הסוחרים הוותיקים של פסאז' שביט בעיר העתיקה במלחמת הישרדות

בניין שביט שבעיר העתיקה בבאר שבע היווה במשך שנים מבנה חי ופורה לבעלי עסקים ומבקרים. בית הקולנוע שישב בקומה העליונה, משך אליו עשרות אלפים מתושבי באר שבע מידי לילה להקרנות בכורה של סרטים מהוליווד. בקומה התחתונה, ישבו משרדי העיתון הוותיק "כלבי" ובכלל - הבניין והפסאז' שבתוכו נהפכו במשך השנים לפנים של סוחרי העיר העתיקה. 

עם הזמן, בעוד באר שבע התפתחה - קרנו של הבניין החלה לדעוך. בעוד העיר העתיקה התפתחה לאיטה ופרוייקטים שונים עיטרו את האזור, סוחרי בניין "שביט" נשארו מאחור והחלו להתמודד עם קשיים להתקיים. אותם סוחרים, תושבי באר שבע וותיקים אשר יושבים בפסאז' קרוב ל-50 שנה, נעמדים כעת אל מול מאבק עיקש, שעלול לסיים את דרכם במקום.

נלך קצת אחורה: לפני כ-25 רכש יזם מירושלים את קולנוע שביט, כאשר שנים לאחר מכן הצליח היזם לרכוש גם את הקומה התחתונה במבנה. סוחרי המקום טוענים בשיחה עם באר שבע נט כי אותו היזם לעולם לא "נגע" בקולנוע, ואף מאשימים אותו כי הצליח להשיג את קומת המרתף במחטף. השנים עברו והבניין המשיך להיזנח, כאשר השיא הגיע בחודש מאי בשנה שעברה - שריפה ענקית, שהחלה מקומת המרתף גרמה לנזק רב למבנה ואף לחלק מהעסקים שבקומה האמצעית. השריפה הקשה, כילתה חלקים גדולים מן הבניין, ולאחר שעות ארוכות בהן פעלו כוחות כיבוי האש התברר גודל הנזק. 

השריפה הקשה שהתפשטה בבניין גרמה לנזק רב גם לסוחרים עצמם - נזקי השריפה הורגשו היטב בתוך חלק מן החנויות, כאשר הוצאות התיקון נאמדו במעל ל-100,000 שקלים. אך לא שם נגמרה הצרה של פסאז' שביט ואלו אשר עסקיהם שוכנים בו, שכן לאחר האירוע, הגיע למקום מנהל מחלקת מבנים מסוכנים בעיריית באר שבע שהכריז על המבנה כמבנה מסוכן לציבור. 

לאחר התיקונים שערכה העירייה מצידה ובעלי העסקים מצידם, דרשו בעירייה לסגור את המבנה בבלוקים, על מנת לחסום את דרכם של כאלו המבקשים להיכנס למקום. הסוחרים מצידם טענו שתי טענות עיקריות - ראשית, כי השריפה פרצה מתוך התחום שנמצא תחת בעלותו של היזם. מדו"ח כב"ה שהגיע לידי באר שבע נט, ניתן לראות כי מכבי האש קבעו באופן חד משמעי כי השריפה פרצה מתוך המקלט (אשר נמצא בבעלות היזם) וכי ככל הנראה מדובר בהצתה. 

שנית, כי הוראת העירייה על כך שהבניין מיועד להריסה אינה הגיונית כלל וכלל. בניסיון להפוך את החלטת העירייה, פנו הסוחרים אל חברת א.ד כהן על מנת לקבל מהם חוות דעת נוספת אודות עמידות המבנה. מבדיקה שערך המהנדס במבנה ושאותה הגיש לעיריית באר שבע נקבע חד משמעית כי המבנה תקין לגמרי. "מבנה זה לא מוגדר כמבנה מסוכן ואנו ממליצים להסיר מיד כל הגבלה ממנו, מכלל החנויות והחנויות הפונות לרחוב קק"ל בפרט. אי פתיחתם והטלת הגבלות אלו מהווה מפגע ועוול הן לדיירי הבניין כולו והן לעוברי האורח ברחוב. יש לאפשר גישה מידיית לעבודה שיפוץ וחזרה לפעילות מלאה ללא שום מגבלה כאמור'', כך נכתב בדו"ח המהנדס.

