טענות נגד בן גוריון: "הדבר הכי חשוב למילואימניקים זה זמן ללמוד ומתן וודאות ולזה איו מענה"
30.01.24 / 15:23
סטודנטים רבים נמצאים בשטח ונלחמים על הבית, אך במקביל נאלצים להילחם בחזית נוספת- "החזית האקדמית", כאשר הם נאלצים להשלים הפיגור האקדמי שנוצר. בפוסט נוקב שמפרסם אחד הלוחמים בחזית הוא טוען כי הפתרונות שמציעה האוניברסיטה אינם נוגעים בקשיים המרכזיים: מחסור בזמן להשלמת הפערים ומתן וודאות לגבי תרחיש בו הלחימה תימשך זמן רב
אליעד שטרן מילואימניק שמשרת בגבול לבנון, מותח ביקורת חריפה על אוניברסיטת בן גוריון שלטענתו הבטיחה הרבה ומקיימת קצת פחות. הטענות מגיעות על רקע אי קיום שבוע ההשלמה למילואימניקים עליו דובר ואשר קויים במוסדות אקדמיים אחרים ובמהלכו היו אמורים שאר הסטודנטים לעצור את הלמידה, בעוד המילואימניקים היו אמורים להשלים בו את החומר אותו פספסו ובכך לצמצם את הפערים האקדמיים אל מול שאר הסטודנטים.
"אנחנו בעיקר צריכים זמן. כל אחד משלם את מחיר המלחמה באופן אישי ומתמודד עם קשיים שונים ומשונים, אבל באופן גורף אפשר לומר שהדבר הכי נחוץ לנו כרגע הוא זמן", טוען אליעד שטרן, סטודנט באוניברסיטה המצוי בימים אלה בשירות מילואים בגבול לבנון. "זה אגב לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהמשאב העיקרי שנלקח מאיתנו הוא זמן (לפחות במובן האקדמי היבש, אני כמובן לא נוקב כאן במחירים הנפשיים והאישיים שכל אחד משלם)".
אליעד טוען כי הפתרונות אותם מציעה האוניברסיטה לא פותרים את הקשיים העיקריים עימם מתמודדים הסטודנטים המילואימניקים ובהם כאמור המחסור בזמן: "עוד גישה לחומר זה נחמד, אבל יש לנו כבר את הכל מוקלט ומסוכם יפה משנים קודמות. עוד קבוצות למידה קטנות זה מקסים ומוערך, אבל בפועל לא הולך להיות לאף אחד זמן לזה וגם ככה נצטרך להשלים סימסטר שלם בשבועות בודדים".
"את ההקלות הכי רלוונטיות מהבחינה הזאת דווקא ביטלתם: הבטחתם שבוע עצור לימודים כדי לאפשר חזרה לכשירות אקדמית לכל המשתחררים ולא קיימתם (שלחתי מייל בעניין, אמרו שלא יקרה)".
"חשוב לציין כי הרבה מוסדות אקדמיים איכותיים במדינה קיימו שבוע כזה מבלי לפגוע באיכות הסמסטר ולמעשה זה הדבר היחיד שהיה יכול איכשהו לעצור קצת את השעון שמתקדם לרעתנו".
"אך זה לא נגמר כאן. מבט קצר על לוח הבחינות שצפוי לנו בסוף הסמסטר מלמד שמדור בחינות החליט להתחשבן עם מי שדחס את הסמסטר, ולכן הוא דחס לנו בחזרה את המועדים ללו"ז מבחנים צפוף להחריד".
"לוח הבחינות האישי שלי, למשל, לא מאפשר לי ללמוד בצורה הגונה לכל המועדים. המועד הנוסף שאתם מציעים הוא פתרון חלקי ביותר, מאותה סיבה מהותית- זמן. גם בסמסטר הבא לא יהיה לנו זמן, גם אז יהיו לנו מילואים, וגם אז לא יהיה לנו זמן לגשת באמצע סמסטר למועד ג', בקורס כבד שבקושי הצלחנו ללמוד אליו עוד במהלך הסמסטר הנוכחי".
