טור אישי ממח"ז דרום עם המלצת טיול לחג

תושבי הדרום היקרים

עם בוא חגי תשרי והשנה החדשה, הדרום פותח את שעריו היפים לכלל תושבי הארץ, ומזמין לבוא ולהכיר את האזור המדהים שבו אנו חיים דרך העיניים והרגליים.

בגזרת המחוז שלנו יש מסלולים ודרכים נפלאות ונפלאים לטייל בהם, אך אחד מהם הוא שהכי קרוב לליבי.
בפעם הראשונה זכיתי לראות את הזריחה של מעלה הר קנאים ואת הבקעה נפרסת לפני, כשהייתי לוחם צעיר כבן עשרים ושלוש. עמדנו חברי לצוות ואני על ההר, רובנו בעלי יותר שיער ופחות כרס מאשר היום, וצפינו במה שנתפס בעינינו כרגע הבריאה עצמה.
מילות השיר ״תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר״ תפסו פנים וצורה באותו הזמן של עליית השמש והשכמת הטבע. אלו היו גם הרגעים שבהם נדרשנו לצבור כוחות מחודשים ולהמשיך במסע, בדרך ארוכה ומפותלת.
מאז, זכיתי לחזור שוב ושוב לפסגת הר קנאים, עם צוותים אחרים בצבא, עם ילדי, עם חברים מהמושב. צפיתי בנוף המופלא בחורף, בסתיו, באביב ובקיץ. אך תמיד הקפדתי לעשות זאת דווקא בזריחה.
עבורי הזריחה מהווה הזדמנות להיזכר בכך שכל יום נולד מחדש ואיתו הזדמנות לעמוד בכל אתגר שעומד בפנינו. אנו חזקים ואיתנים ויכולים לכל. עברנו שנה מאתגרת ושוב ראינו בכם, תושבי הדרום, את העוצמה, האומץ, האיתנות והגבורה בעמידה מול אתגרי המקום.
אני מסתכל על השנה המתקרבת ומתפלל להתחלות חדשות, לאור גדול, לימים טובים, לכוח הצומח מתוך אחדות וחיבור. והרבה הרבה שקט.