דיקטטורה חינוכית או העדפת מחוננים?

קשה לפספס את המאבק העיקש של עו"ד מירב יהושע למען תלמידי החינוך המיוחד בעיר, שהפך חזק וויראלי במיוחד בחודשים האחרונים. זירה מרכזית במאבקה היא רשת הפייסבוק, שם העלתה מירב עשרות תגובות ופוסטים שהעלו על סדר היום סוגייה חשובה במיוחד: שוויון הזדמנויות עבור ילדי החינוך המיוחד בעיר, בעלי לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז. "הפרעת קשב וריכוז הוא שם כולל לקשת רחבה של לקויות על רקע נוירולוגי, הפוגעות ביכולת הלימודית של אדם, כאשר קשיים אלו אינם תואמים את יכולותיו או ביצועיו בתחומים אחרים של חייו" מסבירה מירב בריאיון למערכת באר שבע נט.

"חשוב להגיד שעיריית באר שבע סייעה לי בשיחה עם פתרון נקודתי עבור הבן שלי, המשמעות של הפתרון היא שיסע במוניות לפנימייה ויבקר בבית פעם בשבוע, אבל מדובר בנסיעה ארוכה. ניסינו את השיטה החדשה, אמרנו שאם זה יגרום לו ללמוד אז בסדר. הבן שלי הוא יתום, לא רגיל להיות מחוץ לבית, ידעתי שאם הוא לא יסתגל לפנימייה, אני אצטרך שוב להחזיר אותו הביתה לבאר שבע, כשאין לו מסגרת חינוכית מתאימה. אחרי יומיים בפנימיה הוא שבר את היד די בכוונה והכל בכדי לחזור הביתה.

המטרה שלי היא לא להוציא את הילד מהבית, הוא לא עושה בעיות ולא רוצה להיות בפנימייה, הסיבה היחידה שהוא שם, היא שיש שם בית ספר לחינוך מיוחד שמותאם עבורו".

ייתכן שלילדי החינוך המיוחד, בעלי לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז,  אין בית ספר תיכון מתאים בכל באר שבע?

"זה לא רק בבאר שבע אלא בכל מחוז דרום, אין ולו בית ספר אחד עבור הילדים האלה, כשבשאר הארץ, מהצפון ועד ראשון לציון יש יותר מ-10 בתי ספר. בכל מחוז יש מענה לצרכים של הילדים בחינוך המיוחד, רק בשנה האחרונה פתחו עוד בית ספר כזה בראש העין. מדובר בילדים בעלי אינטליגנציה תקינה לחלוטין".

אין כיתות של חינוך מיוחד בתוך בתי הספר?

"יש כיתות קטנות וקוראים להן בשמות שונים: כיתה קטנה, כיתה משלבת, כיתה מקדמת... הכיתות מיועדות לילדים, שחלקם שייכים לחינוך המיוחד וחלקם שייכים לחינוך הרגיל. יש ילדים שהשילוב בכיתות הקטנות האלה לא מתאים להם. חשוב להגיד שכן יש בית ספר מותאם לילדי החינוך המיוחד בעיר מכיתה ב' עד כיתה ח' בבית הספר שזר. בית הספר מותאם לחינוך מיוחד, ומטפל גם  בבעיות התנהגות, אבל בעיקר לקויות למידה, קשב וריכוז. בגלל חוסר ההתאמה של התלמידים האלה, בבית ספר רגיל , מתפתחות  הפרעות התנהגותיות.

תלמידי בית ספר שז''ר, ברובם, הם  תלמידים שניסו להיות ב"כיתה הקטנה" ונפלטו.  לפעמים , לאחר שמתרחש שינוי בהתנהגות ו/או התקדמות בלימידה ,  מצליחים לשלב אותם, בחזרה "בכיתה קטנה" בבית ספר רגיל. . אבל יש קבוצה מאוד גדולה של ילדים שלא מצליחה להשתלב בחזרה בכיתה הקטנה, אז מה איתם? מה הם עושים בכיתה ט'? בית הספר המותאם הרי רק עד כיתה ח'. הצורך קיים, כל הילדים של שז"ר בכיתה ח' מפוזרים במקומות שעל פי רוב הם לא מקומות שמטיבים להם".

