בבן גוריון מצאו כי במשך 15 שנה הציבור שילם על הטבה לא אפקטיבית

תחבורה היא אחת הפעולות האנושיות בעלות ההשפעה החריפה ביותר על הסביבה ועל האקלים. הסיבה המרכזית לזיהום ולפליטות מתחבורה נובעת מהעובדה שהתחבורה המודרנית תלויה במידה רבה בדלקים מאובנים, מה שמחריף את ההשפעות על התחממות כדור הארץ ופגיעה בסביבה. בנוסף, הנזק הכלכלי הגלובלי מזיהום האוויר נאמד במאות מיליארדי דולרים בשנה. ההפסדים הכלכליים כוללים עלויות טיפול רפואי, אובדן ימי עבודה, וירידה בפריון.

אחד מכלי המדיניות להפחתת פליטות מכלי רכב ושינוי ההתנהגותי של הציבור בהקשר זה הוא מס קנייה רכב חדש. מדינות רבות בעולם מטילות מיסים גבוהים על רכישת כלי רכב כדי לצמצם את מספר המכוניות על הכבישים ולהפחית את זיהום האוויר. בישראל, בשונה משאר העולם, שיטת המיסוי הירוק על רכישת רכבים חדשים קובעת הטבות בשיעורי המס בהתאם לרמת הפליטה.

כך, רכבים עם ציון זיהום נמוך זוכים להטבה של עד 16,530 ש"ח, בעוד רכבים עם ציון זיהום גבוה אינם זוכים להטבה כלל. בשנת 2023 חלה עלייה משמעותית ברכישת רכבים חשמליים בישראל, מ-45,270 בשנת 2022 ל-95,761, המהווים 27.4% מכלל הרכבים החדשים. זוהי עלייה מרשימה ביחס לשנים קודמות ומשקפת מגמה ברורה של שינוי בהעדפות הציבור.

במלאת חמש עשרה שנה לרפורמת המיסוי הירוק, קבוצת המחקר של פרופ' אופיר רובין, פרופ' סתו רוזנצוויג וד"ר אביב שטרן מהפקולטה לניהול ומבי"ס לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדקו את השפעתה ומצאו כי החל מ-2016, השפעתו של המיסוי הירוק אופסה והוא הפך למעשה לחסר משמעות. נראה כי נהגים שרכשו מכוניות יעילות הגבירו בהדרגה את נסיעותיהם, כך שנוצר "אפקט ריבאונד" שהלך וגבר עד שאיפס לחלוטין את השפעת המס.  בין השנים 2016 ל-2023 העניקה המדינה הטבה בסך של למעלה מ-84.3 מיליארד שקלים, אולם לא יצרה את החיסכון המבוקש באנרגיה או ברמות זיהום.

בנוסף, נמצא כי הכסף שמושקע במיסוי הירוק בישראל אינו משיג את מטרותיו הציבוריות. במקום להפחית זיהום, פליטות גזי חממה ולעודד רכבים חשמליים, הוא הפך לכלי תמחור אסטרטגי שיבואני הרכב משתמשים בו  במטרה להשפיע על רווחיהם. העדר פיקוח ממשלתי על תמחור הרכב איפשר ליבואנים להפיק רווחים גבוהים מהטבות המס מבלי להעבירן לצרכנים באופן מלא. לכן, התגובה הצרכנית להטבות המס לא היתה משמעותית ולא יצרה שינוי מהותי בהרגלי הקנייה, וזו אחת הסיבות לכך שההשפעה על הסביבה הייתה חלקית בלבד.

בהתאם לכל אלו, ממליץ המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים על מדיניות פשוטה וממוקדת יותר, שתכלול מחד ביטול הטבות מס קנייה על רכבים מזהמים ומאידך הטלת מס נסועה מבוסס מרחק וזמן שבו המחיר יחושב לפי המרחק וזמני הנסיעה, עם תעריפים גבוהים יותר בשעות עומס. מס זה יוכל לסייע בהפחתת גודש התנועה ובהפחתת הפליטות.

"צעדים אלו מציעים מערכת מיסוי פרקטית וממוקדת שתשפיע ישירות על הפחתת זיהום האוויר ועל עידוד המעבר לרכב חשמלי, תוך שמירה על פשטות וגמישות במערכת המיסוי, ללא צורך בפיקוח על אסטרטגיית ההמחרה של יבואני הרכב", הסבירה תמר זנדברג, ראש המכון ראש המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והשרה להגנת הסביבה לשעבר. " המלצות אלו נועדו לעודד מעבר לאנרגיה נקייה ולהפחית את זיהום האוויר ופליטות גזי חממה בצורה אפקטיבית יותר", סיכמה.