נגזר דינם של 8 נאשמים נוספים בפרשת "האונס באילת"

בית המשפט הרשיע את שמונת הנאשמים בעבירות מין חמורות כלפי המתלוננת, קטינה בת 16, שבוצעו במלון "הים האדום" באילת ביום 12.8.20, וגזר את דינם לעונשי מאסר בפועל, איש איש על פי חלקו במעשים.

בית המשפט גזר על שניים מהנאשמים, אחים שהיו כבני 17 בעת האירוע, שהורשעו בשתי עבירות של אינוס בנסיבות מחמירות, לאחר שאנסו את המתלוננת בזה אחר זה – עונש מאסר בפועל של 8 וחצי שנים, פיצוי למתלוננת בסך 70,000 ש"ח לכל אחד מהם, ועונשים נלווים.

הנאשמים האחרים, אשר לא קיימו עם המתלוננת מגע מיני ישיר אך צפו במתרחש, בין כאשר שהו בתוך החדר ובין כאשר הציצו לתוכו לאחר שהתגודדו סביבו במסדרון ואף עודדו את חבריהם, הורשעו בעבירות של סיוע לאינוס, מעשים מגונים או שידול למעשים מגונים הכל בנסיבות מחמירות, איש איש לפי חלקו. על פי הכרעת הדין ''כאשר הסיוע התבטא בעידודם לאנסים ומתן לגיטימציה ורוח גבית למתרחש בחדר, מעצם נוכחותם בחדר והתנהגותם במהלך האירוע; והמעשים המגונים בוצעו תוך צפייה במתלוננת כשהיא שוכבת עירומה על המיטה בחדר, הן בעת שאחרים מבצעים בה עבירות מין חמורות, והן כשהיא שוכבת ללא ניע, באיברים פשוטים על המיטה; והשידול התבטא בהנפת יד המסמנת לאחרים המצויים במסדרון לכיוון החדר''.

בית המשפט גזר על נאשם נוסף, שהיה בגיר כבן 19 בעת האירוע, והורשע בשתי עבירות של סיוע לאינוסה של המתלוננת בנסיבות מחמירות, ובעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות – עונש מאסר בפועל של 7 שנים, פיצוי למתלוננת בסך 50,000 ש"ח ועונשים נלווים.  לגבי שני נאשמים נוספים, שהיו כבני 17 בעת ביצוע העבירות, והורשעו בשתי עבירות של סיוע לאינוסה של המתלוננת בנסיבות מחמירות, ובעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות – עונש מאסר בפועל של ארבע וחצי שנים, פיצוי למתלוננת בסך 40,000 ש"ח לכל אחד מהם, ועונשים נלווים.

נאשם אחר, מספר 4 - בן 17 ועשרה חודשים הורשע בעבירה של סיוע לאינוסה של המתלוננת בנסיבות מחמירות – עונש מאסר בפועל של 3 וחצי שנים, פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ש"ח ועונשים נלווים. נאשר אחר, שהיה כבן 17 בעת ביצוע העבירות, והורשע בעבירות רבות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות – עונש מאסר בפועל של 27 חודשים, פיצוי למתלוננת בסך 25,000 ש"ח ועונשים נלווים.  לגבי קטין נוסף, שהיה בן 17 ועשרה חודשים בעת ביצוע העבירות, והורשע בעבירה של שידול למעשים מגונים בנסיבות מחמירות, לאור חלקו המצומצם באירוע – עונש מאסר בפועל של 5 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות, פיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח ועונשים נלווים.

בית המשפט ציין כי מדובר במקרה בו "הבילוי באילת של המתלוננת, נערה צעירה, שמחה ותאבת חיים, קיבל תפנית חדה ומסויטת בעלילה, שבסופה עברה המתלוננת סדרה של פגיעות מיניות בתוך חדר המלון במשך שעה שלמה, על-ידי מספר רב של משתתפים, הכל תוך הפרה קשה ורמיסה של פרטיותה, כבודה והאוטונומיה שלה על גופה".

הודגש, כי מסכת העבירות שביצעו הנאשמים כולם במתלוננת חריגה בחומרתה, נוכח ריבוי המשתתפים, הפומביות בה בוצעו המעשים, התגודדות הנאשמים סביב דלת החדר בעודם נכנסים אליו ויוצאים ממנו, תוך צחוקים, מחוות עידוד ותנועות מגונות, כאשר במשך שעה שלמה הנאשמים מבזים ופוגעים מינית במתלוננת, נערה כבת 16 ששכבה עירומה כשהיא מעורפלת וחסרת אונים, באופן משפיל, מחפיץ ומבזה, וכי הדבר מגלה תמונה קשה של התפרקות חסרת רסן מערכים אנושיים בסיסיים של כבוד, חמלה ואנושיות.  

