תחקיר באר שבע נט: התופעה המטרידה שפוגעת בתושבים ולא מדברים עליה
30.04.24 / 07:57
בעלי כלבים רבים בעיר משחררים את כלביהם ללא רצועה ומחסום פה בניגוד לחוק במה שהפך לתופעה של ממש. מדוע לא מצליחים בעירייה למגר את התופעה?
אם טיילתם לאחרונה ברחבי העיר לבטח נתקלתם במראה של בעלי כלבים המשחררים את כלביהם לשוטט ברחובות או בפארקים ללא רצועה או מחסום פה כנדרש בחוק. התופעה הפסולה הינה עתיקת יומין, ונדמה שהיא כאן כדי להישאר כשנדמה שהגורמים שאמונים על אכיפתה אינם פועלים למיגורה באופן מספק, בעוד הציבור הרחב שסובל ממנה הפך אדיש והתרגל לחיות לצידה.
לנוכח הכלבים שעלולים להיות תוקפניים, המשוטטים בחופשיות ברחובות, בגנים ובפארקים בסמוך לילדיהם ולכלביהם של התושבים, נפגעת שגרת חייהם של התושבים כאשר רבים מהם חשים תחושת חוסר נוחות במרחב הציבורי שמביאה להימנעות מבילוי בפארקים ובגינות בהם מסתובבים הכלבים.
מידי פעם התופעה עולה לכותרות בהקשר של תקיפות כלבים שחלקן מסתיימות בפציעות קלות ובמקרים אחרים אף בפציעות חמורות וטראגיות במיוחד ואף בכלבים שמקפחים את חייהם.
עפ"י החוק, על כלב שאינו מוגדר כמסוכן נאסר לצאת מתחומי החצר/בית אלא אם כן הוא מוחזק באמצעות רצועה שאורכה לא עולה על 5 מטרים, ע"י אדם המסוגל לשלוט בו. מנגד, על כלב מסוכן המשתייך לגזע שהוגדר בחוק ככזה, נאסר לצאת מהבית ללא שהוא מוחזק ע"י אדם שמלאו לו 18 שנים שמסוגל לשלוט בו באמצעות רצועה שאורכה לא עולה על 2 מטרים, זאת כאשר פיו של הכלב חסום בזמם (מחסום פה).
מטרת החוקים היא למנוע ככל הניתן תקיפות כלבים שעשויות להוביל בתורן לפגיעה חמורה בכלבים ובאנשים ולהפצת מחלות וכמו כן למנוע בריחת כלבים לכביש, סיטואציה שעלולה להסתיים בטראגדיה גדולה. ולמרות החוקים הברורים בנושא הטומנים בחובם גם קנסות כבדים בגובה מאות שקלים ואף יותר למפירי החוק, נדמה כי בעלי כלבים רבים אינם נרתעים במיוחד מלשחרר את כלביהם ברחובות או בפארקים ללא רצועה או זמם במה שכאמור הפך למראה שגרתי למדי.
"פארק המשחקים הפך לפארק של הכלבים"
בשיחות שערכנו עם התושבים עלו שלל מוקדים בעייתיים שבהם שחרור כלבים הפך לדבר שבשגרה. כך למשל שגית דאלי מימון מספרת בשיחה עם באר שבע נט על ההפקרות מצד הרשויות בשכונת רמות: "כל יום בשעה 20:00 יש מפגש כלבים משוחררים ברחוב שרגא אברמסון בפארק שמיועד לילדים שבשכונה, כאשר גם הפארק שמשקיף ליצירת רמות ונועד במקור לילדים נהפך למעין פארק כלבים ונדמה שאין פיקוח ולא ניתנים דוחות".
מוקד נוסף שעלה בשיחות שניהלו עם תושבי העיר הינו פארק תנועות הנוער שבשכונת נחל עשן, כפי שמספרת ל"באר שבע נט", תושבת השכונה לואיסה משי: "בכל יום בין השעות 7:00 ל- 8:00 ובין השעות 19:00-21:00, בפארק תנועות הנוער בשכונת נחל עשן, ישנן כמויות גדולות של כלבים משוחררים אשר בעליהם לצידם".
