לאחר מאבק משפטי עיקש: המדינה הורתה על פינוי כפר בדואי בפאתי דימונה

לאחר מסכת משפטית ארוכה, דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע הערעור שהגיש ארגון עדאלה על פסק דין של בית המשפט השלום - שהורה על פינוי התיישבות לא חוקית ומקבץ צבירים מזרחית לדימונה וקבע כי תושבי המקום השתלטו שלא כדין על קרקעות הנמצאות בבעלות המדינה. 

ב-3.6.2024 פרסם בית המשפט המחוזי בבאר שבע את פסק דינו בערעור שהגיש מרכז עדאלה בשמם של למעלה מ-500 תושבי הכפר הלא מוכר ראס ג'ראבה, על פסק הדין שניתן ב-24.7.2023 בעשר תביעות פינוי אשר קבע כי עליהם להתפנות ולהרוס את בתיהם. בית המשפט דחה את קביעת בית משפט השלום כי התושבים הם פולשים לקרקע, אך קיבל את הכרעת בית משפט השלום בתביעות הפינוי, והורה לתושבים לפנות את הכפר ולהרוס את בתיהם עד סוף שנת 2024. כמו כן, בית המשפט הפחית את ההוצאות שנפסקו נגד התושבים מ-117 ל-40 אלף ש"ח.

על פי ארגון עדאלה, בפתח הדיון שהתקיים בערעור בחודש שעבר (29.5) בחן בית המשפט את נכונות הצדדים לקיים מו"מ למציאת פתרונות מוסכמים. על אף שהחלטת הוועדה המחוזית הוצגה בפני בית המשפט, סירבו הרשויות לסגת מעמדתם לפיה אין אפשרות לדון בפתרונות מגורים שאינם ביישובים המיועדים אך ורק לבדואים. לפי עדאלה - ''רמ"י שהגישה את תביעות הפינוי, טענה כי אין בסמכותה להקצות מקרקעין שלא בדרך הרגילה של מכרז, והיחידה שמוסמכת להציע פתרונות לתושבים היא הרשות להתיישבות הבדואים. למרות שמרכז עדאלה הדגים בפני בית המשפט כי בעבר נתקבלו החלטות בידי מועצת מקרקעי ישראל שאפשרו פתרונות מהסוג שמבקשים התושבים לדון בהם, הכפירה של רמ"י באפשרות זו חייבה לדעת בית המשפט את ההכרעה המיידית בערעור''.

כאמור, באותו איזור, הממוקם מזרחית לדימונה, התיישבו עשרות משפחות על פני שטח של למעלה מ-326 דונמים, עליו מתוכננת להיבנות שכונה חדשה אשר תכלול אלפי יחידות דיור. ברמ"י נטען הבוקר (א'), כי בשנת 2019, לאחר שרשות מקרקעי ישראל הציעה לתושבים פתרונות דיור חלופיים אשר נדחו על ידם, עתרה הרשות לבית משפט השלום במטרה שיורה על פינוים בטענה שהשתלטו שלא כדין על קרקעות מדינה. עם זאת, בארגון עדאלה נטען מנגד כי ''ההצעה היחידה שהוצגה על ידי רשות הבדואים לתושבים היא מעבר אל הכפר קסר א-סר, ולהתגורר בקרקעות השייכות למשפחות בדואיות אחרות שטוענות לזכויות על הקרקע. נוסף על כך, הצעה זו ממילא אינה מספקת פתרון הולם לכל תושבי ראס ג'ראבה''

בפסק דין מפורט שניתן על ידי בית המשפט השלום, התקבלה עמדת המדינה ובית המשפט הורה על פינוי הנתבעים מהמקרקעין וחייב אותם בהוצאות משפט. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בב"ש על ידי ארגון עדאלה.  במסגרת הערעור הועלו טענות עקרוניות נגד בעלות המדינה במקרקעין ותביעתה לפינוי המערערים, וכן טענות מתחום המשפט החוקתי והפלילי לרבות הזכות לשוויון, אפליה, מידתיות, גירוש אתני והגנה מן הצדק.