ואז מה קורה איתם?

"הם נפלטים מהמערכת. את תראי אותם בבתי ספר שאינם מותאמים לחינוך מיוחד אלא בבית ספר מקצועי  או בית ספר לילדים רגילים המוגדרים נוער נושר / בסיכון, בבית הספר האלה , אין מורים לחינוך מיוחד, אין מתן מענה מותאם ומכיל. שיבוץ לא נכון , זה אוטומטית מגדיל את הסיכון שלהם להיות נוער נושר ונוער בסיכון. העובדה שהם משולבים עם ילדים רגילים- זו בדיוק המסוכנות כלפיהם! חלק מהלקויות שלהם מתבטאות בזה, שהם לא יודעים לקרוא סיטואציות חברתיות ועלולים לפרש משהו בצורה לא נכונה.

מפה מתחילות בעיות התנהגות. ברגע שמישהו מדבר אליהם לא בשפה שלהם, בשפה שאינה מותאמת ואינה מגשרת, הילד מפתח התנגדויות, הוא לא מבין מה רוצים ממנו, המערכת ממשיכה ללחוץ עליו ואז הוא עלול להגיב באלימות. הילד אומר, 'דיברו אלי והסבירו לי בשפה שאני לא מבין, ואני לא יודע אם הבנתי או לא, איך יכול להיות שעשיתי מה שיכולתי ועדיין קיבלתי עונש'? זה מוביל לשתי אפשרויות: הילד לא הולך לבית הספר ונפלט מהמערכת, או שהוא הולך לבית הספר וסובל .  במקרה של הבן שלי, כל אנשי הצוות של בית הספר שז''ר אמרו שהוא מסוגל ובעל אינטליגנציה גבוהה. זה ברור שאם ידברו אליו בשפה שלו הוא יגיע לבגרויות, יפרח ויעשה בגרות מלאה. זו הייחודיות של בתי הספר האלה, 98 אחוז מהתלמידים יוצאים משם עם בגרות מלאה".

ספרי על תהליך ההקמה של בית ספר שכזה, כיצד את מקדמת את התהליך?

"תהליך ההקמה של בתי ספר לחינוך מיוחד תלוי בנכונות הרשות המקומית. כאשר הרשות המקומית רואה צורך, או שהיא מקימה בית ספר בחסות הרשות, או שהיא מוציאה מכרז, ובמקרה הזה יש מספר קטן של עמותות שיכולות לתת את השירותים האלה. בהרבה רשויות שראו לנכון, עמותה כמו  "הבית של תמר" נכנסו והקימו בתי ספר מותאמים. לאור המחסור בבית הספר, דיברתי עם המנכ"ל של העמותה והוא נתן לי אור ירוק להקמה של בית ספר כאן בבאר שבע בתוך 3 חודשים בלבד, אך ציין שהוא צריך שעיריית באר שבע תפתח מכרז, אלה הנהלים של משרד החינוך ומשרד הפנים. כשפניתי לעירייה נתקלתי בהתנגדות נחרצת.

כשחשפתי בפני ד''ר חפצי זוהר, מחזיקת תיק החינוך, את המצב, הגישה שלה הייתה שזה לא יקום ולא יהיה. היא אמרה שהיא נגד הקמת בתי ספר כאלה בבאר שבע, וטענה שהיא בעד שילוב בבתי ספר התיכונים הרגילים. היא הביעה התנגדות נחרצת מאוד קשה. לפני כשבועיים דיברנו שוב, ההתנגדות כבר לא הייתה, אבל לתחושתי הייתה מריחה. היא אמרה לי ש"היא צריכה לבדוק מספרים". שלחתי לה בטבלאות אקסל בדיוק מה הצורך , מבחינת כמות של הילדים, והוכחתי לה אותו סטטיסטית וכמותית. לדוגמה- שנה הזאת נפתח בית ספר , גם בראש העין. אז אם בראש העין היה צורך, עיר שהאוכלוסייה שלה קטנה מבאר שבע, אז בבאר שבע בטח ובטח קיים צורך גדול יותר.

