לראשונה: שרידי ישוב יהודי מסוף תקופת בית שני נחשפו בבאר שבע

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('e0962079-7e09-48d3-9646-27633e854bd7','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,32653,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('e0962079-7e09-48d3-9646-27633e854bd7','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,32653,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('e0962079-7e09-48d3-9646-27633e854bd7','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,32653,'Image','');},15]]);})

בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר נדיר עם עיטור מנורת תשעת קנים * מדובר באחת ההופעות הקדומות של מנורה באמנות

בחפירה ארכיאולוגית לקראת הקמת שכונה בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, ביוזמת משרד השיכון והבינוי –במסגרת הסכם הגג בשכונת רקפות בבאר שבע, אשר תקיף אלפי יח"ד (4,150 יחידות), מתגלות עדויות לחיים היהודיים שהתנהלו במקום. בין הממצאים - נר עם עיטור מנורה – מהקדומים המוכרים במחקר, כלי גיר שלא מקבלים טומאה, שרידי מגדל תצפית ועוד. באתר, המתוארך למאה ה-1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה) נחשפו גם פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט, שנחפרו בקרקע.

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות "שרידי הישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים – בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים, ומערכת תת קרקעית שיתכן כי שמשה כמקווה טהרה. סימני השריפה העזה שהתגלו על חלק מהשרידים באתר מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לסה"נ".

 הארכיאולוגית שירה בלוך מחזיקה פך בן 2000 שנמצא בחפירה. צילום: רשות העתיקות

האתר נמצא בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.

כלים בעלי מאפיינים יהודיים שנחשפו בחפירה. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

ממצא מיוחד שנחשף בחפירה הוא שבר נר מטיפוס המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. זה, עורר התרגשות גדולה כאשר לאחר ניקויו התגלה עליו עיטור של מנורת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות למחקר של  מנורה באמנות". מעניין לציין, כי בנרות הבודדים שנתגלו  מסוג זה עם דוגמת מנורה, המנורה אף פעם לא מוצגת עם שבעה קנים כפי שהיתה בבית המקדש, אלא עם שמונה עד אחד-עשר קנים. הסיבה  לכך, לפי התלמוד הבבלי, היא שלא יוצרים מנורה בשביל שימוש ביתי, אשר נראית בדיוק כמו מנורת המקדש.

ארכיאולוג רשות העתיקות אבינועם להבי עם שבר הנר הנושא עיטור מנורה. צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות

עשרות מטבעות התגלו באתר, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלקם הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.

הציבור מוזמן לסיורים בחפירה הארכיאולוגית ביום ב' הקרוב, 8.4, בשעות 17:00-15:00. הכניסה חופשית. פרטים בעמוד הפייסבוק "רשות העתיקות-לגעת בעבר".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bbfe8521-b9a1-4243-b1f3-8c1dc6efaf9c','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('bbfe8521-b9a1-4243-b1f3-8c1dc6efaf9c','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,32654,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה