פינוי המיגונית בשכונה ב' מעלה את השאלה: מדוע לא ממגנים את התושבים?

בשבוע שעבר דיווחנו ב"באר שבע נט" על ניסיון הצבת מיגונית בשטח ציבורי בשכונה ב', שבוצע שלא כחוק ע"י אדם פרטי. אמנם במדינת חוק הכרחי שדברים יתנהלו בהתאם אליו, ושלא כל איש הישר בעיניו יעשה, ועדיין ניסיון הצבת המיגונית שנעשה בצורה וולגרית שכזו עשוי לרמז על קשיים בביצוע הפרוצדורה להצבת המיגונית בצורה לגאלית, כמו גם על מחסור חמור במיגוניות לתושבי השכונה.

לפני כשלוש שנים, ב-18 למאי 2021, פירסמו בעיריית ב"ש את ההודעה הבאה: "בשל ריבוי פניות למוקד העירוני 106 בנושא מיגוניות, אנו מבהירים שלצערנו אין באפשרותה של עיריית באר שבע לספק מיגוניות, מעבר לאלה שסופקו ע"י פיקוד העורף, שכן מספר המיגוניות שקיבלה העיר מוגבל. אנו מודעים לפער הקיים ולבקשות מצד תושבים להציב מיגוניות בקרבת מקום מגוריהם".

ההודעה הזו אותה פירסמו בעירייה מעידה על הצורך האדיר בהצבת מיגוניות ברחבי העיר שעלה בזמנו מן השטח, אליו התקשו בעירייה לתת מענה, לטענתנם עקב הקצאה מוגבלת של מיגוניות שסופקה להם ע"י פיקוד העורף.

למרות שבעירייה הדגישו באותה ההודעה כי: "ברחבי העיר פרוסים מקלטים ציבוריים, אליהם ניתן להגיע בעת הישמע אזעקה ובלבד שזמן ההגעה אליהם לא עולה על דקה אחת, ובעבור כל אלה שלא יכולים להגיע למקלט בזמן של פחות מדקה יש לפעול לפי הנחיות "הכי מוגן שיש", משמע בחירת המרחב המוגן ביותר, בהתחשב למיגון הקיים בקרבת מקום ויכולת הגעה אליו בזמן המהיר ביותר (לרבות ממ"ד, ממ"ק, מקלט, חדר מדרגות או חדר פנימי)", עדיין היו אזרחים רבים בשכונות הוותיקות שהתגוררו בבניינים ישנים בהם חדרי המדרגות פתוחים, המקלטים אינם שמישים, בתיהם נעדרים ממ"דים או שבתיהם הם כאלה שנבנו בבנייה קלה ולא ערוכים לספק פתרון בהתאם להנחיות "הכי מוגן שיש", מה שהותיר אותם ללא מענה הולם.

בעירייה הודו בזמנו במכתב שנשלח ב-22.6.21, עליו חתמה הלשכה המשפטית, כי הם מודעים לכך שישנם איזורים בעיר המאופיינים בבנייה קלה, שרמת המיגון בהם נמוכה וכי פנו לפיקוד העורף בבקשה לקבלת מיגוניות, שיוצבו בין היתר בשכונות המדוברות באיזורים הנ"ל. ועדיין נדמה שבחלוף הזמן דברים לא באו לכדי פתרון.

שנתיים מאוחר יותר, בכתבה שפורסמה בחודש אוגוסט 2023 ב"באר שבע נט", העידו חברי קהילת כוכב הדרום, קהילה דתית לאומית של דוברי אנגלית שחלק לא מבוטל ממנה מתגורר בשכונה ה' בבתים פרטיים, על מחסור חמור במיגון בשכונה. מנוחה סאטוויץ', חברת קהילת כוכב הדרום, טענה בפנינו אז כי: "ישנו צורך גדול במיגוניות בשכונה ה' אך גם בכל השכונות הוותיקות שבהן אין מספיק מקלטים". גם ד"ר אליסה פרידמן רופאת משפחה ותושבת שכונה ה', ציינה בפנינו כי: "במהלך מבצע "שומר חומות" הבנתי כי לי ולרבים מחברי שמתגוררים בשכירות אין ממ"ד בבית. בשכונה שלנו יש הרבה דירות ללא ממ"דים ולאלו שכן, לרוב בנו אותם ביוזמתם. יש מאות בתים כאלה בשכונה ה' ואין אנו רואים שמקדמים פתרון של בניית ממ"דים בשכונה. למעשה מדובר על בעיה בכל השכונות הוותיקות".