באר שבע היא עיר מטרופולין, גם אם לא נצליח למלא את הכיתות מתלמידים מהעיר, יוכלו להגיע תלמידים מערי ויישובי הלוויין. למרות שהגעתי עם הסטטיסטיקות הרגשתי שהיא מנסה לתרץ, היא אמרה שצריך לעשות וועדות ומחקרים ורק אחר כך לבוא ולהגיש את הבקשות למשרד החינוך, שהם ינסו להכניס את זה לתוכנית חומש.

אבל מה קורה עם אלה שמסיימים כיתה ח' השנה בשזר? מה קורה בחמש השנים הבאות של אותם ילדים? 5 שנים? ניתן  להביא את "הבית של תמר" בתוך 3 חודשים! ד''ר חפצי שאלה אותי באיזה מבנה נוכל להכניס אותם? אמרתי שאני בטוחה שיש הרבה מבנים בבאר שבע, אבל היא אמרה שאין. אני טענתי שאפשר למצוא פתרון זמני, כי היא בעצמה אמרה שלוקח שנה להקים בית ספר.

היא בעצמה מספרת שהקימה את בית ספר תוך  שנה, כולל מבנה חדש. ד''ר חפצי גם גאה בבית ספר "רימונים", שהוא בית ספר אבחוני , יחיד מסוגו בארץ, לכיתות א בלבד.  אבל זה היה לפני 10 שנים. כרגע, יש צורך דחוף, איך יכול להיות שבכל הארץ , במהלך 17 השנים האחרונות, נפתחו למעלה מעשרה בתי ספר כאלו , כלומר עלה הצורך בבתי הספר האלה ובכל שנה הם נפתחים בכל מקום, רק במחוז דרום אין? איפה האחריות של באר שבע, כמטרופולין?"

מאיפה יוכלו להביא תקציבים לדעתך?

"הם כמובן אמרו לי שאין תקציב, אבל אם יש תקציב לפתוח עוד כיתות מחוננים- חכו רגע ותדאגו לחינוך המיוחד, איפה שאין בכלל כיתות. ד''ר חפצי לא רוצה. שלחתי פניות לכל מי שאפשר, אספתי עוד אנשים למאבק ואני לא מקבלת אפשרות ששנה הבאה לא יהיה בית ספר".

מאבקה של מירב מעלה מספר שאלות: האם קיימת התייחסות מספקת לתלמידי החינוך המיוחד? האם מדובר בהתנגשות בין גישות חינוכיות או אפליה? ומדוע לא לאפשר הקמת בית ספר שכזה אם ההורים מעוניינים בו?

חינוך במספרים בבאר שבע- שוויון הזדמנויות?

להלן נתונים שפרסמה עיריית באר שבע בתחילת שנת הלימודים הנוכחית:

"*שעור הנשירה בעיר : 0.4% מהנמוכים בישראל

*עליה של  כ- % 25 בזכאים לבגרות ממסיימי יב' בעשור האחרון. מ-52.8% בתשס"ו ל- 79.2 בתשע"ט (שיעור הזכאות לבגרות ללא תלמידי החינוך המיוחד כ- %84) מעל הממוצע הארצי. 

*מתמטיקה 5 יח"ל : עלייה משמעותית בשיעור הזכאים ל 5 יח"ל בגרות במתמטיקה מ 5.4% בשנת תשע"ב (2012) ל- 15.8% בשנת תשע"ט (2019). 

*שיעור זכאות לתעודות בגרות חברתיות מצטיינות (כ-85% בתשע"ט) מהגבוהים בישראל".

על אף הנתונים המרשימים, נעדרה התייחסות לשיעור הזכאות לבגרויות של תלמידי החינוך המיוחד. דבר שמעלה סימני שאלה רבים בנוגע לשוויון ההזדמנויות עבור תלמידים אלו בבאר שבע, שמשפיע ישירות על האפשרויות שיפתחו להם  בצבא ומאוחר יותר גם בעולם התעסוקה.

מחוננים לפני השאר?

