נפגעתם מהרשות המקומית ואתם רוצים לתבוע? המדריך המלא לפניכם

נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו להתלונן על פגיעה שחווינו מטעם גוף ציבורי בישראל, ולזכות לטיפול מסור.
אז איך מגישים תלונה? באילו נושאים אפשר לפנות לנציבות? ומה קורה לתלונה שהגשתם?

המדריך המלא לפניכם:

1. מי יכול להגיש תלונה?
   כל אדם שמצא עצמו נפגע ממעשה או מחדל שנעשה בניגוד לחוק, בניגוד לכללי מנהל תקין או ללא סמכות חוקית, או שיש בו נוקשות יתרה או אי צדק בולט.
   חשוב לציין כי אי אפשר להגיש תלונה על  גופים מסחריים או עסקים פרטיים, אלא רק על גופים ציבוריים בישראל.
   אם אינכם דוברי עברית, כדאי לדעת שאת התלונה ניתן להגיש בשפות רבות, בהן ערבית, רוסית, אמהרית ועוד.
   תוכלו גם להגיש תלונה בשם אדם אחר, אם קיבלתם את הסכמתו בכתב לכך.
   
   
2. על מי אפשר להתלונן?
   אפשר להגיש תלונה על כל גוף הנתון לביקורת של מבקר המדינה: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מפעלים ומוסדות של המדינה, חברות ממשלתיות, וכל גוף או מוסד הנתמכים ישירות או בעקיפין על ידי הממשלה (למשל חברת החשמל, קופות החולים, מוסדות להשכלה גבוהה, חברת עמידר ועוד).

פירוט מלא של הגופים, ניתן למצוא באתר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור: www.mevaker.gov.il.

3. על מי אי אפשר להתלונן בנציבות תלונות הציבור?

לא ניתן להגיש תלונה על אדם או גוף פרטי, על נושאים התלויים ועומדים בבית המשפט או שהוכרעו בבית המשפט, על פעולה שנעשתה יותר משנה לפני הגשת התלונה (למעט מקרים חריגים) או על פעולה שיפוטית כלשהי.

חשוב לדעת כי משרתים בצה"ל (סדיר או מילואים), שוטרים וסוהרים אינם רשאים להגיש תלונה הנוגעת לשירותם או לנושאי משמעת.

4. איך נגיש את התלונה?

ניתן להגיש את התלונה בטופס מקוון באמצעות אתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, בדואר, בדואר אלקטרוני או בפקס למספר: 02-6665204
רוצים להגיע פיזית כדי להגיש תלונה? תוכלו לעשות זאת בלשכות נציבות תלונות הציבור בירושלים, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, בנצרת ובלוד.

5. מה צריכה לכלול התלונה? פרטים מזהים (שם מלא, ת"ז, פרטים ליצירת קשר), כל מסמך רלוונטי לתלונה, תיעוד של פניה קודמת לגוף שעליו מתלוננים ותשובתו לנושא. חשוב להדגיש כי הפרטים המזהים שלכם משמעותיים לבירור התלונה - הנציבות אינה מטפלת בתלונות המוגשות בעילום שם.
6. מה קורה לתלונה שלי מרגע שהוגשה?

לאחר קבלת התלונה ובהנחה שיש לנציבות סמכות לברר אותה, תפנה הנציבות לגוף שעליו היא הוגשה, ותדרוש מידע ומסמכים רלוונטיים לבירור התלונה. בהתאם למידע שייאסף, תוכל הנציבות לקבוע אם התלונה מוצדקת או שאינה מוצדקת. הנציבות מוסמכת אף להפסיק את הבירור מכל סיבה הקבועה בחוק.

אם תלונתכם נמצאה מוצדקת, הנציבות תודיע על כך לכם ולגוף שעליו הוגשה התלונה ואם נמצא ליקוי בהתנהלות הגוף שעליו התלוננתם הנציבות יכולה להצביע על הדרך לתיקון הליקוי לקבוע מועד לביצועו. אם התלונה נמצאה לא מוצדקת - גם על כך תקבלו הודעה מהנציבות באופן מסודר.

7. מה עוד חשוב לדעת?
   חשוב לדעת שחלק מהתלונות מופנות, בהסכמת הצדדים, להליך גישור, שמאפשר לברר לעומק את נסיבות התלונה ומשפר את הסיכויים ליישב בהצלחה את המחלוקת. על כל הליך הגישור מוטלים סודיות וחיסיון, והמגשרים והמגשרות בצוות הגישור של הנציבות הם מבררי תלונות מקצועיים שעברו הכשרה ייעודית בתחום. מפגשי הגישור נערכים בכל רחבי הארץ ואם צריך - ניתן לקיים אותם גם בזום.