תושב העיר לקה באירוע מוחי בעקבות וויכוח עם הבוס ויפוצה כספית

מכתב התביעה שהוגש לבין הדין לעבודה על ידי עו"ד אלי דמרי, בא כוחו של הטכנאי, עולה כי בחודש ינואר לפני כ-4 שנים, הבוס ביקש מהעובד, לקראת סיום יום העבודה, שיבצע תיקון דחוף של כלי עבודה. המדובר בתיקון שיכול להימשך מספר שעות, מה שחייב את העובד להישאר באופן חריג, מספר שעות נוספות.

באותו יום העובד היה מאוד עייף, בגלל לחץ בעבודה,  דילג על ארוחת הצהריים והוא ביקש ממנהלו שלא לבצע העבודה אך למורת רוחו מנהלו התעקש ודרש לבצע את התיקון באופן מיידי. בעקבות כך התפתח בין השניים ויכוח קולני וחריג מלווה בצעקות, שנמשך מספר דקות. לאחר הויכוח  העובד  שהיה מאוד נסער ועצבני, נכנס למעבדה  תוך שהוא טורק אחריו את הדלת.  בהמשך איבד התחושה בזרוע ורגל שמאל וסבל מטשטוש ראיה.

הוא התקשר לאשתו, סיפר לה על הויכוח הקשה עם הבוס, ועל כך שאיבד התחושה בזרוע ויד שמאל. מיד לאחר השיחה, אשתו התקשרה למזכירת החברה וביקשה ממנה להזמין אמבולנס. עד להגעת האמבולנס הטכנאי ניסה להגיע לדלת המעבדה  כשהוא מדדה על רגלו השמאלית,  נאחז במכונות שבדרך עד שנפל.   האמבולנס פינה אותו לבית החולים  סורוקה בבאר שבע, שם אובחן כי הוא לקה באירוע מוחי.

לאחר שהטכנאי הועבר לאישפוז שיקומי, אשתו בשיתוף פעולה עם המעסיק, הגישה תביעה לביטוח הלאומי להכיר באירוע החריג בעבודה כתאונת עבודה שגרמה לאירוע המוחי. חוקר הביטוח הלאומי התייצב באחד הימים במוסד השיקומי בו היה מאושפז, העיר אותו משנתו  וחקר אותו בזמן שמצבו הרפואי היה מורכב: הטכנאי היה מעורפל תחת השפעת תרופות, במצב נפשי שברירי וסבל מבעיות זיכרון. באותה חקירה העובד לא זכר שהתרחש  אירוע חריג בעבודה ובעקבות כך החוקר קבע כי לא היה אירוע חריג ולכן אין להכיר בקשר הסיבתי בין הויכוח החריג לבין האירוע המוחי בו לקה.

עו"ד אלי דמרי, בא כוחו שעוסק בתביעות נגד הביטוח הלאומי, טען בכתב התביעה, כי חקירת אדם במצבו מבלי להסביר לו על מה נחקר, פסולה והיו צריכים לפנות גם למעסיקו לקבל פרטים על האירוע לפני הסקת מסקנות. עובדה שמעסיקו חתם על התביעה וביקש להכיר באירוע החריג כתאונת עבודה שגרמה לאירוע המוחי.

הביטוח הלאומי ביקש בכתב ההגנה לדחות התביעה, בין היתר בטענה כי לא הוכח קיומו של אירוע  חריג כלשהו אשר גרם להופעת אירוע מוחי וכי ביום האירוע, הטכנאי עסק בעבודתו הרגילה ולא אירע אירוע יוצא דופן. לטענתו המאמץ והמתח המתמשך בעבודה, לא יכולים להחשב לתאונת עבודה ולכן אין כל קשר בין עבודתו לאירוע המוחי.

לאחר שמיעת העדויות של העובד ואשתו, של מנהל החברה ושל החוקר, סגן נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פרנקל, קבע שהיה אירוע חריג וכי ביום חקירתו על ידי חוקר הביטוח הלאומי במוסד השיקומי  מצבו הרפואי  היה מורכב ולכן אין לתת משקל מכריע לעדותו בפני החוקר. בעקבות קביעת השופט על מינוי המומחה,  שיקבע אם יש קשר סיבתי בין הויכוח  לאירוע המוחי,  הביטוח הלאומי חזר בו מדחיית התביעה, והחליט להכיר בקשר הסיבתי בין הויכוח הקשה לבין האירוע המוחי.

בעקבות הכרת הביטוח הלאומי, השופט פסק כי יש להכיר בקשר בין הויכוח החריג לאירוע המוחי ופסק בנוסף כי על הביטוח הלאומי לשלם לטכנאי הוצאות משפט בסך 1800 שקלים. בימים אלה ועדה רפאוית תקבע את שיעור הנכות ממנה הוא סובל ובהתאם לקחת ייקבע גובה הקצבה לה היה זכאי כל ימי חייו.