החצר האחורית של העיר: זאת השכונה הענייה ביותר בבאר שבע

הרשות למאבק בעוני יצאה הבוקר לדרך: ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר החלה לדון הבוקר בהצע"ח להקמת הרשות לאומית למאבק בעוני, בהכנה לקריאה ראשונה. בדיון השתתפו חכי"ם הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה.

על פי נתוני דו"ח ממדי העוני והאי שוויון בהכנסות של המוסד לביטוח לאומי לשנת 2021 שהוצגו בדיון, ניתן להצביע על עלייה של כחצי אחוז במספר העניים ב-2021 ביחס לשנת 2020. בשנת 2021 היו בישראל כמעט 2 מיליון עניים, כ-850 אלף מתוכם ילדים, וכ-200 אלף קשישים.

כחלק מהתכנית, לאחרונה החל המכון לרפורמות מבניות להגדיר ולסקר את מה שהוגדר ''מתחמי עוני'' בישראל. בבאר שבע, שעל מספר התושבים החיים בה ונתמכים על ידי הרווחה כתבנו כבר מספר פעמים בעבר. עם זאת, נתונים כפי שמוצגים במפה הנוכחית מספקים נקודת מבט נוספת על אלו שחיים בקרבנו אבל לא איתנו.

על פי פילוח השכונות בבאר שבע, עולה כי רוב תושביה העניים של באר שבע חיים במספר שכונות - א', ב', ג', ד', ה', ו' ושכונה יא'. השכונה בה חיים מספר העניים הגבוהה ביותר היא שכונה ד' הוותיקה. כאמור, בשכונה חיים 20,540 נפשות בכ-8,203 משקי בית. בתוך כך, 59.1 אחוז מתושבי השכונה מוגדרים עניים, שאלו למעשה - 12,139. 

למרות שבשנים האחרונות החלו להיכנס לשכונה לא מעט סטודנטים, אין ספק שההזנחה הכוללת שממנה סובלים תושבי השכונה לא עושה עימם בדיוק חסד. בעיריית באר שבע הבטיחו לא מעט פעמים כי בשנים הקרובות מיזמים שונים של פינוי בינוי יעלו את קרנה של השכונה, אך עם זאת - קשה לראות כיצד המצב צפוי להשתפר.

המפה המלאה:

אל הוועדה הצטרפו חברי כנסת ממספר מפלגות שונות, ורבים מהם הביעו את דעתם בנושא. שר הרווחה, ותושב באר שבע בעברו יעקב מרגי אמר בדיון: "אני שמח שהיום אנחנו מביאים לקריאה ראשונה את הקמת הרשות למאבק בעוני שזה חלק מההסכם הקואליציוני של תנועת ש"ס. ובמקביל לביטחון התזונתי שזה נותן את "הדגים" הרשות תיתן את "החכות". תמיד ניסינו לדבר על הפערים בחברה הישראלית ותמיד השקיטו אותנו בטענה של אכלו לי שתו לי, שד עדתי, קראו לנו בכיינים. לעיתים אנחנו מקבלים החלטות חשובות בלהט העשייה ולא שמים לב שאנחנו מנציחים את העוני.

עוד הסיף השר מרגי: לעיתים אנחנו מקבלים החלטות חשובות בלהט העשייה ולא שמים לב שאנחנו מנציחים את העוני. הגיע הזמן לטפל במחוללי העוני! ובפערים בבריאות, פערים בתעסוקה במיטבית, פערים בחינוך, פערים בשיכון, הכנת התקציב ועוד. הכל פקטור בהעצמת הפערים".