החייל עוז סבג מב"ש שנפצע קשה בפוסט מרגש: ''אני לא גיבור ולא מתיימר להיות''

מלחמת ''חרבות ברזל'' תגיע ביום ראשון הקרוב לציון דרך לא מזהיר של חצי שנה, בה נפלו עד כה בקרבות הקשים בעזה ובצפון 600 חיילים וחיילות, בעוד אלפים רבים אחרים נפצעו בדרגות שונות.

אחד מאותם גיבורים הוא עוז סבג הבאר שבעי, שבסוף חודש פברואר נפגע קשה במהלך קרב בשכונת זייתון בצפון רצועת עזה. סבג, לוחם בגדוד ''צבר'' של גבעתי, הובהל לסורוקה כשהוא מורדם ומונשם עם פגיעה מוחית קשה. לאחר זמן מה בו שהה בתרדמת, השתפר משמעותית מצבו של סבג ולאחרונה הוא אף פקח את עיניו והחל בשיקומו. 

השבוע, הוא גם חשף לראשונה את מה שהתרחש שם באותם רגעים, בקרב בו נפלו המ"פ שלו יפתח שחר ז״ל ומפקד המחלקה איתי סייף ז״ל: ''אני אתחיל בזה שאסביר למה אחרי חודש וחצי אני כותב את זה. כי אחרי חודש וחצי של עבודה פיזית ונפשית אני מרגיש בנוח יותר לדבר על הפציעה שלי, אחרי שהבנתי מה עובר עליי ומה עברתי'' כתב סבג ממיטת בית החולים בסורוקה בפוסט שזכה לתמיכה מצד רבים מתושבי העיר.

''אז לא באתי להראות את הפציעות שלי ולא באתי להראות כמה קשה לי, כי לא קשה לי, אני בחיים וחוץ מזה הכל מעולה. אז הפציעה שלי קרתה בזייתון בעזה - פרקנו מהנמרים לכניסה לבית שהמודיעין אמר ש'אין עליו שום סיכון' ובאנו עם ביטחון לשם. אני חפ''ק מ''פ וחפ''ק תמיד הולך עם המ''פ שלו. משום מה המ''פ שלי, יפתח שחר ז״ל אמר לחפ''ק לא להיכנס איתו. לא הבנו למה, זה היה מאוד מוזר אבל הקשבנו לו. הוא קרא רק למ''מ הבייניש איתי סייף ז״ל להיכנס איתו. הם ניכנסו ביחד ואחרי עשר שניות אני עומד בחוץ ואז אני רואה גל של רסיסים עף אליי''.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎עוז סבג‎‏ (@‏‎oz_sabag1‎‏)‎‏

''קיבלתי מכה ממש חזקה, נפלתי, נפצעתי בראש וביד ועוד רסיסים בגב קצת, אני לא זוכר יותר מדי מאז, אני זוכר שהלכתי לנמר אחר, פינו אותי והתעלפתי. מסתבר שהיה לי דימום בראש והפציעה שלי הייתה פציעה קשה. הרופאים אמרו שאני אהיה מינימום שבועיים בטיפול נמרץ ועם חשש רציני לנזק מוחי לכל החיים, אבל למזלי ובנס גדול זה לא קרה. אחרי ארבעה ימים עברתי לנוירוכירורגית ואז אחרי ארבעה ימים עברתי לשיקום, לא הבינו איך כ''כ מהר, אני גם לא, אבל זה פשוט התקדם ואני עובר תהליך בשיקום משתפר מכל בחינה שהיא''.

''אז אני פשוט רוצה להגיד תודה לגיבורים שלי יפתח שחר ואיתי סייף ז״ל, אני לא אשכח אתכם לכל החיים. אני לא גיבור, לא מתיימר גם להיות גיבור. אני את שלי עשיתי כי זה היה הבחירה שלי ביום שהתגייסתי ולא אני לא מתחרט לרגע על הכניסה שלי לעזה אני שמח שנכנסתי ונלחמתי. אז איתי סייף, יפתח, גל, הלל, ארז, ליאור, רועי דאוי, רועי סרגוסטי, עדי לאון, עדי דנן, עידו, שי, פדיה, איתי יהודה ז״ל אתם הגאווה שלי תמיד תהיו איתי בלב ובנשמה''.