מוקד בעייתי נוסף עליו הלינו לא מעט תושבים במרוצת השנים הינו פארק הסופרים שבשכונה ב', שמכונה בלעג בפי רבים "פארק הכלבים", שיש הטוענים כי הוא הפך למעין קהילה אוטונומית עם מוסר וחוקים משלה: "בפארק הסופרים הרבה אנשים משחררים את הכלבים שלהם ללא מחסום פה או רצועה במה שהפך למכה של ממש", מספרת סאלי ביטון, תושבת שכונה ב' בשיחה עם "באר שבע נט".
גם שמו של פארק ווינגייט עלה לאחרונה כמקום אשר בו משוחררים כלבים לחופשי תדיר כאשר בחודשים האחרונים הגיעו למערכת "באר שבע נט" מספר עדויות לכך.
אנשים לא מאמינים שכלביהם החמודים מסוגלים לפגוע באיש או לאיים על הסביבה
נדמה כי הגורם הראשון לבעיה הינו בעלי הכלבים עצמם, שרבים מהם נוטים להמעיט בסיכון שבשחרור כלביהם ורבים מהם יטענו לבטח כי מדובר בסה"כ בכלבים מחונכים, ידידותיים שאינם יכולים לפגוע באיש: 'אל תפחד הוא לא יעשה לך כלום', יאמרו לרוב אותם בעלי כלבים לכל אדם שמבטא בפומבי את חששו מהכלבים המשוחררים.
מירה תושבת שכונת נווה זאב, הבחינה בנער שהחל לשחרר את כלבו הגדול ללא רצועה באחת מגינות הילדים שבשכונה. לטענתה כשאנשים ניגשו להעיר לו הוא ביטל את דבריהם באומרו: "הוא לא עושה כלום", וזאת למרות שלטענת מירה: "הכלב אינו מאולף ולא חוזר לבעליו כשהוא קורא לו, בעודו רץ לעבר כולם ואף לאחרונה הפחיד ילד אוטיסט שנבהל עד כדי בכי".
לטענת מירה המצב אף הסלים כאשר חברו של אותו בעל כלב הביא אף הוא את כלבו לאותה הגינה ושניהם משחררים אותם שם: "יש לנו בעצם 2 כלבים גדולים שמתרוצצים ללא רצועה בשטח, וכשהם מתחילים לריב האחד עם השני ולנהום, זה נראה ומרגיש עוד יותר גרוע".
אינסה, תושבת שכונה ה', מספרת סיפור דומה על כלב גדול שבעליו מאפשר לו להסתובב בסמוך לגן המלא בילדים קטנים: "הכלב אף נשך מכר שלי בשנה שעברה ונגרם לו פצע שטחי, אך הוא לא התלונן כי חשש לגורלו של הכלב". ולמרות שלטענת אינסה נעשה ניסיון לדבר עם בעלי הכלב מספר פעמים, גם כאן כל הפניות נפלו על אוזניים ערלות: "עדיין נותנים לכלב הזה להסתובב. לפעמים לדבר עם הבעלים עוזר אך ברוב המקרים, מקבלים תגובה לא נעימה מהבעלים. למרות שאני אוהבת חיות, אני הרבה פעמים משנה מסלול כשאני רואה כלב מסתובב חופשי. לצערי באזור בו אני מתגוררת התופעה נפוצה".
הסבר אפשרי אחר לתופעה ניתן להבין מדבריה של מילה פרו תושבת שכונת נחל עשן שהעידה בעבר כי: "המון כלבים משוטטים בשכונה כי הבעלים פשוט מתעצלים לצאת איתם".
אך מלבד העובדה שייתכן כי אנשים לא תמיד מבינים לחלוטין את הסכנה הטמונה בשחרור כלבם האהוב שלתפיסתם הינו בבחינת אחד מילדיהם, או מתעצלים להוציאו לטיול, ישנם גורמים נוספים שעשויים להסביר את ההתנהגות הפסולה מצד בעלי הכלבים.
איפה הפקחים?
