זעם בחברה הבדואית: ''תלמידים נהרגו ואף נציג של משרד החינוך לא טרח לבקר''

"מצד אחד אנחנו שומעים כל היום שבחים על ההשתתפות של החברה הבדואית במלחמה הזאת. מקבלים מחמאות על אומץ הלב ועל שותפות הגורל. ומצד שני לא יודע איך להסביר את זה שארבעה תלמידי בית ספר משבט אל גורען בישוב מולדה נהרגו ביום הראשון למלחמה – ועד היום לא שר החינוך לא מנכ"ל משרד החינוך ואפילו לא הממונה על מחוז הדרום של המשרד לא באו לבקר או לנחם את המשפחה על האסון הכבד", כך טוען בזעם סעיד אל גורעאן, דודם של התלמידים שנהרגו במלחמת "חרבות הברזל". 

ב-7 באוקטובר, שעות ספורות לאחר התחלת המלחמה, בבוקר נחת טיל שנורה מרצועת עזה בדיוק בלב הצריף של משפחת אל גורען והרג שישה מהנוכחים. עוד שניים מהפצועים קשה נפטרו מאוחר יותר בבית החולים.  בני משפחת אל גורען טוענים מצידם, כי לא קדמו לנפילת הטיל צפירות אזעקה וכי התחושה בקרבם היא כי ''ריכוזי המגורים שלהם מוגדרים כ"שטח פתוח" מבחינת מפעילי כיפת ברזל''. 

במטח הזה נהרגו מאלכ איברהים בן ה-16 מכיתה י' בבית הספר התיכון במכחול, מוחמד דיב בן ה-15 מכיתה ט' באותו תיכון במכחול, גוואעד איברהים בן ה-12 מכיתה ז' שלמד ברהט דווקא כי אמו מלמדת ברהט, והילד האחרון שנהרג במטח הזה הוא אמין בן 10 שגם למד בבית ספר יסודי במכחול. בנוסף, אביהם של שניים מהנערים שנהרגו, מאלכ וג'וועאד – איברהים אל גורען, הוא עצמו מורה בבית הספר התיכון אל פורעה. 

"ארבעה תלמידים ושני הורים שהם מורים במערכת החינוך ואף אחד מהנהלת המשרד לא מגיע לנחם? להגיד מילה טובה? לברר איך אפשר לעזור...כלום. זאת בושה וחרפה", אמר סעיד, בעצמו משרת במערכת הביטחון. סעיד מבהיר שלא כולם התעלמו. ביום השלישי אחרי הלוויות ביקר אצלם השר עמיחי שיקלי, שבוע לאחר מכן ביקרו את המשפחות חברי הכנסת אפרת רייטן  (העבודה) ושלום דנינו (ליכוד). בשבוע שעבר ביקר והבטיח עזרה השר שלמה קרעי. אולם מה שכאב לאב השכול איברהים אל גורען היתה ההתעלמות של הנהלת משרד החינוך, המערכת שהוא עצמו ורעייתו הם חלק ממנה. וארבעת הנערים שנהרגו הם תלמידיה.  

עוד הוסיף אל גורעאן :"אולי זה מוכיח שבצמרת משרד החינוך חושבים שאנחנו לא חשובים מספיק. אתה מתאר לך מה היה קורה אם ארבעה תלמידי בית ספר ממשפחת לייבוביץ' אי שם בארץ היו נפגעים מטיל של החמאס..."