המשפחה הישראלית במציאות הטכנולוגית

היום, 25 בפברואר, אנו מציינים את יום המשפחה. לכבוד כך מתפרסמות היום תוצאות סקר מכון אדלר ליום המשפחה 2020. תוצאות הסקר מצביעות על מצבה של המשפחה הישראלית, החווה טלטלות ושינויים רבים, במציאות בה אמצעים טכנולוגיים הולכים ותופסים מקום שהולך וגדל, רשתות חברתיות שבהן אנו שקועים שעות על גבי שעות בלראות חיים של אנשים אחרים, ואתרי אינטרנט שונים שמספקים תכנים אלו ואחרים. יום המשפחה הוא זמן טוב לבחון את המגמות השונות ולהציב זרקור על המשפחה הישראלית ומצבה.

מתוצאות הסקר ניתן לראות, באופן מפתיע, למרות ריבוי הזמן של שימוש בטלפונים החכמים, המשפחות בישראל הולכות ומרבות בתקשורת פנים מול פנים, כ-47% מעדיפים תקשורת זו, ומדובר במגמת עלייה, שכן בשנה שעברה כ-38.4% בלבד השתמשו בתקשורת זו. ודווקא קבוצות הווטסאפ המשפחתיות, שההודעות לא מפסיקות לקפוץ בהן, ירדו מ-33.3% בשנה שעברה ל-30.1% השנה.

בנושא הכלה וקבלה של משפחות ישראליות חדשות (משפחה עם שתי אימהות, או שני אבות או משפחה עם אם יחידנית או משפחה חד-הורית), נראה כי המציאות חיובית הרבה יותר ממה שנדמה לנו, כ-38.3% אמרו כי יגיבו בהסכמה רבה למשפחות החדשות במערכות חינוכיות בהן נמצאים ילדיהם, וסה"כ כ-61.3% נמצאים באזור ההסכמה, יחד עם זאת כ-60% חושבים כי הישראלים פתוחים במידה מועטה או לא פתוחים כלל לאינטרקציה עם המשפחות החדשות.

לגבי השתתפות הסבים והסבתות בחיי הנכדים ישנם נתונים מפתיעים, בעוד אחוז מסויים בקרב הסבים והסבתות ענו כי הם מעורבים מאוד בחיי הנכדים, כ-18.5%, הילדים שלהם - ההורים, ענו ברובם (41.6%), כי הם חושבים שהסבים והסבתות מעורבים רק במידה מועטה בחיי נכדיהם. מהשאלה הזו ניתן גם להסיק כי לרוב האוכלוסייה הישראלית (61.7%), שהיא מעל גיל 55, אין כלל נכדים, נתון שאמור להדאיג בעיקר את המומחים בדמוגרפיה, הדבר עלול להצביע על הזדקנותה של האוכלוסייה הישראלית.

בדבר שביעות רצון של המשפחות בישראל, 46.1% (הרוב), מרוצים מהיחסים עם הילדים שלהם, ורק לאחר מכן הישראלים מרוצים מהזוגיות (כ-30%), באופן פרדוקסלי, ענו המשפחות כי הדבר שהכי יכול לשפר את איכות חייהן הוא דווקא העזרה עם אותם הילדים שהם מרוצים מהיחסים איתם. לאחר מכן, כ-15% טוענים שדווקא שינוי מקום העבודה ישפר את איכות חייהם, ולשמחתנו, רק 1.6% טוענים כי החלפת בן הזוג תפתור את בעיית שביעות הרצון.

זוגיות, משפחה ומה שביניהן

הסקר בחן גם מגמות שונות בחיי המשפחה הישראלית - מה בני זוג ישראלים עושים ולא עושים ביחד, ואלו הם ההמצאים (הנתונים כוללים השוואה בין סקר 2020 ל-2019): רוב הישראלים (71.1%), לא חולקים אף לא ארוחה משפחתית אחת ביום, כאשר דווקא הצעירים ביותר (גילאי 18-24) מבין הנשאלים מקפידים לאכול לפחות ארוחה משפחתית אחת ביום (64.7% לעומת 22.3% בקרב בני 45-54), מדובר בירידה מדאיגה בהשוואה לסקר מכון אדלר של שנה שעברה, בו 44.8% ענו כי חולקים ארוחה משפחתית אחת לפחות כל יום.

בנושא הבגידות, כמעט מחצית  מהישראלים, כ-45.8%, השיבו שהם מכירים אנשים שבוגדים בבני זוג שלהם, סוציולוגים ומומחים רבים יטענו, כי ככל הנראה, הדבר מעיד על סיבה לדאגה בדבר נאמנותם של בני הזוג עצמם זה לזה. לגבי נושא הגירושין, מחקרים קודמים הוכיחו שהיחסים בין ההורים המתגרשים משפיעים הכי הרבה על תפקוד הילדים, כשהצגנו את הטענה הזו בפני ההורים הישראלים, רובם המכריע (63.3%), ענו כי עובדה זו יכולה להשפיע על היחסים בין בני הזוג אם יגיעו לסיטואציה של גירושין.

חמישית מהישראלים רבים לפחות פעם אחת בשבוע, ולעומת זאת כרבע  מהזוגות בישראל (26.3%) יוצאים לבלות ביחד פחות מפעם בשבוע. החדשות הטובות ביותר הן כי למרות ועל אף כל הנתונים, הזוגיות הישראלית מתחזקת, וכ-86.5% מהנשאלים ענו כי הם מרוצים מאוד מהזוגיות שלהם, מדובר בעלייה ביחס לשנה שעברה בה כ-78.7% ענו כי הם מרוצים מאוד.

"סקר מכון אדלר הוא כלי חשוב עבורנו להתבוננות ובדיקה בתנודות במצבה של המשפחה בישראל 2020,. קצב השינויים המסחרר, המצב הביטחוני, וסוגיות רבות נוספות משפיעות על התא המשפחתי לטוב ולרע כאחד", אומרת מנכ"לית מכון אדלר, אסנת הראל, "ואנו במכון אדלר, ממוקדים בפיתוח מענים רלוונטיים במטרה לסייע למשפחה הישראלית להתגבר על הקשיים, לגשר על הפערים השונים, לצמוח ביחד, תוך תחושת שיוויון והדגשה של ערך תחושת השייכות".

הראל הוסיפה: "הסקר של השנה מראה מספר כיוונים מעודדים אך אל לנו להרפות את ידינו, והוא ממחיש בצורה הבולטת ביותר שעבודה רבה עוד לפנינו, וכי ישנם תחומים שחייבים לשים לב אליהם ובמקרה הצורך לקבל עזרה מגורמים מקצועיים. המרכז ליחסים במשפחה פוגש הורים רבים, אם בקבוצות ואם בסיוע פרטני , הכל מתוך הצורך לקבל תשובות, למנוע קונפליקטים ולחיות במשפחה הגרעינית והמורחבת במערכת יחסים מיטיבה ומאפשרת צמיחה. המוטו של מכון אדלר בכל שנות קיומו הוא – בחיים הכל יחסים".