"אקדמיה יקרה, אנחנו בעיקר צריכים זמן, זה המשאב הכי קריטי שאתם יכולים לספק לנו במציאות המורכבת הזו ואיך לומר, עשיתם את כל מה שלא באמת עוזר והשארתם אותנו עם הבעיה המרכזית".
"האוניברסיטה מציעה רק פתרונות שמותאמים לטווח הזמן הקצר בעוד המלחמה יכולה להימשך זמן ממושך ולכך אין התייחסות"
לטענת אליעד, בעוד קיימת אפשרות לפיה המלחמה תימשך זמן רב, כל הפתרונות הנוכחיים אותם מציעים בבן גוריון מתמקדים בסמסטר הקרוב ומניחים שבסמסטרי אביב וקיץ יהיה למילואימניקים את כל הזמן שבעולם: "רוב מי שעשה מילואים בסמסטר הנוכחי יעשה מילואים גם בסמסטר הבא ואולי גם בקיץ ואולי גם בחורף שאחריו: זו לא נבואת זעם, זה תרחיש סביר שמדובר באולפנים, בשוחות, ובראש של כל מי שעושה אחד ועוד אחד. אני כמובן מאחל לעם ישראל רק שלום ושלווה, אבל יתכן מאוד שלשם אנחנו הולכים. אנחנו יותר מנשמח לקבל התייחסות גם להערכת המצב הזו".
"יש כאן בעיה אינהרנטית: האקדמיה במהותה לא בנויה להשלמת פערים"
אליעד טוען כי הוא מעריך מאוד את המאמצים הנעשים בדרגים השונים של האוניברסיטה ע"מ לסייע לו ולחבריו המילואימניקים לשוב לספסל הלימודים בבוא העת וטען כי בהחלט ניכר שנעשים מאמצים בעניין: "עוד לא נתקלתי נקודתית באף גורם שלא ניסה בכל כוחו לעזור לי ואני רוצה קודם כל לומר תודה רבה על כך".
אז מדוע זה פחות עובד? אליעד טוען כי מבנה האקדמיה הוא לא כזה שבנוי להשלמת פערים: "למען האמת כמה שלא ינסו לעזור ולגשר, הפער כאן הוא אינהרנטי לאופי המוסד האקדמי. האקדמיה במהותה היא לא מוסד שיודע להשלים כ"כ הרבה חומר לכ"כ הרבה אנשים במשך כ"כ הרבה זמן. האקדמיה היא מוסד שבו לומדים ומקבלים על זה הכרה, מוסד שיודע לומר למי שלא עמד בקצב 'איחרת את הרכבת, הנה הלו"ז לרכבות הבאות' ובעולם הלימוד והמחקר, חובת ההוכחה היא עליך: תלמד טוב, תוציא ציונים טובים, תקבל הכרה. לא הוצאת ציונים טובים - כל הבאסה, בעיה שלך. זו הצורה שבה אקדמיה תקינה עובדת וטוב שכך".
"הקונספט של זכויות יתרות לאנשים שלא עושים את המסלול הקלאסי הנ"ל תמיד נתקל בקשיי הוגנות והערכה אובייקטיבית. לא משנה עד כמה הסיבה שלהם מוצדקת. בסמסטר רגיל כשברקע לא משתוללת מלחמה, האקדמיה מצליחה לייצר פתרונות של טלאי על טלאי ובעל כורחה משחררת קצת הקלות למילואימניקים וגם אז הם נדפקים. אבל האירוע הזה מספיק שולי בשביל להיבלע במיכלול המיעוטים שלא מצליחים ליישר קו עם קצב הלמידה הנדרש".
"אולם כעת, כשזה מגיע לסדר גודל חריג בהיקפו, האוניברסיטה באמת עומדת מול שוקת שבורה ואין דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: אתה יכול לעגל פינות ולהוריד דרישות, ואז למילואימניקים יהיה סיכוי כלשהו (גם אם לא בדיוק שווה ערך) להשאר בתלם. המחיר כמובן הוא האיכות האקדמית של מה שאתה דורש ומה שהאנשים לומדים, אך הרווח הוא שלא "נטשת חיילים בשדה הקרב" ".