"המצב הקיים מניע אנשים לבחור לגור בשכונות אחרות בהן מצב המיגון טוב יותר, ומי שבוחר בכל זאת להישאר בשכונה, נאלץ להקים ממ"ד בכוחות עצמו. אני למשל בניתי בית בשכונה בכדי להיות קרובה לקהילה שלי וגם עשיתי ממ"ד בכוחות עצמי מה שהצריך קבלת אישורים מהעירייה ולא מעט השקעה כספית, בתהליך שנמשך סה"כ שלוש שנים".

"לפני מספר שנים רוביק טען כי ל-40% מתושבי באר שבע אין מקום שבאמת נחשב למוגן. לאור זאת הבנתי שילדים של חברי המתגוררים בשכונה מצויים בסכנה. על כן החלטנו בקהילה במהלך סבב "שומר חומות" לפנות אל הקהילה היהודית בחו"ל בכדי לגייס תרומות לרכישת מיגוניות שיוצבו בשכונה ותוך יומיים- שלושה גייסנו בערך כ-100,000 ₪ לטובת המטרה, מה שעשוי היה להספיק לבניית שלוש מיגוניות בשכונה".

"בעירייה לא רצו שהמיגוניות יבלטו יתר על המידה"

חברי הקהילה טענו אז בפנינו כי למרות שגייסו כסף לטובת הצבת שתי מיגוניות בשכונה וניסו לקדם את הצבתן אל מול הגורמים הרלוונטיים בעירייה, הם נתקלו בחוסר רצון אמיתי מצד העירייה לשתף פעולה עם המהלך. לטענת חברי הקהילה, בעירייה היה רצון להכניס את הפרוייקט תחת פיתרון עיצובי מסיבה לא ברורה, מה שבין היתר עיכב את הוצאת הפרוייקט מן הכוח אל הפועל והביא לכך שלא יתבצע בסופו של דבר.

בהקשר הזה, העידה מנוחה כי לתחושתה בעירייה לא היו מעוניינים להבליט את המיגוניות יתר על המידה: "חשבנו בתמימותנו שאם נביא כסף לעירייה הם ישתפו איתנו פעולה בנושא המיגוניות, אך לתחושתי זה לא משהו שהם ששים אליו. אני גרה פה יותר מ-10 שנים ובב"ש הבעיה לא אקוטית כמו בערים אחרות בדרום ועל כן הבעיה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של העירייה".

"בעירייה טענו אז כי הצבת מיגוניות הינה דבר קשה הנדסית ולוגיסטית לביצוע כי המכונה/אוטו שמרימים את המיגוניות לא יכולים להיכנס לשכונה (מדובר על מיגוניות מוכנות). אך לטעמי בעירייה לא אוהבים את הנראות של הממ"דים והמקלטים בכל מקום. זה רק עניין של תחושה שלי וזה לא משהו שסיפרו לי מפורשות".

אך ד"ר אליסה פרידמן רופאת משפחה ותושבת שכונה ה' שנכחה בסיור עם העירייה עת הגיעו גורמים מטעמם לבדוק את סוגיית הצבת המיגוניות בשכונה, הייתה הרבה יותר נחרצת באשר לכך: "לאחר שפנינו אל העירייה בנושא, הם ערכו סיור בשכונה בכדי לבדוק היכן למקם המיגוניות, אך לטעמי רוביק לא רוצה שבאר שבע תיראה כמו עוטף עזה ושבכל פינה יהיו מיגוניות (זו תשובה שקיבלנו מצוות ההנדסה בעירייה שערך סיור בשכונה)".

