חזרנו לסקור את הפרטים של תוכנית המתאר - "באר שבע 2030"

מאז הקמתה אחד האתגרים המשמעותיים שמדינת ישראל ניצבת בפניה הוא פיתוח הנגב בכלל ומטרופולין משמעותי בנגב בפרט. הנגב הרי מכסה 60% מהשטח של מדינת ישראל הקטנה, זאת בזמן שבאזורי המרכז הצפיפות ומצוקת הדיור הגיעו כבר מזמן לרמה בלתי נסבלת. אך רק ב2021 אושרה סוף סוף תוכנית מתאר, זאת אחרי 50 שנה, כאשר התוכנית האחרונה אושרה ב1970.

 הסיבות לכך רבות ומורכבות אבל הפתרונות פשוטים, אם כי יקרים ומסובכים לביצוע. לפי האתר הרשמי של העירייה בין השירותים החשובים ביותר שבאר שבע צריכה לספק בשביל לגדול ולהתפתח נמצאים – תעשייה גדולה וחזקה שמספקת משרות לתושבי האזור ולאזרחים שרוצים לעבור אליה, תשתית תחבורתית מהירה וזמינה ותרבות פנאי עשירה. פיתוחים אלה יאפשרו להפוך את הדרום לאלטרנטיבה אמיתית לאוכלוסיות צעירות מכל רחבי הארץ.

היעד העירוני החשוב ביותר בתוכנית הוא איחוי וציפוף השכונות הישנות שמרכיבות בטלאים את העיר. היעד הזה אמור לתת מענה לניתוק המשמעותי ששורר כיום בין השכונות כתוצאה מהתכנון המודרניסטי שהעדיף לבנות שכונות חדשות במרחב הכמעט אינסופי של הנגב. התוכנית מציעה תוספת של כ34,000 יחידות דיור שיפוזרו בין השכונות הוותיקות, זאת לצד הרחבה של רשת הרחובות והסמטאות כדי לעודד תנועה רגלית ובתחבורה ציבורית לאומת רכבים פרטיים. המשמעות של הרחבת יחידות הדיור, לפי התוכנית, היא שבשנת 2030 יגורו בעיר 280,000 תושבים עם קיבולת ל400,000 תושבים שבתקווה יגיעו בעשור שעוקב לו.

טל אל על, חבר המועצה העירונית ומחזיק תיק ההנדסה, סיפר בראיון לבאר שבע נט על הרצון לחזור ולחדש את השכונות הותיקות:"יש פה מצד אחד עיר זקנה, ישנה ומתפוררת. ומצד שני בונים פה עיר אחרת, חדשה ומטופחת. אנחנו מגדילים ככה את הפער, ובבאר שבע שאני גדלתי בה זאת לא הייתה התחושה. כעת, משהו מתערער והפער החברתי גדל''. טל סיפר כי מבחינתו הדרך להילחם בהגדלת הפער הוא רק דרך התחדשות עירונית – ''אני רוצה להביא התחדשות עירונית אל תוך השכונות הוותיקות ולמשוך אוכלוסייה צעירה פנימה. זה הכלי שיש לי, אני לא יכול לחלק כסף. אני כמתכנן ערים, יכול לעזור לפערים החברתיים בעזרת התחדשות עירונית. אז ביטלנו את היטל ההשבחה, והקמנו מנהלת להתחדשות עירונית. ויש לנו תוכניות ספציפיות לכל שכונה ושכונה והיום בכל מגרש אתה יודע מה מותר לך לבנות ומה אסור, וזה לא היה ככה במשך 40 שנה".

תוכנית המתאר גם מפרטת את עיבוי המרחבים העירוניים והמסחריים שנדרשים בשביל לתמוך בגידול כזה משמעותי של האוכלוסייה בזמן קצר. גולת הכותרת של המרחבים העירוניים יהיה פיתוח של המרכז העירוני שנמצא בין הרחובות רגר ודרך חברון. התכנית מייעדת את האזור כשטח עירוני מעורב שיכלול - משרדים, מסחר, מוסדות הציבור העיקריים של העיר, תרבות וחינוך. אזור נוסף שיזכה להשקעה משמעותית הוא מרחב העיר העתיקה, שעל פי התוכניות ימשיך להתפתח למרכז תרבותי ותיירותי בעל חשיבות אזורית ולאומית מה שגם אמור להקנות לעיר משיכה משמעותית לצעירים ותיירים. כדי לחבר בין השכונות והמרחבים העירוניים מתוכננת גם פיתוח משמעותי של שדרות רגר לשדרה רחבה שכוללת בתוכה – שטחים פתוחים, מסלולי הליכה מוצלים ואפילו פתרון תחבורתי כגון רכבת קלה או חשמלית (טרם נקבע סופית).

זה לא נגמר שם, התוכנית פורטת עוד המון התפתחויות חדשות שמתוכננות לשכונות לצד מרחבים עירוניים מושקעים. האוניברסיטה אמורה להתרחב לקמפוס צפוני על שטח של 27 דונם, תהליכי פינוי בינוי במרכזים המסחריים בתוך השכונות (אורן, ח"ן ועוד) והפרויקט הגרנדיוזי מכולם- הזרמת מים מטוהרים במקטע של 8 ק"מ בנחל באר שבע שיהפוך למוקד ספורט, בילוי ופנאי. פרויקט שהוא כולו בהשראת מודל של עיר מדברית אחרת, סן אנטוניו, טקסס.

אך למרות ההתלהבות מהתוכנית, הדרך ל2030 ארוכה ומפותלת. כמעט שנתיים עברו מאז שאושרה התוכנית כרגע רק הסתיימה הבנייה של הפרויקט העירוני הראשון בשדרות רגר, זה בזמן שרק מספר ספור של פרויקטים של פינוי בינוי החלו לעבוד. הבעיות בעיקר נובעות מגורמים חיצוניים, הבנייה צריכה להיות בעלת הצדקה כלכלית משמעותית ליזמים בשביל שייקחו על עצמם את עלויות הבנייה הגבוהות, זאת בזמן שמחירי הדירות והמשרדים בעיר נמוך ביחס לערים בגודל דומה בארץ. גם אחרי שיימצאו היזמים והבנייה תחל אין הבטחה לכך שתושבים ועסקים יחליטו להעביר את עצמם לבירת הנגב מה שידרוש התפתחות זריזה מאוד. כל המצב יכול גם להסתיים בבנייני יוקרה מוזנחים וכמעט נטושים כפי שהעיר חוותה בשנים האחרונות.