בעירייה טענו בפנינו באחרונה כי בכל הקשור לפניות בנושא כלבים שבעליהם משחררים אותם בניגוד לחוק: "פקחים וסיירים של אגף איכות הסביבה אשר מצוידים בקורא שבבים (ניתן לקרוא את השבב שעל הכלב ולשלוח דו"ח לבעליו) מבצעים מטעם העירייה פעולות אכיפה אקטיביות ויזומות בכל רחבי העיר ובגנים הציבוריים", תוך שהם מדגישים כי: "גובה הקנסות שניתן בתחום הכלבים בשנת 2023 הוא כחצי מיליון ש"ח", במטרה להדגיש כי בעירייה מבצעים פעילות אכיפה רחבת היקף.
ואולם במרוצת השנים, אחת הטענות הרווחות כנגד העירייה בכל הקשור לאכיפת הנושא הינה אוזלת היד שמפגינה העירייה, מה שמתבטא עפ"י הטענות בנוכחות דלה עד לא קיימת של הפקחים במהלך כל שעות היום, אשר מובילה בתורה לאכיפת חסר ולחוסר הרתעה. כאשר עפ"י טענות התושבים, גם כשמגיעים הפקחים למקום, הם עושים זאת רק כעבור זמן רב מרגע הדיווח הראשוני, מה שלא מאפשר אכיפה אפקטיבית.
כך למשל מילה פרו, תושבת נחל עשן העידה לפני כשנתיים: "התקשרתי למוקד בכדי לבקש שיטפלו בכלבים המשוטטים בשכונה אשר בעליהם מתעצלים לצאת איתם ונאמר לי להתקשר ברגע שאני רואה כלב משוטט ואז ישלח פקח למקום. אך לטעמי עד שהפקח יגיע כנראה שהכלב כבר לא יהיה במקום ובפועל אין אכיפה או טיפול".
עינת רוקני תושבת העיר שהבינה אף היא את הבעיתיות הנובעת מזמן ההגעה הממושך של פקחי העירייה לכאורה, ניסתה לסייע לאכיפה אך לשווא: "לפני מעט יותר משנתיים, בשכונה שלי התגורר מישהו שכל הזמן שיחרר את הכלבים שלו וכשאמרתי לו לתפוס אותם, הוא קילל אותי. אחד הכלבים שלו כבר תקף את הכלב שלי פעם אחת והכלב השני שלו רץ לכיוון שלי וגרם לי להתקפי חרדה. אך לצערי המשטרה לא עשתה לו כלום, כנ"ל העירייה, למרות שהבאתי הוכחות כולל צילומים. הם מצידם טוענים שהייתי צריכה להתקשר באותו הרגע שראיתי את הכלב משוחרר, העניין שעד שאתקשר הכלב יברח ולא יחכה להם שיבואו לתפוס אותו".
אל העדויות הללו מצטרפת גם עדותה של לימור טליה ברכה, אשר טענה לפני יותר משנתיים טענה דומה: "כשהתקשרתי בעבר למוקד בכדי להתלונן על שכנה שמביאה את הכלב שלה באופן קבוע לעשות את צרכיו על המדרכה ביציאה מהבית שלי, נאמר לי להתקשר בזמן אמת כשהיא עושה את זה ואז ישלחו פקח. לא ידעתי שהפקחים מגיעים עם מטוס סילון. ולי אין מה לעשות חוץ מלעשות עליה מארבים?!".
נדמה שבחלוף הזמן המצב לא באמת השתנה כפי שהעידה לפני קצת יותר משנה תושבת העיר, שיר איצקוביץ': "אני לא חושבת שמישהו בעיר הרגיש ״מבצעי אכיפה״ בשום שלב. למה אני צריכה לפחד על הכלבים שלי במהלך טיול שיגרתי בנווה זאב? אנשים הולכים עם הכלבים שלהם ללא רצועות ואין שום אכיפה! במצב כזה אנשים צריכים להתחיל לקחת את החוק לידיים ולרסס את הכלבים בגז פלפל כי אין פתרון אחר. הגיע הזמן שתראו נוכחות בכל שעות היום".