לאחרונה פורסמה תוכנית להוספת כיתות מצוינות בחטיבות הביניים בעיר, מה שאומר שהילדים המחוננים קיבלו כיתות בשווי 1,060,000 שקלים. דבר זה מגביר את התסכול של הורים כמו מירב שזועקים לשינוי והתייחסות שוויונית. בפוסט שפרסמה מירב כתבה: "מה מעניין את חפצי -מחזיקת תיק חינוך ואת רוביק דנילוביץ', רק הילדים המחוננים. בעוד שילדי החינוך המיוחד שלנו, קשב וריכוז ולקויות למידה, שמהווים יותר מ40 אחוז, מבעלי הלקויות בחינוך המיוחד כולו. לא מקבלים בית ספר על יסודי. מתעלמים מהם. הם שקופים - בלי מסגרת. ולמחוננים? חפצי ורוביק בונים עוד כיתות ומביאים תקציבים. חפצי,  הבנתי, את פועלת למענם. ומי יפעל לטובת הילד שלי? שאר הילדים? כול ההורים שפונים אלי בפרטי עם סיפורי "שילוב" כושלים? על גבול ההתעללות? רוביק, למי נתת "להחזיק בתיק" בשבילם בעיריה. אנחנו מתחננים, תגשים לילדים חלום ועתיד".

"ד"ר חפצי זוהר אמרה שהיא נגד הקמת בתי ספר כאלה בבאר שבע, וטענה שהיא בעד שילוב בבתי ספר התיכונים הרגילים"

האם מדובר בהתנגשות בין גישות חינוכיות או באפליה בין מחוננים לחינוך מיוחד? אין לדעת, אבל דבר אחד ברור כשמש: "דיקטטורה" חינוכית זה לא הפתרון. אם תושבי העיר מעידים על צורך במוסדות מותאמים עבור ילדי החינוך המיוחד בעיר, מדוע לא לפתוח בפניהם את האפשרויות כפי שמאפשרות עיריות אחרות בצפון ובמרכז? כן, גם אם הדבר אינו תואם את תפיסת עולמה האישית של מחזיקת תיק החינוך העירונית...

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה:

"העיר באר שבע מעניקה שרותי חינוך מגוונים לכלל ילדי העיר והמטרופולין. בעיר באר שבע ניתן למצוא מגוון רחב של מוסדות, לאפיונים רבים בחינוך המיוחד כמו גם מוסדות ייחודיים ברמה הלאומית. הטיפול בצורכי החינוך המיוחד הינו טיפול מקצועי – מדובר באוכלוסיית חוק והעיר ומשרד החינוך, מחויבים במתן מענה לכל ילד וילדה שאופיינו כחוק.

המדיניות החינוכית העירונית (שמקודמת באמצעות ועדה בין משרדית רחבה מכלל המשרדים – חינוך בריאות ורווחה) בשונה לחלוטין מהמצוין בכתבה, שמה על נס את תלמידי החינוך המיוחד, כולם זכאים למענה מותאם ומקצועי בהתאם ליכולותיהם ובהתבסס על נתונים וצרכים.

חזון זה מתממש הלכה למעשה כך שכלל תלמידי החינוך המיוחד מעבר לתוכנית הרשמית, מקבלים הזדמנות תוספתית לחשיפה למגוון תחומי דעת ובהם העצמה ומצוינות במוסיקה, העצמה ומצוינות ברובוטיקה, העצמה במדעים, העצמה בחינוך גופני ועוד שלל תוכניות ופרויקטים למיצוי הפוטנציאל הטמון בהם – זו ההגדרה המקצועית של מצוינות והיא פונה לכולם לכלל הילדים, על כל רצף היכולות והמאפיינים – בשל האזכור, נציין כי המחוננים מהווים כ-1.5 % מהאוכלוסייה -וגם להם מגיע מענה מותאם, הנתונים שהוצגו לעניין כיתות מצוינות, אלו מתוקצבות על ידי משרד החינוך ומיועדות למצטיינים שמהווים 20-30 % מהאוכלוסייה וגם להם מגיע מענה מותאם).

בשל דינאמיות החינוך המיוחד, מינהל החינוך, מקדם תכנית חומש לבניית מוסדות חינוך מיוחד וזאת לאור הנתונים והצרכים, הנאספים ומתקבלים בהחלטה של ועדות מקצועיות הפועלות כחוק. בכל שנה משודרגים המוסדות הקיימים, ונבנים מוסדות חדשים, בכללם גנים. חשוב לציין ולהדגיש כי בימים אלו מסתיימת בנייתו של בית ספר "קשת" לתלמידים על הרצף האוטיסטי.

