סגנו של רוביק בריאיון מיוחד: "אני התנגדתי לבניית שכונת רקפות"

טל אל על נחשב כבר 20 שנה כאחד האנשים הקרובים ביותר לרוביק דנילוביץ' ומזה שנים לאדם השני הכי חזק בבאר שבע. אל על בן ה-48, יליד שכונה ד' בבאר שבע - משמש כחבר מועצה משנת 2003, כסגן ראש העיר משנת 2008 וכממלא מקום ראש העיר משנת 2013. בשל מיזמי הבנייה הרבים שנמצאים כעת על הפרק בעיר, החלטנו בבאר שבע נט לקיים ראיון בלעדי עם מי שאמון על התכניות הגדולות והקטנות שעוברות בעירייה. 

אל על, שמחזיק מזה מספר שנים בתיק ההנדסה בעיריית באר שבע, עומד גם בראש וועדת התכנון והבנייה. וכדי לשמוע ממקור ראשון מה צופן העתיד לעיר באר שבע, הגענו ללשכתו בבניין העירייה. על הקיר שמאחוריו, פרוסה לראווה מפת העיר, כאשר השכונות החדשות מסומנות כל אחת בצבעים שונים.

בעבר, התראיין אל על לבאר שבע נט וסיפר על תכנית המתאר החדשה שנכתבה בזמנו בבאר שבע. כעת, 5 שנים לאחר אותו הריאיון ולאחר שהתכנית אושרה - הוא מספר מה הוביל אליה: ''כשקיבלתי את התפקיד מחזיק תיק ההנדסה אמרתי לרוביק שאנחנו חיים פה בעיר במשך 50 שנה בלי תכנית מתאר. העירייה מתנהלת מתב''ע לתב''ע, בלי תכנית כוללת ומסודרת שקובעת – לאן העיר הולכת. יש לזה השלכות אדירות שאין יד מכוונת. לקח לנו כמעט 7 שנים לעשות את זה. כל העולם ואשתו מעורבים בתוכנית הזאת – כל הגופים, כל משרדי הממשלה. זאת גם תכנית שהיא בסמכות מחוזית, אז כל התהליך הזה היה במחוז, כלומר שזה לא נגמר רק בגבולות הוועדה שלי''.

''התכנית הזאת עשתה סדר פעם אחת ולתמיד – לגבי הכיוון שאליו באר שבע מתקדמת. ובפעם הראשונה מאז קום העיר נאמר בגלוי – אנחנו רוצים להתכנס פנימה. עד אז, התכנית האורבנית של באר שבע הייתה לגדול החוצה". אל על מסביר, כי באר שבע בהגדרתה היא ''מאד מרוחקת, עם צפיפות מאד נמוכה. ובתוכנית המתאר שאני עשיתי, אמרנו בפעם הראשונה שאנחנו עושים מעכשיו הפוך. כי מה קרה? בכל עיר אחרת דווקא מרכז הוא המקום הכי מבוקש ויקר ואצלנו זה הפוך – אלו הבניינים הכי חלשים, עם האוכלוסייה הכי חלשה. למה? כי הצעירים יוצאים החוצה. גם אני גדלתי בשכונה ד', ויצאתי משם וכמוני יש עשרות אלפים שבמקום לגור בשכונות הוותיקות, הלכו לשכונות החדשות''.

אל על מתייחס גם להסכמי הגג, שנחתמו בזמנו בין העירייה למדינת ישראל. תחת הסכמי הגג שנבנו וייבנו כל השכונות החדשות – רקפות, כלניות, רמות הרכס ועוד. הוא משתף אותנו כי הוא כלל לא הסכים לאותה תכנית - ''אני התנגדתי ועדיין מתנגד להסכמים הללו. אמרתי את זה מעל כל במה אפשרית, והייתי בעמדת מיעוט, כי אני נאמן לאמת המקצועית שלי כמו שאני רואה אותה. אין לי שאיפות פוליטיות. אני מתכנן ערים במקצועי''.

מבחינת אל על, "היציאה החוצה גרמה לעיר להתרחב ולא להיות מספיק קומפקטית''. לטענתו, ''בגלל המרחקים הגדולים, גם התחבורה הציבורית בעיר לא יעילה''. בעיות נוספות שגרמה ההתרחבות מחוץ לפאתי ליבת העיר, גרמה גם לבעיות ניקיון קשות, שכן לטענת אל על – "יש מאות קילומטרים של מדרכות וכבישים שצריך לתחזק. זאת מעבר לתשתיות המים והביוב הענקיות".