ונדמה שגם כיום הדברים נותרו כשהיו. בר לרר, תושב העיר אשר טייל בחודש מרץ האחרון בפארק ווינגייט שבשכונה ג' והבחין במספר כלבים אשר בעליהם משחררים אותם בניגוד לחוק, לא היסס והתקשר לעירייה בכדי שיגיעו מהפיקוח הווטרינרי בכדי לטפל בבעיה. ואולם לטענתו של בר, רק בחלוף שעתיים מרגע הפנייה התפנו בפיקוח לטפל בה, מה שהקשה עליהם באופן טבעי לבצע טיפול אפקטיבי שכן סביר מאוד כי בעלי הכלבים אשר ביצעו את העבירה וכלביהם כבר לא נכחו במקום, מה שסביר מאוד שלא איפשר לזהות את מבצעי העבירה בזמן אמת ולהטיל כנגדם קנסות מרתיעים. לטענתו של בר, בעירייה הבהירו לו שלא יתקשר לאחר השעה 17:00, שלאחריה המוקד אינו פעיל מה שעשוי ללמד גם על החשיבות שמייחסים בעירייה לאכיפת הסוגייה. ונדמה שבר אינו לבד. גם אופיר גידרון עימה שוחחנו בנושא מספרת את אותו הסיפור: "התקשרתי למוקד העירוני מספר פעמים כאשר ראיתי כלבים מסוכנים משוחררים, כאשר במקרה הטוב הגיע פקח אחרי שעתיים בכדי להגיד לי שהוא לא רואה כלום".
גם דבריה של יסמין הראל תובל, עשויים להעיד אף הם על ההפקרות בכל הקשור לאכיפת הנושא בו במקום: "השכן אצלנו מוציא את הכלב שלו שמוגדר ככלב מסוכן, כשהוא ללא מחסום פה. הכלב הזה כבר נשך כמה פעמים, כאשר באחד מהמקרים האחיינית שלי היא זו שננשכה וכתוצאה מהנשיכה נותרו לה צלקות. אך משום מה מחכים שהוא יכה שנית או שנשחק תופסת לתפוס אותו בחוץ, כאשר עד שבעירייה מגיעים הוא כבר בורח לביתו".
גם מירה עימה שוחחנו מציינת לגבי המקרה בשכונה שלה: "אני יודעת שניסו להתקשר לעירייה על מנת שישלחו נציג של הסיירת הירוקה בכדי לתת אזהרה, אך עד שהם הגיעו, הבעלים כבר התקפל וחזר עם הכלב הביתה. כך שגם אין אכיפה בפועל. אני לא יודעת למה לא מגיעים לביתו, ולמען האמת איני יודעת אם יש להם סמכות לדפוק על הדלת כשהכלב כבר בבית וללא הוכחות ממשיות. רק שאת ההוכחות העיריה לא יכולים לאסוף אם לוקח להם כמה שעות להגיע למקום אחרי שנפתחת פניה".
התנהלות שכזו עשויה להסביר את התשובה: "לא נמצאה עבירה", אותה מקבלים לא פעם אנשים שפנו למוקד העירייה בנושא. מעבר לכך, תמונת העולם שמציירים התושבים לפיה אין אכיפה אפקטיבית עשוייה להסביר מדוע אינם נרתעים רבים מלשחרר את כלביהם, שכן נדמה שהסיכוי להיתפס ולקבל קנס הינו נמוך במיוחד.
מחסור בגינות כלבים; גינות כלבים שלא עונות על צרכי הכלבים
במרוצת השנים בנו בעירייה מתחמים שמיועדים לכלבים בשכונות השונות בעיר, זאת במטרה ליצור הפרדה של הכלבים מן האוכלוסייה הכללית בפארקים ובגנים ולאפשר לבעלי הכלבים לשחרר אותם במרחב נפרד שיספק מענה לכלל צרכיהם של הכלבים: בין אם ע"י מתקני אימון לכלבים שיספקו להם פורקן אנרגיה, ברזיות מותאמות להולכים על ארבע ומתקני איסוף צואה.
אך נדמה כי למרות הכוונות הטובות, המענה שמספקות הגינות הינו חלקי, כאשר עפ"י הטענות חלקן קטנות במיוחד, לקויות, אינן מונגשות לבעלי הכלבים, אינן מתוחזקות כיאות ואינן מתוכננות כהלכה, מה שמוביל לכך שהלכה למעשה הפתרון בדמות גינות לכלבים לא מספק מענה הולם להולכים על ארבע, וגורם לרבים מבעלי הכלבים להעדיף את המרחב הציבורי הפתוח.