בית המשפט הפנה לדברים שנכתבו בגזר הדין לגבי הנאשמים 1 ו-2, הנכונים גם לעניינם של הנאשמים כאן:

"כל הבאים אל החדר בו חולל גופה של המתלוננת הקטינה, בחרו להיכנס אליו תוך שהם מודעים לפגיעות הקשות המתרחשות שם בגופה ובפרטיותה, בזכותה לכבוד כאדם וכפרט. לא רק שאיש מהם לא עצר את הפגיעה, אלא הם השתתפו ולקחו חלק בפגיעה, ועשו זאת בליווי צחקוקים מחוץ לחדר ובתוכו, בעשיית תנועות מגונות ביחס לקורה בחדר, כשכל אחד מוסיף כמה טיפות שמן ונוזל בעירה למדורה. רוב הפוגעים הנוספים היו קטינים, שחלקם הכירו את המתלוננת משהותה קודם לכן בחדר אחר עם חבריה. הם ראו והיו מודעים למצבה הפיזי והתודעתי הקשה, ולמרות כל זאת בחרו להשתתף בפגיעה המינית בעלת המאפיינים הקבוצתיים כלפי המתלוננת, מה שהפך את הפגיעה בפרטיותה ואת הביזוי של גופה לחריפים עוד יותר".

בית המשפט ציין, כי אין זה נכון לבחון את חלקו של כל אחד מהנאשמים במנותק מההקשר ומההתרחשות הכללית, שכן מדובר בנאשמים שבן רגע התאגדו אד הוק לכדי חבורה אחת בעלת עניין ומטרה משותפים, לקחת חלק בפגיעה המינית במתלוננת, זאת בין באופן אקטיבי במגע פיזי עם המתלוננת, בין בסיוע לאותן עבירות מין שביצעו בה אחרים, בין בביצוע מעשים מגונים ובין בשידול אחרים להיכנס לחדר כדי לצפות במתרחש בו. בהקשר זה, הפנה בית המשפט לדברים שנאמרו בגזר הדין של הנאשמים 1 ו-2, לגבי הכוח של החבורה, הנכונים ביתר שאת לגבי נאשמים אלו:

"'מכפיל הכוח' של הקבוצה נוצל במקרה זה ליצירת כוח משחית, פוגעני ורע, שתרם לביצוע המעשים הקשים, אשר צבועים בפן של חומרה יתרה, מעבר לפליליות המעשים, הן מבחינה אנושית והן מבחינה מוסרית".

בית המשפט ציין, כי אין בעובדה שבין הנאשמים 3, 4, 5, 9 ו-10 לבין המתלוננת לא היה מגע פיזי כדי להפחית מחומרת מעשיהם. כאשר העובדה שהעבירות בוצעו בצוותא ע"י מספר רב של נאשמים, כאשר הנאשמים צופים במתלוננת שהייתה שרועה עירומה על מיטה בחדר, כשהיא מעורפלת וחסרת אונים, או בעת שהיא נאנסת על ידי אנשים אחרים, תוך גילויי צחוק ועליצות, מעידה על עוצמת הביזוי המיני כלפי המתלוננת, זאת לצד גירויים וסיפוקם המיני של הנאשמים.

עוד הדגיש בית המשפט את הנזק הקשה שנגרם למתלוננת כתוצאה ממעשי הנאשמים כולם, כעולה מתסקיר נפגעת העבירה, כאשר המתלוננת למדה בדיעבד על כך שהפגיעות המיניות בה בוצעו לעיני כל, למצער לעיני כל מי שהיה במסדרון או הציץ או נכנס לחדר באותו רגע.

בית המשפט התייחס לשוני שבין ענישת בגירים לענישת קטינים, כאשר לפי החוק והפסיקה, קטינותו של נאשם מהווה נסיבה מקלה בעת גזירת עונשו, הגם שלצד זאת נקבע כי קטינות אינה מהווה חסינות, וכי במקרה המתאים לא יירתע בית המשפט מהטלת עונש מאסר ממש על קטין, בשים לב בעיקר לחומרת העבירה וביתר שאת מקום בו מדובר בקטינים הקרובים לגיל בגירות.

