זוגיות בקרב להט"ב
26.06.22 / 11:21
בני זוג להט"בים המבקשים להינשא כיום בישראל, אינם יכולים לעשות זאת מטעם הרבנות, שכן זו אינה מכירה בנישואין כאלו. הם כן יכולים להינשא בטקסים אזרחיים ואלטרנטיביים, בארץ או בחול, והודות לפסיקה תקדימית משנת 2006, נרשמים הנישואים כתקפים במשרד הפנים אך מעמדם המשפטי כבני זוג הינו כשל ידועים בציבור.
הפרמטרים להכרה כידועים בציבור מתבססת על חיים משותפים, ניהול משק בית, כיצד נתפסים מבחינה חברתית, כאשר כל פרמטר נבחן בכל מקרה ומקרה. אדגיש כי לאו דווקא אלו החיים תחת קורת גג אחת בהכרח יוכרו ע"י בית משפט כידועים בציבור, ומנגד יכול להיות מצב שבו אלו שאינם חיים תחת קורת גג אחת יוכרו ע"י בית משפט ככאלה.
הגדרה זו של ידועים בציבור מזכה את הזוגות החד מיניים בזכויות רבות, זהות לזוגות הנשואים, בתחומים שונים: כלכלי (נקודות זיכוי ממס הכנסה), דיור (משכנתה, דיור למשתכן), ביטוח לאומי (דמי לידה, חופשת לידה, קצבת שארים), ילדים (זכויות כמעט זהות פרט לדרישות נוספות כמו למשל בעת הוצאת דרכון, שאז ההתייחסות היא כמו לזוג גרוש), ועוד....
אך מה שרבים לא יודעים שזוגיות כזאת טומנת בחובה מלבד "הטבות" וזכויות, גם חובות ומשמעויות משפטיות וכלכליות. על זוגות חד מיניים, המוכרים כאמור כידועים בציבור, חלה חזקת השיתוף הקובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, כאמור לא בהכרח תחת קורת גג אחת, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת, כלומר כל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים, וזה כולל זכויות פנסיוניות, מענקים, בונוסים, מניות, זכויות בעבודה, דמי שימוש בנכס, ועוד.
בנוסף בן הזוג הידוע בציבור, עתיד במקרים מסוימים לרשת את נכסיו של בן זוגו או חלק מהם, וכן הנאה מקצבאות שארים. חשוב להבין שזוג אשר נישא כדת וכדין, יום הנישואין מהווה עבורם את יום תחילת השיתוף, ויום הגירושין (מתן הגט) לרוב מציין את יום פירוק השיתוף.
עבור בני זוג חד מיניים השאלה סביב יום תחילת השיתוף נתונה לפרשנות אישית של כל אחד מהצדדים, ולהוביל בעת פרידה למאבקים משפטיים עתידיים. הסכם לחיים משותפים / הסכם ממון הינה הדרך היחידה עבור בני זוג חד מיניים להסדיר את הזוגיות שלהם. הסכמים אלו, מותאמים לכל זוג וזוג באופן אישי נוכח הנסיבות שהביאו אותם לחתום על הסכם כזה ובהתאם לרצונותיהם האישיים להסדרת ענייניהם האישיים, ומאפשרים לזוגות החיים יחד במשק בית משותף, לקבוע בהסכמה את אופן הניהול הכלכלי וחלוקת הרכוש בניהם הן בזמן החיים המשותפים, והן בזמן פרידה.
במסגרת ההסכם מסדירים הצדדים את יחסי הממון והרכוש ביניהם הן בנוגע לאלו שנצברו טרם תחילת החיים המשותפים והן בנוגע לרכוש שייצבר במהלך חייהם המשותפים (זכויות הסוציאליות קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ביטוחי חיים וכו’). כמו כן ניתן להסדיר בהסכם את עניין המגורים, הכלכלה, הילדים, מצב בריאותי מחלה או במקרה של מוות, מחלה קשה, אובדן כושר עבודה ועוד. הצדדים יסדירו בהסכם גם את המנגנון ליישוב סכסוכים בעת מחלוקת או פרידה.
מאחר ולא קיימת עדיין חקיקה מוסדרת בכל הנוגע למשפחות להט״ב, ישנה עדיפות יתרה לערוך הסכמים ולהתרחק עד כמה שניתן ממסדרונות בית המשפט. כשאני עורכת עם זוגות להט''בים/ ידועים הציבור הסכם לחיים משותפים ראשית אני מבררת איתם עם מה כל אחד הגיע לקשר, מה כל אחד מהם הביא. לאחר מכן אנחנו מדברים על ההתנהלות בתוך הקשר: התנהלות כלכלית, מי משלם מה, מי נושא באילו הוצאות, על מה מחליטים יחד? לבסוף אנחנו מדברים על מה קורה כשנפרדים: עם מה כל אחד נשאר, מה מוכנים לחלוק ומה לא. זה לא חייב להיות הכל או כלום, ניתן להחליט במשכורות משתפים אך בפנסיות לא, ניתן לקבוע מתווה מדורג, זה היופי בחדר הגישור, שיחד בני הזוג כותבים את ההסכם שלהם, הנותן ביטוי לערכים, אמונות, רצונות, חלומות, וכן גם פחדים של כל אחד מהצדדים.
להסכם יתרונות רבים בניהם תחושת ביטחון וודאות, האפשרות למציאת פתרונות יצירתיים והתאמת ההסכם לכל זוג בהתאם למקרה הספציפי. בנוסף, האופציה לערוך הסכם הינה זולה יותר באופן משמעותי, והינה חוסכת עלויות, זמן, משאבים ואנרגיה. הסכם מאפשר לצדדים שליטה בתהליך, מקנה יציבות והוא מנטרל חששות ופחדים. באמצעות ההסכם הצדדים יקבלו מענה ופתרונות למחלוקות וסכסוכים עתידיים, במידה ויצוצו.
בדומה לכל זוג, גם זוגות להט"ב נקלעים למצבי סכסוך ופרידה. בהליך הגישור לומדים הצדדים לפתח ערוץ תקשורת נקי ככל הניתן, להתמקד בעיקר ולהתרכז במציאת פתרונות ולא בהצפת בעיות. הליך גישור לזוגות להט"ב הוא החלופה הסובלנית והיעילה ביותר במצבים כאלה, בעיקר כאשר ישנם ילדים במשפחה. זוגות להט"ב רבים בוחרים בהליך גישור כדרך הטובה ביותר להסדיר תהליכי פרידה, בעיקר משום שהנם מתמודדים עם אתגרים ייחודיים בחברה, וזקוקים לפתרונות יצירתיים אל מול מסגרת החוק. תמיד חוזרת ומדגישה שכל הסכם כזה מקבל תוקף של פסק דין אצל שופט לענייני משפחה.
אדוה וייס שמש היא מגשרת עסקית ומשפחתית, מתמחה בגישור לגירושין וגישור "משפחה חדשה" - להורות משותפת וקהילת הלהט"ב. שותפה במרכז גישור "גישור ועו"ד" עם עו"ד שירי מלכה. מסמיכה ומאמנת מגשרים. מתנדבת במרכזי גישורי קהילתיים. חברה בארגון המגשרים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
