הזיכיון על ים המלח עומד לפוג, כך צפויה לפעול הרגולציה בעתיד

שני צוותים ממשלתיים בין משרדיים, שעסקו בהיבטים הכלכליים והסביבתיים של הזיכיון העתידי, פרסמו השבוע להערות הציבור דוח משותף מקיף העוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת 2030 והקצאת הזיכיון העתידי. הדוח מתמקד בהמלצות כלכליות וסביבתיות לשם קביעת התנאים לזיכיון העתידי להפקת משאבים מים המלח, תוך שמירה על האינטרסים של הציבור והגנת הסביבה הייחודית של אזור זה.

הצוותים פעלו בהובלת סגן בכיר לחשב הכללי, אורי שאשא. עבודת הצוות הכלכלי נעשתה יחד עם רשות המסים, בהובלת מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים. עבודת הצוות הסביבתי נעשתה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר אוהד קרני, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד. בעבודת הצוותים השתתפו גם משרד האנרגיה, רשות המים, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר, משרד הכלכלה, רשויות מקומיות ועוד.

זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. מחצבים אלו מהווים חלק משמעותי מכלכלת מדינת ישראל ומייצוא התעשייה הישראלית. בנוסף, ים המלח הוא הנקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ המנקזת לתוכה מקורות מים שונים לכדי אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול מיוחד לבעלי חיים וצמחיה, ולו חשיבות היסטורית וגיאולוגית. ככזה, ים המלח מהווה מוקד משיכה תיירותי ואתר עשיר בערכי סביבה ומורשת, בעל חשיבות בינלאומית.

במשרד להגנת הסביבה טוענים, כי ''לאור חשיבות האזור מבחינה כלכלית, תיירותית והיסטורית, הדוח שם דגש רב על יצירת איזון בין המשך הפקת מחצבים חיוניים, המהווים נדבך חשוב בכלכלת ישראל, לבין הצורך בשמירה על הסביבה המיוחדת של ים המלח. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימא של משאבי ים המלח תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים''.