באר שבע נט מסבירים: כל התוכניות של הממשלה החדשה לבאר שבע והנגב
05.01.23 / 16:18
אחת האג'נדות המוכרות של הממשלה החדשה בכלל הוא חיזוק הנגב ובירתה, באר שבע. זאת, לצד הבטחת הבחירות של מפלגות הליכוד ועוצמה יהודית לטפל סוף סוף בבעיית המשילות בנגב. על מנת שאנחנו בבאר שבע נט ואתם התושבים נוכל לעקוב אחרי ההבטחות הרבות והמבטיחות שהתפרסמו בשבועות האחרונים, ריכזנו אותם במקום אחד
נדמה שניתן לומר בבטחה כי הדאגה לתושבי באר שבע הוא בדמה של חלק משמעותי ממשלת ישראל. מנכ"ל עיריית באר שבע לשעבר, יוסי שלי מונה לתפקיד מנכ"ל ראש הממשלה. בנוסף, חה"כ אמיר אוחנה, שנולד וגדל בבאר שבע מונה כיו"ר הכנסת. אך גם ראינו כבר בשבוע האחרון כי גם כאשר הרצון טוב, לפעמים המציאות מבטלת את התוכניות. תושב הנגב ומייסד הוועד להצלת הנגב, חה"כ אלמוג כהן לא מונה לסגן שר האמון על פיתוח מטרופולין באר שבע, זאת מכיוון שהחוק מאפשר מינוי של שני סגני שרים בלבד במשרד ראש הממשלה.
ח''כ כהן אמר בתגובה: "הוצע לי לכהן במקום כסגן שר הכלכלה ולהמתין לשינוי החקיקה שיאפשר מינוי יותר סגנים במשרד ראש הממשלה, אך סירבתי. אשרת את האזרחים והסיעה דרך הכנסת".
למרות זאת, אין ביטול המינוי של חה"כ כהן מסמן התעלמות מהסעיפים בהסכמים הקואליציוניים הנוגעים לבאר שבע ולנגב. בין ההסכמות שהושגו בנושא נמצאת הפיכתה של באר שבע למטרופולין, מהלך שאמור להביא אתו תקציבי עתק. התקציבים האלה אמורים לעזור בתורם להביא לעיר – תחבורה מתקדמת, פיתוח תעשייה ומקומות עבודה והשלמת מעבר צה"ל דרומה. את התהליכים האלו יתחלל חה"כ הצעיר ביותר בכנסת הנוכחית, שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף.
בנאומו בטקס חילפוי השרים במשרד הנגב והגילל, התייחס השר יצחק וסרלאוף לאתגרים שעומדים לפתחו של המשרד עליו הוא מופקד: "המצב של הפריפריה כיום הוא של היעדר נכונות להתגורר שם. אנחנו שואפים לשנות את המצב הזה, לעשות ציונות, התיישבות, לצמצם פערים, להעניק הזדמנויות, לטפל בבעיות הקשות. נעלה את הנגב והגליל על ראש שמחתנו. נקים ישובים חדשים, נעניק הטבות, הזדמנויות ונשיק פרויקטים חדשים ונרחבים לטובת פיתוח הפריפריה".
רפורמה חדשה שפורסמה לאחרונה היא של שר הבריאות הנכנס, אריה דרעי. השר צפוי לאשר מכרז להקמת בית חולים שני בבאר שבע. אך מסתבר שהרפורמה הזאת לא כל כך חדשה, התוכנית להקמת "המרכז הרפואי ע"ש פרס בנגב" הוכרז עלי ידי שרת הבריאות מטעם "יש עתיד" יעל גרמן, אי אז ב-2014. זאת בעקבות המלצה של "ועדת אפק", שקבע זאת לאור הגידול הצפוי באוכלוסייה בנגב. עם זאת, עד כה הפרויקט אושר אבל לא תוקצב והשקעה ריאלית של הממשלה במרכז הרפואי תהיה מבורכת.