עוד נציין כי בניגוד לתהליך המתואר על ידי עוה"ד יהושוע – התהליך להקמת כל מוסד, הינו מקצועי בלבד ,ובהתאם לצרכים המוצגים בתאום מחוז דרום ויחד עם מינהל הבינוי והפיתוח במטה המשרד בירושלים (נדרשים להציג לו בעבור בינוי כל מוסד נתונים עדכניים). הסיבה לאי הקמת מוסד כזה או אחר איננה סירוב אידאולוגי או תקציב, אלא שיקולים חינוכיים ומקצועיים שהוצגו על ידי גורמי המקצוע ומעידים על צורך. עם קבלת האישור אנו מקדמים בינוי מבנה שנבנה במיוחד בעבור הצרכים - אנו גאים בכך שאנו מתעקשים לבנות מוסדות מותאמים ומכובדים לתלמידינו ולא לפתוח מוסדות במבנים מאולתרים – מגיע לילדי החינוך המיוחד הטוב והמותאם ביותר.

לעניין כתבה זו, ישנה מדיניות מחוזית אותה מתווה מנהל המחוז יחד עם הצוות המקצועי, על פי מדיניות זו שילוב והכלה מהווים עקרונות מהותיים וחשובים ולכן ניתנת הזדמנות לשילוב ילדי החינוך המיוחד בעל יסודי בכיתות ייחודיות וייעודיות .חשוב לציין ולהדגיש כי וועדת השיבוץ מתכנסת ומשבצת את התלמידים על פי קוד האפיון, על פי השנתון ועל פי האתגרים עימם מתמודד התלמיד וחוזקותיו כמו כן, הוועדה לוקחת בחשבון את בחירת ההורים. כאשר ברוב המקרים אם לא בכולם, בחירת ההורים היא שילוב התלמידים בבית ספר יסודי\ תיכון בכיתת חינוך מיוחד או בכיתה רגילה עם סל תמיכות.

עם תלמידי החינוך המיוחד המגיעים למסגרות התיכון, בין אם זה כיתת חינוך מיוחד ובין אם זו כיתה עם סל תמיכות, נעשים תהליכי שילוב מבחינה חברתית - רגשית ופדגוגית כך שמזדמנת ההזדמנות לקדם ולפתח את כישוריו ויכולותיו של התלמיד תוך שילובו בחברה ומתן הזדמנות לתרום לחברה ולהיות חלק ממנה. אנו מעודדים תעודות בגרות ותעודות מקצועיות לחינוך מיוחד וזאת בשל התפיסה החינוכית כי יש לשלב ככל שניתן את התלמידים עם צרכים מיוחדים בקבוצת השווים ולאפשר להם צמיחה והעצמה בכלל תחומי הדעת. אנו לא מפרידים בין נתוני הבגרות של החינוך המיוחד לבין כלל העיר ורואים ערך חינוכי חשוב מאין כמוהו, בהתבוננות שווה על כולם ובו בעת במתן מענים דיפרנציאלים ומדויקים.

נציין כי לעניין תיכונים, מרבית ההורים מתנגדים לשיבוץ ילדיהם (לאחר שעברו תהליך בבית בספר כוללני או רגיל) בתיכון המהווה בית ספר כוללני על רקע מאפיינים של לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. חשוב לציין כי לקויות למידה, מושג בו נעשה שימוש, אינו מתאר את האפיונים היחידים על בסיסם מתבצע השיבוץ לכל ילד וילדה וכמובן שבהקשר זה צנעת הפרט נשמרת ברחל בתך הקטנה.

מרבית מתלמידי שז"ר מופנים לתיכון - לכיתת חינוך מיוחד ומעטים מהם מופנים למסגרת מקצועית וזאת על דעת ועדת שיבוץ ועל פי בקשת ההורים. למעט פנייתה של עו"ד מירב יהושוע, אין בידי מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד, אף לא פנייה אחת בנושא שיבוץ תלמיד לבית ספר כוללני לטיפול בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.

לסיכום, אנו מאמינים במתן הזדמנות שווה לכל ילד וילדה ונמשיך לפעול במלוא השליחות והמרץ למימוש החזון."