כיצד ניתן לגשר ביחסים בין זוגות להט"בים?

קהילת הלהט"בים נאבקת כל הזמן על הזכות לקיים נישואים, הורות ופונדקאות בישראל ורק לפני מספר חודשים התבשרנו על תיקון בנוסח חוק הפונדקאות המאפשר ההליך גם בישראל. מאחר ולא קיימת עדיין חקיקה מוסדרת בכל הנוגע למשפחות להט״ב, ישנה עדיפות יתרה לערוך הסכמים ולהתרחק עד כמה שניתן ממסדרונות בית המשפט.

דוגמא להסכמים שחשוב לערוך: הסכם ממון - כזה המאפשר לזוגות החיים יחד במשק בית משותף, לקבוע בהסכמה את אופן הניהול הכלכלי וחלוקת הרכוש בניהם הן בזמן החיים המשותפים והן , חלילה, במקרה של פרידה. הסכם חיים משותפים - הסכם החל על בני זוג שחיים יחד, מבלי שנישאו או שעתידים להינשא. זהו הסכם שנועד להצהיר ולהכיר בבני הזוג כידועים בציבור, להסדיר את נושא ההתנהלות הכלכלית בינהם בזמן הווה ועתיד. וכן מסדיר את נושא האחריות ההורית המשותפת, לרבות זמני שהייה והשתתפות בהוצאות הילדים.

אחריות הורית משותפת במשפחת קהילת הלהט"ב המורחבת היא הגדרה 'חדשה' יחסית בנוף המשפטי, שקובעת את הזכויות, החובות ומשקל האחריות ההורית בין שני הצדדים. הגדרה זו פתחה עולם שלם של אפשרויות, גם עבור זוגות משותפים וגם עבור יחידים שאין ביניהם קשר אהבה ושאינם מנהלים משק בית, המבקשים להביא ילד משותף לעולם. מסמך זה כולל הגדרות ברורות מאד לגבי תחומי אחריות, תנאי ראייה, הגדרת הוצאות פיננסיות ונתונים חשובים נוספים. הסכמים אלו מהווים פתרון חלופי לניהול הליך משפטי בעת משבר.

כל נושא לגביו מתעוררת מחלוקת ניתן להסדיר באמצעות הסכם. להסכם יתרונות רבים בניהם תחושת ביטחון וודאות, האפשרות למציאת פתרונות יצירתיים והתאמת ההסכם לכל זוג בהתאם למקרה הספציפי. בנוסף, האופציה לערוך הסכם הינה זולה יותר באופן משמעותי, והינה חוסכת עלויות, זמן, משאבים ואנרגיה.

כמו כן, הסכם מאפשר לצדדים שליטה בתהליך, מקנה יציבות והוא מנטרל חששות ופחדים. באמצעות ההסכם הצדדים יקבלו מענה ופתרונות למחלוקות וסכסוכים עתידיים, במידה ויצוצו. בדומה לכל משפחה, גם משפחות להט"ב נקלעות למצבי סכסוך ופרידה.

בהליך הגישור לומדים הצדדים לפתח ערוץ תקשורת נקי ככל הניתן, להתמקד בעיקר ולהתרכז במציאת פתרונות ולא בהצפת בעיות. הליך גישור למשפחות להט"ב הוא החלופה הסובלנית והיעילה ביותר במצבים כאלה, בעיקר כאשר ישנם ילדים במשפחה. זוגות להט"ב רבים בוחרים בהליך גישור כדרך הטובה ביותר להסדיר תהליכי פרידה, בעיקר משום שהנם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בחברה, וזקוקים לפתרונות יצירתיים אל מול מסגרת החוק. תמיד חוזרת ומדגישה שכל הסכם כזה מקבל תוקף של פסק דין אצל שופט לענייני משפחה.

הכותבת היא - אדוה וייס שמש, מגשרת עסקית ומשפחתית, מתמחה בגישור לגירושין וגישור "משפחה חדשה" - להורות משותפת וקהילת הלהט"ב. שותפה במרכז גישור "גישור ועו"ד" עם עו"ד שירי מלכה, בעלת אחד המשרדים המובילים בתחום משפחה, ניהול הון פרטי וניהול סיכונים משפחתיים בעסקים. בנוסף, משמשת וייס שמש כמגשרת באיזור הדרום והמרכז מטעם הקליניקה למשפחה הגאה באגודה למען הלהטבים בישראל. מנחת קורס גישור בסיסי בקבוצת הגושרים. מתנדבת במרכזי גישורי קהילתיים בב"ש ובערד. חברה בארגון המגשרים.