"זה נכון שניתן להמשיך ללמוד כרגיל ולצפות מהמילואמניקים לעמוד בכל הדרישות האקדמיות הסטנדרטיות בלי הנחות, ואז הדבר מסייע ללמידה אקדמית איכותית בקרב מי שכן מצליח להגיע ללימודים. אך המשך השנה כרגיל, ללא סיוע משמעותי לסטודנטים המילאומיניקים שמצויים בשדה הקרב יש בו משום פגיעה, הן במילואימניקים והן ברמה הלאומית".
"כל "מתווה" או ניסיון לגשר על הפער הזה נועד באופן מהותי לכישלון חלקי ולמעשה אין שום דרך לגבות את ההבטחה הגורפת של 'לא נשאיר אף מילואימניק מאחור'. אתם אנשים טובים, גם אתם חלק מהמלחמה הזאת, ועדיין אין שום דרך מהותית שבה תוכלו לפרוע את הצ'ק הפתוח הזה. אולי לא כל הסטודנטים יסכימו איתי, אבל במובן מסויים הייתי מעדיף שתבחרו צד יותר ברור בצומת הבלתי נמנעת הזאת ולא תתהדרו בזה שבחרתם א' כשבפועל אני מקבל ב' ".
"ועדיין יש מה לעשות"
ולמרות הכל אליעד מציע מספר פתרונות שיאפשרו לגשר על הפערים: "ראשית יש לקיים ללא דיחוי שבוע עצור לימודים וחזרה לכשירות אקדמית עבור מילואימניקים. מעבר לכך יש להורות על מתן הוראה גורפת אודות ביטול כל דרישה בכל קורס שמשמעותה הוא גריעת זמן לימוד נטו".
"מלבד כל אלה, על האוניברסיטה לצאת בהצהרה מסודרת אודות מדיניות האוניברסיטה ביחס למי שישרת במילואים גם בסמסטרים הבאים (רובנו) ולא יוכל להיעזר באמצעים דוגמת קורס קיץ".
"הדברים האלו פתירים וקונקרטיים ואין סיבה שהם לא יקרו. אמרתם שאנחנו בראש מעייניכם? מצויין. כל מענה שלא כולל את כל הנ"ל, חוטא בעיניי להבטחה שלכם "לא להשאיר את המילואימניקים מאחור" ".
מלבד אליעד, גם סטודנטים נוספים מעלים קשיים איתם נאלצים המילואימניקים להתמודד. הקושי הראשון הינו למידה בשטח, דבר שלדעת רבים לא מאפשר ריכוז מירבי בשדה הקרב.
בדף הפייסבוק שלה, העלתה האוניברסיטה בתחילת החודש תמונות של שני סטודנטים לוחמים: לירן (פיזיקה, שנה א') שתועד לומד אלגברה ליניארית בעזה וידידיה (רפואה, שנה ג') שתועד לומד בחאן יונס. התמונות עוררו סערה וזעם מצד הגולשים כאשר רבים מתחו ביקורת על המתווה של האוניברסיטה שלטענתם אינו מספק מענה מקיף דיו, מה שמאלץ את הלוחמים ללמוד בשטח במקביל ללחימה: "הלוחמים אינם יכולים להתרכז בלחימה ובהגנה על עצמם באופן מלא במצב בו עליהם גם ללמוד במקביל", טענו הגולשים.
מעבר לכך, לפני מספר שבועות עלו טענות כי הלמידה בשטח מלווה בתקלות ובבעיות רבות כפי שמעידה רותם שאקרוב, סטודנטית בבן גוריון: "לוחמים רבים לא מצליחים ללמוד בשטח, כאשר כל שניה מתנתק להם הזום והם לא מקבלים תמלולים כמו שהובטח, פשוט בושה".