"הם היו מוכנים לאשר את מיקום המיגוניות רק במקומות פחות בולטים, אך במצב שכזה היה יותר קשה להכניס אותם לוגיסטית לשכונה לנקודות מסוימות. בסופו של דבר, העירייה לא מצאה פתרון והנושא נגרר משני הצדדים. אך למען האמת, גם אם היינו מצליחים להכניס את המיגוניות הללו לשכונה, עדיין הבעיה בעבור רוב האנשים לא הייתה נפתרת".

אינדיקציה נוספת למחסור החמור במיגוניות ברחבי העיר הינה הפירסום בסוף חודש אוקטובר 2023, לפיו סגן ראש העיר דאז, שמעון בוקר, פנה לח"כים ולשרים בכדי לקדם מהלך מהיר במסגרתו יוצבו מיגוניות ברחבי העיר: בעיר העתיקה בה נטען כי לתושבים אין היכן להתגונן בזמן אזעקה, במרכזי קניות פתוחים שחלקם עמדו סגורים בשל חוסר יכולת לעמוד בדרישות פיקוד העורף ובשכונות הוותיקות: בבניינים ישנים בהם חדרי המדרגות פתוחים, המקלטים אינם שמישים, לא קיימים ממ"דים או כאלה שנבנו בבנייה קלה ומתקשים לספק פתרון בהתאם להנחיות "הכי מוגן שיש".

"תושבי השכונה נאלצו להישאר בבתיהם הלא ממוגנים בעת האזעקות, בתחושת פחד וחוסר אונים".

בעיה נוספת שעלתה במרוצת השנים הינה חוסר נגישותן של המיגוניות לבעלי מוגבלויות, כשלעיתים גם כשהוצבו כאלה, בפועל הן לא תמיד היו מונגשות בעבור אלה שאין ביכולתם להגיע בזמן סביר למקלטים עקב מוגבלות פיזית או אנשים מבוגרים שבאופן טבעי קשה להם לנוע במהירות אל עבר מקום בטוח. בעבור כל אלה נדרשת הצבה של מיגוניות מונגשות בפריסה רחבה.

את הבעיה הזו בדיוק הציפו ב"אגודה לזכויות האזרח בישראל" שפנו בתאריך 19.5.2021, לעיריית באר שבע, לפיקוד העורף ולמשרד השיכון בדרישה להנגיש מיגוניות שהוצבו באותו הזמן בשכונות נחל בקע ונחל עשן שבעיר. לטענת האגודה, המיגוניות שהוצבו אינן היו יכולות לשמש את תושבי השכונה הנכים, משום שהכניסה אליהן צרה ולא מונגשת.

באגודה הסבירו אז כי מדובר בשכונות של בתים חד קומתיים שבנויים בבנייה קלה, ללא מיגון כלשהו, ושרבים מהדיירים המתגוררים בה הם זכאי דיור ציבורי שגרים בדירות קרקע בגלל נכות שמגבילה את ניידותם. באגודה טענו בזמנו כי ניסיונות חוזרים ונשנים של התושבים לפנות לגורמים השונים בבקשה להנגיש את המיגוניות לכסאות גלגלים עלו בתוהו, מה שהביא לכך שתושבי השכונה נאלצו להישאר בבתיהם הלא ממוגנים בעת האזעקות, בתחושת פחד וחוסר אונים.

בלשכה המשפטית של העירייה הגיבו למכתב וציינו כי הם מגבשים תכנית עבודה להנגשת המיגוניות שסופקו להם ע"י פיקוד העורף עד כמה שניתן, לרבות באמצעות בניית רמפות, והדגישו כי סיכמו עם פיקוד העורף שאספקת המיגוניות העתידית תתבצע ביחס למיגוניות נגישות בלבד ובאופן מלא ללא בעיית קיר חוסם, צר ועוד.

אך הבטחות לחוד ומציאות לחוד. כשנה וחצי לאחר מכן, בסוף חודש נובמבר 2023, טענה תושבת שכונת נחל בקע, עזיזה אזימוב בשיחה שערכנו עימה כי חרף הבטחות העירייה לפיהן יונגשו המיגוניות הניידות שהוצבו בשכונה, בפועל דבר לא השתנה: "במיגונית ברחוב שלנו (אנצ'ו סירני) אין רמפה בעבור אנשים המתניידים באמצעות כיסא גלגלים, ולמען האמת גם אם ישימו מיגוניות נגישות, בפועל הכניסה אליהן צרה מאוד מה שיקשה על נכים להיכנס".

