לאחר ארבע שנים: הורשע הרוצח של רותם הרוש מבאר שבע

כארבע שנים לאחר שנרצח ביום הולדתו, הורשע רוצחו של רותם הרוש ז"ל. בית המשפט המחוזי בב"ש מודיע אמש (ה'), כי הוא קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע פה אחד את אבירם זגורי ברצח הרוש ז"ל, במהלך מסיבת יום ההולדת שלו בביתו בנובמבר 2018 .כמו כן, הורשע זגורי בכל העבירות הנוספות שיוחסו לו בכתב האישום של נסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאה והובלת נשק.

הרשעתו של זגורי מגיעה לאחר ששותפו למעשה, נאור מירשווילי, הודה במעשיו עוד בחודש נובמבר ולאחר מכן נחתם עימו עסקת טיעון. בדיון שנערך אז, ביקש מירשווילי סליחה מאימו של הרוש שנכחה באולם - ״אני רוצה להגיד לאמא של רותם שבחיים לא דמיינתי שיהיה דבר כזה, הבן שלה היה חבר שלי שנים, לא דמיינתי בחיים שיקרה לו דבר כזה״.

כעת, החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם המרכזי בפרשה, אבירם זגורי. על פי כתב האישום, הרצח הגיע על רקע סכסוך בין זגורי לחברו של הרוש - אדם מסרוגה בתחילת יום ההולדת של הרוש בנובמבר 2018. בעקבות מריבה שהתפתחה במקום בין זגורי למסרוגה, עזב הנאשם את האירוע, התחמש ברובה קרלו מאולתר, חזר לאירוע עם שותפו מירשווילי, ארב למסרוגה ליד הבית, ירה במרכז גופו מספר יריות, וכן ירה בירכה של אמו של הרוש שניסתה לעצור את הנאשם. לאחר מכן, החל זגורי להימלט מן הזירה עם מירשווילי ובעוד הרוש רודף אחריו - עצר זגורי, הסתובב לעברו וירה בראשו של רותם ז"ל. בהמשך, נמלט זגורי מהזירה והסתתר בבית דודתו, עד שנתפס ונעצר שם כעבור כשבוע.  

בית המשפט המחוזי נתן אמון מלא בעדותם של עדי התביעה וקבע, כי הם העידו מדם ליבם, וכי הפרקליטות, שיוצגה ע"י עו"ד רותם יוחנני – הר ציון מפרקליטות מחוז דרום, הוכיחה מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם זגורי הוא שביצע את הרצח ועבירות נוספות. בית המשפט המחוזי דחה את גרסתו של הנאשם, שטען כי לא נכח בזירה בעת הירי, וקבע שהיא שקרית ואינה אמינה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות ההגנה השונות שהעלה הנאשם וקבע, כי אינן מקימות ספק סביר בראיות שהוצגו על ידי התביעה.

בית המשפט ציין בהכרעת הדין, כי "מכלול הראיות לא מותיר ספק סביר לגבי אמתותו של התרחיש המתואר בכתב האישום, ושל הייחוס לנאשם של הירי בסמטה, לרבות הניסיון לרצוח את אדם, הפציעה של שולה ורציחתו של רותם המנוח. ההגנה לא ביססה כל תרחיש חלופי שיש בו כדי ליצור ספק סביר. היא רק ניסתה להכחיש את החתיכה בתצרף האמור שבה מופיע דיוקנו של הנאשם. הכחשה זו לא נשענה על תשתית ראייתית ממשית, אלא רק על סירובם של הנאשם, כדי לנסות להציל את עורו, ושל עדי ההגנה האחרים, כדי לשמר את הקוד העברייני של אי שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, להודות במה שבוסס כדבעי על ידי עדי התביעה – הוא זהותו של הנאשם כמי שירה בסמטה בליל האירוע".