ד"ר שלומי קודש, מנהל בית החולים סורוקה התבטא בעבר מול ועדת הבריאות בכנסת על הצורך להשקיע ברפואה בנגב ואמר: "הנגב פורח והאוכלוסייה ממשיכה לגדול בקצב מהיר. אולם לצד זה, הגידול במספר נותני השירות הרפואי - רופאים, אחיות ועובדי מקצועות הבריאות - לא מדביק את הקצב. מספר הרופאים ל-1,000 נפש בדרום הארץ הוא הנמוך ביותר במדינה. על רקע נתונים אלה, המצב שאליו תגיע הפריפריה בשנים הקרובות מדאיג ביותר. הפער שייווצר צפוי להשפיע בצורה משמעותית ונדרשת לכך היערכות כבר עכשיו".
עוד הבטחות שאומנם לא מוכוונות לפעול באופן ספציפי בנגב, אבל מיועדות גם לתת מענה לבעיות המבניות של באר שבע והסביבה הם – הקמת רכבת קליע ורפורמות במשטרה.
איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי התחייב להביא לכנסת חוקים שיעלו את הענישה המינימלית לעבירות פרוטקשן ופשיעה חקלאית ל-3 שנים, עבירות אלו נפוצות במיוחד בנגב. בנוסף, השר בן גביר פיזר הבטחות רבות הנוגעות למשבר המשילות בנגב, שבינהם הוספת תקציבים ושוטרים למחוז דרום והפעלת מג"ב מול הפשיעה הבדואית.
בן גביר זכה בבחירות בתמיכה משמעותית בנגב, זאת לאור שאחת מהבטחות הבחירות המשמעותיות שלו הייתה - החזרת המשילות בנגב. עכשיו שמונה לתפקיד השר לבטחון לאומי, כולל סמכויות מורחבות, אין ספק שייצטרך להוכיח את עצמו במעשים. כפי שדיווחנו, השר בן גביר מתכוון להקים משרד רשמי בבאר שבע מה שמעיד על נכונות לקדם מהלכים שיחזקו את הביטחון האישי בעיר.
אך גורמים במשטרה הביעו סקפטיות לגבי המהלך וטענו כי "בן גביר עשוי לגלות שהדרום אינו מערב פרוע כפי שחשב, אך הוא גם עשוי לגלות שקיימת באזור מצוקת שוטרים קשה שיש לטפל בה".
את "רכבת הקליע" העלתה מהאוב השבוע שרת התחבורה מירי רגב. לדבריה, בכוונתה לקדם את חזון הרכבת המהירה שתחצה את הארץ מצפון לדרום והדבר אף עוגן במסגרת ההסכמים הקואליציונים.
אפילו ראש הממשלה נתניהו הזכיר זאת בציוץ: "הממשלה תקדם תכנית רב-שנתית ל'רכבת קליע' (רכבת ארצית מהירה) חוצת ישראל מקרית שמונה ועד אילת, כולל הקצאת התקציבים הדרושים לתכנון וביצוע עם תום התכנון". הרכבת שמגיעה עד ל-300 קמ"ש, אמורה לקצר את זמן הנסיעה בין באר שבע לתל אביב לחצי שעה בלבד.
אך יש ביקורת רבה על הרכבת שהעלות שלה מוערכת ב-50 מיליארד קשל לפחות. לטענת המתנגדים רכבות "קליע" מסוג זה, שמופעלות במדינות כמו יפן וסין דורשות זמני האטה והאצה ארוכים, מה שאומר שלא ניתן במדינה קטנה כמו ישראל לספק כמות גדולה של תחנות ביניים.
בנוסף, תשתית המסילות הישראלית לא תואמת את הטכנולוגיה המתקדמת של הרכבת, שתחייב הקמה של מסילת רכבת מקבילה. לכן רבים מאמינים שיש עדיפות וקדימות לפרוייקטים תחבורתיים אחרים, כמו הרחבת הרכבת דרומה והקמת קו באר שבע - ירושלים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