"יש בשכונה שלנו ניצול שואה בשם יעקב שחגג לא מזמן 100. יעקב לא יכול לצאת מביתו שכן הוא מחובר למיכל חמצן, כאשר גם אם יצליח לרדת אל המיגונית תוך דקה וגם אם ישימו שם רמפה בכדי שיוכל להיכנס אליה, המטפלת שלו לא תוכל להכניס אותו למיגונית שכן הכניסה מאוד צרה. מדובר על אדם מאוד מבוגר ומגיע לו כבוד בערוב ימיו".

מעבר לכך טענה עזיזה כי מספר המיגוניות הפרוסות ברחבי השכונה לא באמת מספק פיתרון הולם לתושבי המקום: "המיגוניות פרוסות בערך בכל 2-3 רחובות, כאשר כל מיגונית ממש קטנה ומתאימה במקסימום למספר אנשים מועט (כ-15 אנשים), כאשר מספיק שמשפחה אחת עם ילדים נכנסת וכבר אין מקום. במצב שכזה בו מיגונית כה קטנה אמורה לשרת מספר גדול יחסית של אנשים, עשוייה להיווצר צפיפות שתביא לחווית שהייה לא נעימה במיגונית ולכך שאנשים יתקשו לנשום בתוכה".

על קיומה של בעיית המחסור במיגוניות למען אנשים מוגבלים בתנועתם העידו תושבים נוספים. בסיור שערכנו בשכונות הוותיקות לפני כשנתיים, בסביבות חודש יוני 2022, פגשנו את דניאל, תושב רחוב אברהם אבינו. דניאל טען אז כי בקשות חוזרות ונשנות בפני העירייה להציב מיגוניות ניידות בקרבת בתי התושבים בשכונה נענו בשלילה: "אני גר עם זוג הורים מבוגרים וחולי סרטן ואני בעצמי נעזר במקל הליכה. כשיש אזעקה אין לי ולהוריי שום דרך להגיע למקלטים. אנחנו לא היחידים בבלוק שנמצאים במצב הזה. בעירייה אמרו שאין מיגוניות זמינות. למה הם מחכים?! שייפול עלינו טיל ונמות?!''.

בחזרה לניסיון הצבת המיגונית בשכונה ב' שלא כחוק. נדמה כי לאור כל האמור לעיל, המעשה הרדיקלי אותו ביצע גורם פרטי עשוי לבטא צורך אמיתי במיגון תושבי השכונות הוותיקות שלא זוכה למענה ראוי מצד הגורמים השונים האמונים על כך. לאור זאת על העירייה, פיקוד העורף, משרד השיכון וכלל הגורמים הרלוונטיים לפעול ללא לאות בכדי לספק מיגון הולם בעבור תושבי העיר בכלל ותושבי השכונות הוותיקות בפרט, ולא לשכוח מאחור את אלה שמוגבלים בניידותם.

נכון, הצבת מיגונית בכל פינה עשוייה לכער את העיר ולתפוס שטח נרחב במרחב הציבורי, אך חשוב לזכור שמיגונית אינה מבנה קבע והיא ניתנת לשינוע בזמן שיגרה, ומעבר לכך הצבתן של המיגוניות תקנה תחושת ביטחון לתושבים ועשוייה אף למנוע אובדן חיי אדם, דבר שלא יסולא בפז, ומן הראוי שפרוייקטים הקשורים למיגון התושבים יזכו לעדיפות על פני פרוייקטים אחרים, זאת בהתאם להצהרות העירייה בעבר לפיהן: "בעירייה מכירים בחשיבותו העליונה של נושא מיגון התושבים".

לאחרונה ערכה עיריית באר שבע מכרז לאיתור קבלן לשינוע, הובלה, פריקה והצבת מיגוניות ברחבי העיר באר שבע בשעת חירום בו זכתה חברת "קוטר מובילי מגדל העמק בע"מ". האם זה ישנה במשהו את המצב הקיים? ימים יגידו. אנחנו כמובן נמשיך לעקוב.