עיריית באר שבע מצידה, בחרה לא להתייחס לחוות הדעת של א.ד כהן. יתרה מכך, טענה קשה שהופנתה מפי הסוחרים כלפי העירייה, מתייחסת לכאורה להשתקתם של מהנדסים אשר נתנו חוות דעת הפוכה מזאת של עיריית באר שבע. בתוך כך, פנינו לא.ד כהן ותהינו מדוע סירבה עיריית באר שבע לקבל את חוות דעתם. בעל החברה, יוסי, מעלה כמה טענות קשות בנושא כלפי העירייה - "מדובר פה בעניין כלכלי נטו. נראה כי העירייה לא באמת התעניינה בחוות הדעת המקצועית, אלא רק בפן הכלכלי. אחרת אני לא יודע איזה סיבה יש לה להרוס את המבנה הזה. יתרה מכך, לא נעשתה שום בדיקה של מכון התקנים והעירייה אפילו סירבה לעשות אותה". 

החודשים עברו והחשש מפני הריסתם החנויות החל להיות ממשי עבור הסוחרים הוותיקים של פסאז' שביט. בעלי החנויות התנגדו בתוקף להריסת המבנה, שכן מי שקיבל את היתרי ההריסה הוא לא אחר מאשר אותו יזם ירושלמי. על פי כמה מהסוחרים, העסקה בין היזם לעירייה חרצה את גורלם - "עשו עסקה, בלי להתייעץ איתנו ובלי לשאול. אנחנו טוענים כי גם לא נעשה מכרז. כל השיתוף פעולה הזה לא מריח טוב". טענות הופנו לעבר היזם עצמו - "26 שנה בית הקולנוע בידו והוא לא עשה איתו כלום, אז מה הוא יעשה עם השטח פה? בדיוק כמו שהוא עושה עם הקולנוע", מספר אחד הסוחרים לבאר שבע נט ומוסיף - "חשש נוסף שלנו הוא שהיזם יכריח אותנו לשלם את הוצאות ההריסה. מאיזה כסף בדיוק נשלם את זה? רובנו אפילו לא סוגרים את החודש".

תושב העיר, שלמשפחתו עסק בפסאז' מספר לבאר שבע נט כי המאבק כמעט וקיבל תפנית חיובית לאחר שכמה בעלי עסקים הצליחו להשיג פגישה עם רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע - "נפגשנו עם רוביק, שהסתכל לנו בעיניים והבטיח לנו שהוא יישמור עלינו. הגענו אליו אחרי נסיונות רבים, ובפגישה איתו זה באמת היה נראה שאכפת לעירייה ולו מאיתנו. הסברנו לו שאם היזם הזה יהרוס את הבניין נהיה כולנו נתונים בידו והבניין לא ייבנה עד שהוא ייקח לכל אחד את הנכסים תוך יצירת חובות בשל ההריסה. אמרנו לרוביק שאם זה יהיה המצב, זה יגרום לגל הרס של פרנסה של תושבי העיר עם חותמת העירייה והעומד בראשה עליו. אף הועלתה הצעה בידי ראש העיר, כי בעלי החנויות יישארו עם הנכסים שלהם וישפצו ואת החלק הפנימי".

