לאקטיביות ושינוי פני המציאות לחיים טובים ושקטים ביישובי הדרום.

שיהיה קיץ שקט ונעים .

.