בעיית הדיור הציבורי בבאר שבע אינה חדשה במיוחד. אנחנו כאן בבאר שבע נט הבאנו לא פעם את הקשיים עימם מתמודדים רבים מתושבי העיר, תושבים אשר מצויים בקשיים יום יומיים לחיות בצורה ראויה והגונה. מכורים לשעבר, משפחות קשות יום, אימהות חד הוריות ועוד - ברשימת ההמתנה לדיור ראוי למחיה ניתן למצוא את כל סוגי המקרים. ועדיין, נראה כי כל סיפור כזה מהווה עוד סטירת השקמה למצב העגום ששורר כרגע.

בשיחה שערכה עימנו ש', היא הסכימה לשתף ולחשוף את המצב הקשה בו היא נמצאת כיום: ''אני אם חד הורית לשלושה ילדים ביניהם, ילד על הספקטרום האוטיסטי. הגשתי בקשה לדיור ציבורי ואושר לי דיור של שלושה חדרים''.

לפי ש', כחלק מהצורך שנתגלה בתקופה האחרונה, עם אבחנתו של בנה כמי שנמצא על הספקטרום, דרשה ש' למצוא דירה שתתאים לצורך הבסיסי של בנה לקבל חלל מעט יותר גדול מהרגיל וזאת בשל מצבו הרגיש: ''בזמן שאספתי מסמכים מרופאים במטרה להגדיל את הדירה בחדר נוסף עבור בני, הראו לי שלושה דירות, כאשר אחת הייתה קטנה מידי ושתיים מהן דירות שלא היו ראויות למגורים בלשון המעטה''.

הדו"ח החדש חשף נתון מדאיג: באר שבע - בירת הדיור הציבורי של ישראל

''בושה לעמידר": תושבי באר שבע יוצאים למאבק למען הדיור הציבורי בעיר

מאיזו בחינה?

''כשהגענו לראות את הדירה נדהמנו לראות גרפיטי של איברי מין כל קירות הבניין, מה גם שהכניסה הייתה מוזנח מאד והבניין כולו גם. אז נכון, אמנם לזה אין קשר ישיר למשרד השיכון ולעמידר, אבל הדירות שראינו עצמן היו גם הן במצב מחפיר. עכשיו מה ביקשתי? לא ביקשנו ארמון, רק לגור במקום שיכבד אותנו כבני אדם''.

לטענת ש', היא מגדלת את ילדיה לבד מאז שהתגרשה מבעלה, אשר אינו נמצא בקשר תמידי עם הילדים. בתוך כך, מצבה של בנה הפך את התמודדות לקשה בצורה בלתי רגילה: ''הבן המתבגר על שלי הינו על הרצף. הוא סובל מחרדות, פחדים וחוסר מודעות לסכנות. יחד עם זאת הוא מתבגר שזקוק לפרטיות שלו. פניתי לכל מי שרק אפשר, לעמידר, לממשלה, לעירייה, לרוביק דנילוביץ' עצמו – אבל אני אובדת עצות. איך קורה מצב שמראים כאלה דירות לבני אדם, שלא נדבר עם מישהי שנמצאת במצב רגיש כמו שלי.

כאמור, מצבה של ש' ידוע לבכירים שבחברת עמידר כאן בעיר וכך גם למשרד השיכון. לפי ש', מצבה מגובה בהצהרה מטעם פסיכולוג, אך עם זאת לא נעשתה לכך שום התייחסות או התחשבות: ''למרות שדרשתי וביקשתי, הראו לי דירות שפשוטות לא ראויות למחיה. יש לי שלושה ילדים, והציעו לנו דירות של 50 מטרים. כשנכנסתי אליהם תקפה אותי חרדה קשה שכאן ילדיי יגורו''. עוד טוענת שש' שהזמן שלה לקבל דירה הגונה וראויה למגורים קצוב: ''בקרוב מאד אני מסיימת את חוזה השכירות ואני ממש חוששת ממה שהולך לקרות'', היא מספרת לבאר שבע נט.

אנחנו פנינו לעמידר ומהם נמסר: ''היא אינה דיירת עמידר אלא מועמדת לדיור ציבורי ואנחנו הצענו לה דירות בהתאם לזכאותה שנקבעת במשרד הבינוי והשיכון לא אצלנו. הסירוב של המשפחה לא נספר ולא פוגע בזכאותם. בודקים להם עוד אופציות''.