לאחר אותה פגישה עם עיריית באר שבע, גילו לתדהמתם הסוחרים כי העירייה החליטה בכל זאת ללכת עם ההסכם המקורי ולתת ליזם להרוס את המבנה. הידיעה על כך הגיעה בתדהמה לבעלי העסקים, שהרגישו נבגדים לחלוטין: "אחרי ישיבה שהיו בה סיכומים והבטחות, האם לא
נכון להסביר מדוע כל הסיכומים ירדו לטמיון, אפילו לא הסבר קטן, פגישה חוזרת ומכבדת? בכל זאת רוצים להרוס לנו את מפעלי חיינו, רוב רכושנו אם לא כולו. אנחנו פשוט המומים מהדורסנות מול סוחרי העיר תושבי באר שבע". בין לבין, הגיע המקרה עד לבית המשפט, שם קבעה השופטת כי אין זה עניין בית המשפט, וכי ההחלטה נמצאת בידי העירייה.

יתרה מכך, טוענים הסוחרים כי אין היגיון בהפיכת המבנה למסוכן, כשבזמן הזה מתקיימים אין ספור ירידים למיניהם באזור רחוב קק"ל. אחד מהסוחרים טוען - "אם הבניין מסוכן, כיצד מקיימים אירועים סמוך לבניין עם המוני אדם? הרי אם הבניין מסוכן, לאף אחד לא היה מותר להתקרב. כבר
כמעט שנה וחצי עברה מאז השריפה והכל שם כרגיל, אז מה הלחץ להרוס?''

סוחר נוסף מפסאז' שביט מספר לבאר שבע נט כי כעת הסוחרים הוותיקים נמצאים כעת על כף הקלע, ונראה שבכל יום שעובר זמנם אוזל - "אף אחד לא שם עלינו, נפלנו בין הכיסאות. חשבנו שהעירייה תציל אותנו, אבל אנחנו מרגישים שזרקו אותנו מתחת לגלגלים. אנחנו לא מבקשים הרבה, להפך - אנחנו בעד להשתתף עם העירייה בפרוייקט של התחדשות עירונית. אבל לא ככה, לא במרמה. אנחנו חיים כרגע בידיעה שבכל יום שעובר, אנחנו יכולים להגיע בבוקר ולגלות שטרקטורים עומדים לפרק לנו את החנויות. ואז מי ישלם לנו? אנחנו נישאר בלי כלום".

פנינו ראשית אל היזם וניסינו לשטח בפנינו את הטענות אשר הועלו בכתבה, שטען כי "הכל נעשה בתיאום עם העירייה והמהנדסים שטיפלו בזה". בנוסף, פנינו אל עיריית בבאר שבע שמסרה בתגובה:

''ראשית, יצוין כי מדובר במבנה בבעלות פרטית, כאשר עפ"י חוק האחריות של שמירתו במצב בטיחותי/הנדסי תקין, מוטלת על בעלי זכויות בלבד. בחודש מאי 2021 התחוללה שריפה במבנה אשר גרמה לפגיעה קשה באלמנטים קונסטרוקטיביים רבים ובכל המערכות החיוניות במבנה. במסגרת הרחקת הסכנה ומניעת כניסת אנשים לתוך המבנה, העיריה גידרה, עוד ביום האירוע, את האזור על חשבונה. לאחר הטיפול בהרחקת הסכנה המיידית וכן פירוק קונסטרוקציית גג אסבסט שהיה בסכנת קריסה מיידית, המבנה נבדק ע"י מס' קונסטרוקטורים  מטעם בעלי הנכס וכן אנשי מקצוע מטעם העיריה. על בסיס קביעותיהם והמלצותיהם של היועצים ועל בסיס חוות דעתם המקצועית, החליטה העיריה להוציא צו הריסה ע''פ חוק העזר מבנים מסוכנים. צו ההריסה הועבר לכלל הבעלים/המחזיקים בנכס והובא לידיעתם. יובהר, כי הריסת המבנה איננה "זכות"  אלא "חובה" מכורח הצו שהוצא וכוללת עלויות החלות על המחזיקים הפרטיים. עוד יובהר כי בית המשפט המחוזי דחה בקשה של חלק מבעלי הזכויות, לביטול הצו ונכון להיום הצו עומד על כנו. טענות השווא בדבר "השתקת" מהנדסים מטעם בעלי הזכויות ומניעת הגשת חוות דעת מטעמם נדחית על הסף.

לגופו של עניין, להלן מענה בהתאם לשאלותייך:

1. העירייה כלל לא סירבה לבדיקת מעבדה. להיפך, העיריה דרשה לבצע בדיקות מעבדה לתקינותם של כל האלמנטים החיוניים במבנה, אך הבקשה נדחתה ע"י גורמים מקצועיים מטעם הבעלים.
2. בדיקת הקונסטרוקטור א.ד. כהן נבחנה בדומה לכלל חוות דעת שהתקבלו לעיון הגורמים המקצועיים של העיריה ובדיקה זו באה בחשבון במסגרת ההחלטה להוציא צו הריסה.
3. סמכותה ובעיקר חובתה של העירייה הינה לשמור על בטחון ובטיחות תושביה. הצו הוצא בהתאם לחוק ולשיקול דעת הגורמים המקצועיים.
4. עלויות ההריסה בהתאם להוראות החוק אמורות לחול על בעלי העסקים/בעלי הזכויות בהתאם להוראות חוק העזר.
5. העירייה אינה מתערבת בהחלטות שמתקבלות ע"י בעלי הזכויות במבנה, אך בוחנת כל אפשרות חוקית למתן סיוע ליישום הדרישה שהוצאה עפ"י כל דין.  מתוקף סמכותה הטבועה הקיימת של העירייה למסור את ביצוע ההריסה לבעל הנכס, ובמסגרת המצוין בסעיף 4 לצו ההריסה עצמו, ניתנה לכלל בעלי הזכויות החוקיים בנכס, האפשרות להציג בפני נציגי העירייה תכניות מפורטות מטעם גורמי מקצוע מוסמכים מטעמם, לשם בדיקתם וקבלת אישור העירייה לבצע בעצמם את צו ההריסה, זאת גם לשם  הבטחת הליך ביצוע תקין ובטוח. נוכח הסכמתו הברורה של ה"יזם מירושלים" לבצע את ההריסה ביוזמתו, התירה ואישרה העירייה את ביצוע ההריסה  על ידו. יובהר, כי בהתאם לצו ההריסה, הביצוע ייעשה בליווי ופיקוח צמוד של גורמים מקצועיים מטעם העירייה לאורך כל ההליך הכרוך בכך. 
6. לעניין מסוכנות המבנה וקיום אירועים בסמוך לו יצוין, כי כל פתחי המבנה נאטמו במימון העיריה, באופן שמונע כניסת אנשים זרים אל תוך המבנה. אותם ארועים, באם הם מתקיימים באזור, אינם כוללים שימוש ו/או גישה למבנה.
7. כפי שהובהר, לא "נרקמה" כל עסקה בין העירייה ליזם, אלא החל הליך יישום הצו, המחייב את כל בעלי הזכויות במבנה באופן שווה. מבחינת העירייה ומבחינתו של היזם, כל שעליו לבצע הוא יישום צו ההריסה בכפוף לאותן תוכניות הריסה שיובאו בפני גורמי המקצוע מטעם העירייה ויאושרו על ידם. 
8. לטענת מידור יתר בעלי הזכויות אין כל שחר. מול בעלי הזכויות התנהל ומתנהל שיח עיקבי ורצוף באמצעות כלל נציגי העירייה הקשורים להליך במסגרת צו ההריסה. 
9. אין כל בסיס לטענת השווא בדבר גניזת חוות דעת זו או אחרת. טענה זו אינה מתיישבת כלל עם מינהל תקין, לפיו פועלת העירייה.

המאבק של סוחרי פסאז' שביט עוד רחוק מלהיגמר. נכון לעכשיו, זכויות ההריסה החוקיות נמצאות בידי הקבלן, בעוד הסוחרים עצמם נערכים לקראת מאבק משפטי על עתידם. אנחנו בבאר שבע נט נמשיך לסקר הנושא ככל שיהיו התפחויות נוספות.