כך למשל מספרת סאלי ביטון תושבת שכונה ב' עימה שוחחנו: "בעבר הייתה גינת כלבים גדולה בפארק הסופרים שנבנתה בסמוך לבית פרטי, ואולם לאחר שאישה שהתגוררה בסמוך אליה החלה להתלונן לעירייה על המטרד לטענתה, הגינה נסגרה ובמקומה נפתחה אחת אחרת שהינה קטנה באופן מחריד, לא מאפשרת פתרון אמיתי לבעלי הכלבים ודוחקת בהם לשחרר את כלביהם בפארק".
"צריך גם להבין את הצד של הסטודנטים שמגיעים לפארק ולפיו גינות כלבים קטנות ומוזנחות בדמות שטחי חול קטנים ומגודרים לא באמת מהוות פתרון ראוי לכלביהם".
מעבר לכך, התושבים טענו בעבר לא פעם כי קיים מחסור בפארקים לכלבים בשכונות השונות. כך למשל עפ"י אתר העירייה אין גינת כלבים בשכונת נווה נוי וזאת למרות שתושבים העידו לא פעם כי כמות הכלבים שמסתובבים בשכונה היא גדולה במיוחד וכי בהיעדר גינה שכזו, השכונה נראית כמעין "גן חיות", דבר שלא מאפשר להסתובב בחופשיות ברחובות. גם בנווה זאב קיים עפ"י אתר העירייה פארק כלבים אחד בלבד וזאת למרות שלדברי התושבים יש בשכונה צורך גדול לפארקים נוספים וכי קיימים מספר מיקומים טובים בשכונה בהם ניתן היה לבנות מתחמי כלבים מעין אלה.
המחסור בגינות כלבים בתוספת היותן של חלק מן הגינות הקיימות קטנות להחריד, מביא להצטופפות כלבים בגינות הקיימות מה שגורם לדוחק רב שלא מאפשר מרחב ריצה לכלבים ולא מאפשר להם פריקת אנרגיה מיטבית. תוסיפו לכך את העובדה שבעלי כלבים מסוכנים רבים אינם שמים מחסום פה לכלביהם, ותקבלו חיכוכים שעשויים להוביל לעימותים מסוכנים בין הכלבים השונים שעלולים לסכן עד מאוד את הכלבים ובעליהם. בהקשר הזה מספרת סאלי: "נתקלתי בסיטואציה הזו לא אחת ולצערי גם חוויתי זאת על בשרי כאשר לפני כשנה אני והכלבה שלי הותקפנו ע"י פיטבולית בתוך גינת כלבים. כתוצאה מהתקיפה אני נזקקתי לטיפול במיון והכלבה שלי נזקקה לתפרים. כיום בעקבות המקרה, כאשר אני מטיילת ורצה עם הכלבה שלי, אני לא מתקרבת למקומות שיש בהם כלבים".
מעבר לכך, התושבים הלינו במרוצת השנים לא פעם כי חלק מגינות הכלבים הקיימות הינן בבחינת שטח מדברי מטונף בלי צל, המלא בצואת כלבים. בהקשר הזה מציינת סאלי את פארק המכתש: " גינות הכלבים מאוד מוזנחות. כך למשל בפארק המכתש המפואר שנבנה בהשקעה של עשרות מיליוני ש"ח, נפתחה גינת כלבים שלא הולמת את הפארק המושקע: גינת חול קטנה מאוד שלא נוח ונעים להסתובב בה ולא נותנת מרחב לכלבים, מה שמתסכל אותם מאוד. הגינה ללא דשא ומלאה בצואת כלבים, מה שלא באמת מהווה פתרון אמיתי לכלבים ובעליהם שחלקם משחררים את הכלבים בפארק עצמו".
מתחמים לכלבים שאינם אטרקטיביים ואינם נגישים מספיק לבעלי הכלבים עשויים להסביר אף הם מדוע אנשים נוטים להעדיף לשחרר את כלביהם בפארקים ובשכונות ולא במתחמי הכלבים שמיועדים לכך.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]