רוביק הבטיח כי יבטל את המושג פריפריה? - לא כל כך מהר

דו"ח הרשות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - נקודה למחשבה: במהלך חודש יולי האחרון, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את קובץ הרשויות המקומיות בישראל לשנת 2020. דו"ח זה מכיל מידע מגוון ורחב שנוגע במנעד רחב של מדדים מבריאות וחינוך, עבור בתקציבים וכלה בפילוח אוכלוסייה בכל רשות ורשות. בשנת 2010, יצאה עיריית באר שבע עם תוכנית אסטרטגית לעשור, שחלקיה אף הופצו לכל תושב בעיר. התוכנית, הציבה מגוון רחב של יעדים משמעותיים שנועדו להזניק את העיר, מתוך הבנת ההזדמנויות שצפן בחובו העשור הקודם, בראשם - מעבר צה"ל לנגב.

בתוך כך, התראיין ראש העיר באפריל 2011 לעיתון 'דה מרקר' והצהיר ש"עד שנת 2020 נבטל את המושג פריפריה". זאת, כפועל יוצא ממימוש התוכנית האסטרטגית. בימים הללו, באר שבע הייתה באשכול סוציו אקונומי 5, על כך, העירו כותבי 'דה מרקר': "עד כה הלמ"ס פירסמה את נתוני האשכולות שלוש פעמים - ב-2001, ב-2003 וב-2006, ובכולן באר שבע דורגה באשכול 5. המדד הוא יחסי, ולכן המשמעות היא שבאר שבע קפאה במקומה ביחס ליישובים האחרים. כמו כן, מכיוון שהחישוב האחרון נעשה ב-2006 ומכיוון שאין בידי העירייה נתונים עדכניים, נתוני הבסיס של התוכנית מתחילים למעשה ארבע שנים לפני שהעירייה החלה בביצועה."

במסגרת היעדים שהוצבו בלטו הנקודות הבאות:

• א. הגירה פנימית חיובית.
• ב. העלאת העיר לאשכול סוציו אקונומי 7 מאשכול 5 בו היא נמצאת.
• ג. העלאת אחוז הזכאים לבגרות ב- 12.5 אחוז.
• ד. הוספת מאות משרות בתחום תעשיות עתירות ידע.
• ה. מיתון עומסי התנועה בעיר.
• ו. העלאת שביעות הרצון משטחים הירוקים והציבוריים בעיר.

ראוי לציין שבחלק מהיעדים – אחוז הזכאים לבגרות כמו גם שביעות רצון משטחים ירוקים וביטחון ללכת בחושך ליד הבית (יש מדד כזה מסתבר) עמדה העירייה וראשיה ביעדים האסטרטגיים. ברם, בלא מעט יעדים דרמטיים – הגירה חיובית, אשכול סוציו אקונומי, הוספת משרות עתירות ידע ועוד שם הנהגת העיר נכשלה ולא עמדה ביעדים שהציבו לעצמם.

גם כשבוחנים באופן מעמיק יותר את נושא החינוך, ניתן לראות בקובץ הנתונים שישנם מדדים מהותיים נוספים – אחוז העומדים ברף המינימאלי של מוסדות השכלה גבוהה, שם אנחנו יורדים למעט יותר מ 60 אחוזים, לאחוז הסטודנטים הנכנסים להשכלה גבוהה בתוך 8 שנים מסיום התיכון אנחנו עומדים על 33.5 אחוזים. המשמעות היא ששליש מבין המסיימים את התיכון הולך ללמוד באקדמיה. זהו נתון נמוך מאוד, בטח כשמשווים למול ערים אחרות - יבנה, הוד השרון, חיפה, חולון ועוד.

את הפערים הללו אפשר לסגור אם נשקיע באמת בחינוך, מצהרוני הגן שלא ישמשו רק "שמרטפות לתושב" אלא יהוו כר לפיתוח הסקרנות והרצון של הילדים ללמוד ולדעת עוד, במקום לעסוק במדד מספרי שמעיד כמה מצליחים לעמוד בתעודת בגרות. דווקא היום, עם ההקלות הבלתי נגמרות של משרדי החינוך, תעודת הבגרות הולכת ומאבדת מיוקרתה ומהיכולת שלה למדוד ולקבוע עד כמה ההשקעה בחינוך אכן הניבה פירות.

גם בשנת 2020 העיר איבדו למעלה מ- 1,200 תושבים ותושבות והאשכול הסוציו אקונומי נותר נמוך מאוד. יש פארק, אבל למי שבאמת מעורה בעולם ההיי טק, אין כאן 'אקו סיסטם' אמיתי של תעשיות היי טק שוקקות חיים שמהוות משיכה לעוד ועוד תעשיות, עסקים והכנסות. זאת ועוד, השכר של עובדי ההייטק בעיר נמוך ביחס לשכר של העובדים במרכז.

בתחום הפנאי, העירייה הציבה במשך עשור שלם, פיתוח של פארקים עירוניים, רחבים יותר או פחות, אך לא השכילה להעיז ולהקים כאן מערכת פארקי פנאי כמו במרכז (פארק מים, לונה פארק אקווריום ועוד) שיהוו עוד גורם שיאפשר פנאי אמיתי לעיר, ויחסוך לנו נסיעות מתישות (שבמחירי הדלק וכביש 6 היום גם עולות המון כסף). בתחום הביטחון, הגם שהמדד המאוד לקוני אכן מעיד על הצלחה של התוכנית, בפועל, כל בני העיר יודעים ומבינים שביטחון זה הדבר האחרון שהעיר יכולה להתהדר בו. הפתרון היה, איך לא, להשית עלינו היטל ביטחון ולהעמיד עוד כמה ניידות בשביל לייצר מקסם שווא של עשייה.

לעשות שינוי אמיתי במציאות, להעלות את באר שבע לאשכול סוציו אקונומי גבוהה יותר, לייצר הגירה פנימית ולהביא תעסוקה לכולם, עם שכר הולם מצריך חזון אמיתי ודרך שבה כולם שותפים. אם נשכיל להחזיר את הביטחון לעיר, להשקיע בשכונות הוותיקות שנדמה כי נעזבו לנפשן, באוכלוסייה המוחלשת שהפכה ל"שקופה" לא רק בצדקה, אלא במתן כלים שיאפשרו להן לשגשג לבד, להקים אתרי פנאי ברמה גבוהה, או אז, נצליח באמת להביא את העיר למקום שבו היא ראויה להיות. בירת הנגב, שתהיה מקור מים חיים לתושביה ומקור משיכה לכולם.