בין היתר טענו המערערים, באמצעות תצלומי אויר ומומחים מטעמם, כי הם מחזיקים במקרקעין קודם להקמת המדינה והעיר דימונה ולכן זכותם בקרקע גוברת. עמדת המומחים מטעם המערערים נסתרה באמצעות חוות דעת של איש המיפוי ברשות מקרקעי ישראל, מר שגיא ניר, המלווה בתצלומים מהשנים 1961 ו-1978.

לבסוף, הערעור נדחה פה אחד בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים בראשות סגן הנשיא השופט ואגו. בהחלטתו קבע ביהמ"ש כי הוא לא מצא כי הגשת התביעות על ידי הרשות נעוצה בשיקולים זרים או בחוסר תום לב. עוד נקבע בפסק הדין כי המדינה הציעה למערערים חלופות מגורים וכי "המערערים אינם יכולים להתנגד לפתרונות המוצעים להם ולהיאחז רק בפתרון בו הם חפצים, הישארות במקומם".

ממרכז עדאלה נמסר בתגובה: "החלטת בית המשפט ממשיכה להנציח את התפיסה המערכתית הכוללת, שעל בדואים להתגורר היכן שנכפה עליהם ובהפרדה גזעית מלאה. גם כאשר בית המשפט מכיר בהיותם של תושבים בדואים החיים על אדמתם מזה דורות, כבני רשות הרי שהיא זמנית בלבד ונתונה לרצונה של המדינה ליישב במקומם יהודים. גם לאחר פסק הדין אין מניעה משפטית לשלב את תושבי ראס ג'ראבה בעיר דימונה שהיתה מרכז חייהם מיום שהוקמה. סירובה של רמ"י מעיד על המטרות הגזעניות של מדיניותה."

בהמועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, שליוו את המאבק טענו כי "הסיפור של הכפר ראס ג'ראבה הוא סיפור מביש על נישול והפרדה גזעית. בני שבט אלהואשלה, שחלקם מתגוררים בכפר, היו בעלים של אלפי דונמים באזור דימונה משך מאות שנים, אך הם נושלו מהאדמות לאחר קום המדינה. הם בשום אופן לא 'פולשים'.

''בנוסף, בשכונת דוד לוי (לשעבר רותם) מתוכננות 10,000 יחידות דיור על קרוב ל-11 אלף דונם, כך שיש מקום בשפע לכ-550 תושבי ראס ג'ראבה. למרות זאת, כל בקשות התושבים להשתלב בשכונה ולהמשיך לחיות בה כקהילה נדחו על הסף באישור בתי המשפט. ומדוע? כי בישראל מצופה מבדואים להתגורר עם בדואים, לא להתערבב עם יהודים. מדינת ישראל צריכה להתבייש בכך שהיא כופה סגרגציה גזעית במאה ה-21".

בתוך כך, ביהמ"ש המחוזי העניק שיהוי נוסף לנתבעים בפינוי המקרקעין ובמימוש פסק הדין עד לסוף השנה. התיק הוכן וטופל בחטיבת השמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל על ידי עו"ד אלדר גלבוע ועו"ד זינה סקורטרו. רשות מקרקעי ישראל יוצגה בבית משפט השלום ע"י עו"ד דוד קנטור ועו"ד יניב מזוז ממשרד קנטור מזוז ובבית המשפט המחוזי על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) על ידי עו"ד נאוה גוטמן.

עו"ד שירה תם, מנהלת החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל סיפרה לאחר ההחלטה: "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולתושביה אשר סוללת את הדרך להמשך פיתוחה של דימונה. לאחר הליכים משפטיים ממושכים, אשר לוו במקצועיות על ידי עו"ד אלדר גלבוע ועו"ד זינה סקורטרו ברשות מקרקעי ישראל ועל ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המדינה במלואה. כעת הוסרו המכשולים להמשך קידום בניית השכונה החדשה בדימונה, אשר מטרתה לענות צרכי ההתרחבות והפיתוח בה נתונה העיר."