"אז אנחנו באנו עם התכנית החדשה, ואמרנו שאנחנו חייבים להכניס את האנרגיה של העיר פנימה, כי מרכז העיר הולך ונובל. האוכלוסיות מתבגרות, ואף אחד לא מתחזק את המבנים הישנים''. העלנו בפניו את בעיית השפ"פים בעיר, בעיה קשה וחמורה, עליה כתבנו בעבר. אל על מתייחס לכך וגם לאותם משקיעים שרכשו דירות בשכונות הישנות - אלו שהגיעו לבאר שבע בשנים האחרונות בעקבות התפתחות העיר, אבל במקרים רבים לטענתו - "לא אכפת להם ממה שקורה פה בפועל. יש בעלי דירות שלא היו פה אפילו פעם אחת. ואנחנו נשארים לטפל בבעיות".

אל על מתייחס גם לצדק חברתי. מבחינתו, מעבר לרמה התכנונית, לבנייה במרכז באר שבע יש משמעות אדירה גם על המרקם האנושי – "אם נבנה בשכונות הישנות, תתחזק ההלכתיות, הצעירים יחזרו פנימה והעסקים יפרחו. כמו שאנחנו מכירים בערים אחרות שבה הכול יכול להיות במרחק הליכה. מעבר לכך, יש בשורה אמיתית לתושבים הוותיקים שגרים שם, אלו שהקימו את העיר שלנו". אנחנו מזכירים בפניו את שכונת רקפות, אשר עתידה להיבנות בשטח שמאחורי שכונת נחל עשן ואצטדיון טרנר. אל על מספר, כי הוא בזמנו התנגד לבניית השכונה – "הצלחתי במשך 3 שנים לעכב את הבנייה של השכונה. אבל בסוף זה אושר, ומתוקף תפקידי כמחזיק תיק ההנדסה אני אבצע את התפקיד בדרך הטובה ביותר. אני בונה פה שכונות שלמות שחשבתי שלא צריך לבנות אותם, אבל אני מקבל את הסמכות והדמוקרטיה".

אל על מספר, כי כבר שנים שהוא מתריע על כך שעיריית באר שבע בונה "שתי ערים". כך הוא מתאר זאת – "יש פה מצד אחד עיר זקנה, ישנה ומתפוררת. ומצד שני בונים פה עיר אחרת, חדשה ומטופחת. אנחנו מגדילים ככה את הפער, ובבאר שבע שאני גדלתי בה זאת לא הייתה התחושה. כעת, משהו מתערער והפער החברתי גדל''. הוא מספר כי מבחינתו הדרך להילחם בהגדלת הפער הוא דרך התחדשות עירונית – ''אני רוצה להביא התחדשות עירונית אל תוך השכונות הוותיקות ולמשוך אוכלוסייה צעירה פנימה. זה הכלי שיש לי, אני לא יכול לחלק כסף. אני כמתכנן ערים, יכול לעזור לפערים החברתיים בעזרת התחדשות עירונית. אז ביטלנו את היטל ההשבחה, והקמנו מנהלת להתחדשות עירונית. ויש לנו תוכניות ספציפיות לכל שכונה ושכונה והיום בכל מגרש אתה יודע מה מותר לך לבנות ומה אסור, וזה לא היה ככה במשך 40 שנה".

"אני לא מוכן להשתמש בסיסמאות'' הוא אומר ומוסיף כי הוא מנסה בדרך הכי פרקטית שאפשר לפתור את אותן בעיות שמדאיגות את תושבי באר שבע. בכל הקשור ללכלוך הגואה בעיר, שחלק גדול ממנו ממוקם על שטחים פרטיים, אל על מספר כי כשהוא החזיק בתיק איכות הסביבה -  ''הוציאה העירייה כ-800 צווי התראה לבעלי שטחים פרטיים בבאר שבע מתוקף חוק עזר עירוני. אני חושב שצריך לרתום באופן נכון את האוכלוסייה על מנת לפתור את הבעיות השורשיות שיש פה בעיר''.

לסיום, אל על מדגיש שוב כי לעיריית באר שבע, כמו לכל רשות מקומית מדינת ישראל – יש מגבלות: "כל מה שאנחנו יכולים לעשות בתוך הגבולות שלנו, והכלים שברשותנו אנחנו עושים. אני באמת מאמין, שדרך הכלי הזה שנקרא 'התחדשות עירונית', אפשר לשדרג פה את העיר. ואני חייב לומר, שהעיר באר שבע במרחב של הנגב, היא המקום היחיד שיכול לתת לך חוויה עירונית. אנשים רוצים לגור במקום שיש בו עירוניות. הם רוצים לרדת לרחוב לראות חיים. אתה רוצה לרדת לרחוב ולראות אנשים באים והולכים, ולראות מסחר. ואני חייב לומר שזוהי עמדתי המקצועית, ואני עומד מאחוריה. ואחרי שאני אלך, אני יודע שהשארתי תכנית מתאר שהיא אינה בגדר המלצה – מדובר בתוכנית סטטוטורית. אי אפשר לקבל אישור לשום תכנית פה בבאר שבע, אם היא לא עומדת אל מול תוכנית המתאר. הימים האלו שבהם היא הייתה בגדר המלצה נגמרו''.