"אני ובעלי סטודנטים בבן גוריון ובזמן שאני התחלתי את שנת הלימודים באופן שגרתי לכאורה, בעלי לא מצליח אפילו להתחבר לשיעורים בזום (אם המרצה פתח בכלל) בבסיס המאולתר שלו בעוטף. לא יתכן שסטודנט שמגן על המדינה זוכה ליחס מחפיר כזה וחוסר מענה הולם מכלל המרצים בתואר שלו".
מילואימניק לוחם בצפון מחזק את הטענות וטען לאחרונה כי: "כרגע אני בלי צפי לשחרור ואני מודאג מאוד ממה יהיה עם התואר שלי. ברוב המקומות בהם הפלוגה שלי נמצאת אין חשמל שיאפשר לשבת עם לפטופ, כי זה בשטח. אני מתחיל להרגיש את הלחץ של החומר שמצטבר ומוצא את עצמי רוב הזמן חושב על התואר".
על כך הגיבה האוניברסיטה בפוסט הנ"ל: "הלוחמים לא אמורים ללמוד בעזה ואנחנו גם לא מעודדים אותם לעשות זאת, בגלל שכאשר הם יחזרו הם יוכלו להשלים את כל הקורסים שהפסידו בסמסטר הקיץ, אחרי התרעננות הולמת".
באוניברסיטת בן גוריון התייחסו מספר פעמים לסוגיית הסטודנטים המילואימניקים באומרם: "הדאגה היחידה של המגוייסים צריכה להיות חזרה הביתה בשלום. כשתחזרו אלינו, תחכה לכם מעטפת מחבקת של תמיכה אקדמית. אתם שומרים עלינו ואנחנו מתחייבים לשמור עליכם. נעשה כל שביכולתנו על מנת שתשלימו את השנה הזו בהצלחה ותסיימו את התארים שלכם יחד עם העמיתים והעמיתות שלכם לתואר".
"הסטודנטים והסטודנטיות שיחזרו ממילואים יקבלו פטור מנוכחות לשבועיים נוספים על מנת שיוכלו להתרענן. מן הסתם, גם החומר של השבועיים הללו יועבר אליהם בכתב או בהקלטה. נוסף על כך, פתחנו עבורם סמסטר קיץ, על מנת שיוכלו להשלים קורסים במידה שלא יצליחו לחזור לספסל הלימודים בסמסטר א'. אנחנו מחוייבים למגוייסים והמגוסייות שלנו".
"בשביל לעזור למילואימניקים לא רק לעבור קורסים אלא גם ללמוד ולהבין, חייבנו את הסגל לתת להם ליווי אקדמי. זהו אכן לא זמן שגרה ולכן גם התמיכה שהם יקבלו משמעותית הרבה יותר מאשר בזמן שגרה".
"מילואימניקים שמרגישים שאינם מוכנים למבחן ועלולים להזדקק לקורס חוזר, יכולים שלא לגשת לבחינה ולקחת את הקורס בסמסטר הבא ללא תשלום נוסף. בנינו מעטפת מלאה ותמיכה בקנה מידה שטרם נראתה באקדמיה ואם יש סטודנט שזקוק לסיוע נוסף, יש למי לפנות".
באגודת הסטודנטים של בן גוריון התייחסו היום (30.1.24) לסוגיית המילואימניקים: "בהמשך למאבקנו על כך שכל הסטודנטים והסטודנטיות יקבלו את כלל הזכויות והזכאויות, האגודה הסטודנטיאלית יוצאת בקריאה חד משמעית לאוניברסיטה - קיימו את שהבטחתם!"
"תעצרו את אי הוודאות. פרסמו לנו כיצד קהילת המילואים תשלים את החומר הלימודי: איזה קורסים יוכפלו, מתי יתפרסמו מועדי הג׳ ואיך האוניברסיטה תדאג שאף אחד לא יישאר מאחור. חיכינו וחיכינו, אבל הגיעו מים עד נפש ולא נשתוק".
"עבדנו חודשים רבים, והתשובות שמתקבלות עדיין לא מספקות- עכשיו הגיע המבחן של האוניברסיטה".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