בעניינם של הקטינים שבפנינו (למעט הנאשם 11) צוין, כי חומרתן היתרה של העבירות שביצע כל אחד מהם, לרבות הנזק הרב והמקיף שנגרם למתלוננת, היא נסיבה בעלת משקל רב המטה את הכף להעדפת האינטרס הציבורי ושיקולי הגמול וההרתעה, על פני שיקולי השיקום הנובעים מקטינותם של הנאשמים ומההליכים הטיפוליים שעברו, כל זאת בעיקר כאשר מדובר בקטינים בוגרים יחסית הקרובים לגיל בגירות. על כן, דחה בית המשפט את המלצות שירות המבחן לנוער, אשר לגבי חלק מהנאשמים בא בהמלצה טיפולית שאינה כוללת מאסר בפועל.

בית המשפט אף הדגיש כי הנאשמים לא הודו בעבירות, לא חסכו את עדותה של המתלוננת שנחקרה ארוכות על ידם, חקירה שהייתה מאוד קשה לה; ובמהלך עדותם בבית המשפט, מעבר לכך שהנאשמים כפרו במעשים, אף הפנו אצבע מאשימה ובמובנים מסוימים אף מבזה כלפי המתלוננת, מה שהעצים את הנזק הרב שכבר נגרם לה במעשיהם.

בסיכום גזר הדין, ציין בית המשפט את הדברים הבאים: "מלאכת גזירת הדין תמיד קשה היא, אך בתיק זה חשנו שהמלאכה הייתה קשה במיוחד. מחד, ועל פני הדברים, כל הנאשמים שאנו גוזרים את דינם היום - שבעת הקטינים שהיו כבני 17 והבגיר שאף הוא היה צעיר כבן 19, הינם מה שניתן לכנות נערים "נורמטיביים" ללא עבר פלילי, לפני שירות צבאי, שעתידם לפניהם''.

''ואם כך, שאלנו את עצמנו, כיצד ייתכן שאותם נערים טובים, ממשפחות תומכות ונורמטיביות, ששמענו מפי עדי האופי שהובאו על כך שהם משולבים בשוק העבודה, וחלקם אף מעורבים בפעילות התנדבותית - ביצעו עבירות מין חמורות בקבוצה, באופן כל כך מבזה, משפיל ומחפיץ כלפי המתלוננת, קטינה כבת 16 השרויה במצב מכמיר לב, כשהם אף צופים באחרים מתוכם אונסים אותה, ולא רק שאין מושיע, אלא הם אף מתקבצים, מתקהלים, צוהלים ומתבדחים ביניהם?''

''בהכרעת הדין, התייחסנו לאחריות האישית של כל אחד מהנאשמים, ולכך שאין מקום ל"הנחת גיל" או ל"הנחת אווירת חופשה", ואין בהם כדי להוות נסיבה מקלה''.

עוד ציינו שם כי: "רוצים אנו להעביר מסר ברור – מעשה שעשה פרט כחלק מקבוצה, הוא אחראי לו באופן מלא, ולא תהיה לו תרופה בכך שיסתתר מאחורי הקבוצה, או ינסה לחסות מאחורי חבריו. לכל אחד ואחד מהנאשמים, בכל מקום ובכל סיטואציה, האחריות המלאה על מעשיו הוא. העובדה שמעשה העולה כדי עבירה פלילית נעשה בתוך קבוצה, יכול רק להחמיר את נסיבות ביצועו וכך גם מורות הוראות הדין במקרה של ביצוע עבירות מין בצוותא. ואין פטור מאחריות פלילית כי "כולם היו שם" או "כולם עשו את זה".

''יידע כל אדם, קטין או בגיר, כי אווירת חופש או חגיגה היא מובנת, לגיטימית ואף חיובית, כאשר הכל נעשה בגבולות המותרים. אך אין לקבל טיעון מפורש או משתמע, כפי שעלה מדברי הנאשמים, כי אווירה זו תשמש כסות או מצע ממנו צומחים מעשים בלתי לגיטימיים ואף פליליים".

''בהינתן האמור רואים אנו חובה להעביר בגזר דין זה מסר ברור בתקווה שיהדהד למרחוק - פריקת עול וחבירה יחד למעשים מיניים כה פוגעניים, גם אם בוצעו ע"י קטינים נורמטיביים לכאורה, תענה ע"י בית המשפט באפס סובלנות ובענישה קשה וכואבת, שתביע את הסלידה החברתית העמוקה והמתבקשת ממעשים מסוג זה, ותשקף את התגובה העונשית ההולמת למעשים. ולנפגעת העבירה ייאמר - אנו תקווה שמתן גזר הדין היום לגבי כלל הנאשמים יביא עמו מעט מזור, וכי בדרך החתחתים מלאת המהמורות בה פסעת מאז הגשת התלונה, תוך גיוס כל כוחותייך בנסיון לבנות מחדש את חייך, תהא זו נקודה בה תוכלי לעצור לרגע ולהביט קדימה אל אופק טוב יותר".