דעה: למען יראו ויראו? על אובדן המשילות של שירות המבחן בישראל

$(function(){setImageBanner('202379c6-74de-49f4-b5b1-fc830a131fb9','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,false,33873,'Image','');})

בעוד בשירות המבחן קיים מחסור חריף בכוח אדם, אי אפשר להתעלם מכך שגם השירות לא חף מהשפעה של תהליכים מדיניים וסביבתיים. האם מדובר בתחילתו של הסוף של המוסד שקריסתו כבר החלה?

תמונה לא נבחרההסדרי הטיעון השתלטו כמעט לחלוטין על המשפט הפלילי. רק שיעור זעום מהכרעות הדין הפלילי מתקבלות לאחר הליך משפטי מלא, וברובם המכריע של המשפטים הפליליים, מורשע הנאשם על פי הודאתו בלא שמיעת ראיות. הפער הגדול בין ההליך הפלילי המוכר מהסרטים, מהספרים או מקריאת חוק סדר הדין הפלילי – לבין ההליך הנוהג בבתי המשפט, נהפך בשלושת העשורים האחרונים לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בתחום המשפט הפלילי וסדר הדין שבעניינו.

הסדר טיעון, הידוע גם בשם עסקת טיעון – הוא הסכם שנערך במסגרת משפט פלילי בין רשות התביעה לנאשמים. במסגרת ההסדר, הנאשם מודה בחלק מן האישומים המיוחסים לו ובתמורה התביעה מסירה חלק מהאישומים מתוך כתב האישום. לעיתים ההסדר כולל הסכמה על חומרת העונש ולמעשה על תוצאת המשפט הפלילי, בלא ניהולו. ובכך חוסך את ניהול המשפט ואף מספק לצדדים ודאות באשר לתוצאותיו. כאשר מדובר בעבירות מין, התביעה בוחרת להתפשר במסגרת הסדר הטיעון כדי למנוע מקורבן העבירה את הצורך להעיד בבית המשפט. ''פשרה טובה'', אמרו חכמים, ''היא כזו בה שני הצדדים אינם מרוצים".

הסדר טיעון אינו מוגדר בישראל בחקיקה, אלא נוצר בהתנהלות ואושר בפסיקה. זה ההבדל בין דין לנוהג ובשיטת המשפט הישראלי , בה יש עומס רב על בתי המשפט – מתגבשים הסדרי טיעון "שגם הנפש היפה סולדת מהם". השיקולים המעשיים ודרכי המציאות החזקה מכל, מכירים בקיומם.  לפי מחקר אמפירי שנערך בהנהלת בתי המשפט המחוזיים בישראל – 86 אחוז מההכרעות מתבססות על הסדרי טיעון. הסדר הטיעון מובא לאישורו של בית המשפט, המוטב הדן בתיק - אך הוא ראשי לחרוג ממנו, לקולא ולוחמרא.

פסיקת עונש בהתאם להסדר טיעון, אינה שוללת את זכותה של התביעה או ההגנה לערער על העונש. חובתו של הנסגור, מי שמגן על הנאשם, היא לציין בפני לקוחו שבית המשפט לא חייב לכבד את הסדר הטיעון. אולם ראוי לציין כי זרועו הארוכה של בית המשפט, הנקראת שירות המבחן, היא זו אשר ממליצה בתזכיר מהו העונש הראוי בעיניה בנסיבות המקרה.

ככלל, שיקולי שירות המבחן אינם חופפים בהכרח את שיקולו של בית המשפט - מכיוון ששירות המבחן אינו מופקד על הראיה הכוללת, הבוחנת למשל אלמנט ההרתעה או שיקולי צדק חברתי. בית המשפט מסתייע בתסקיר שירות המבחן ככלי עזר בקבלת החלטה בדבר העונש. אך גם כאן – הוא אינו מחויב לקבל את המלצותיו. לפיכך רשאי בית המשפט שלא לקבל את המלצת שירות המבחן ולאחר ששקל את כל שיקוליו הרלוונטיים לגזור את עונשו כפי הנראה לו לעין.

ההלכה היא כי המלצת שירות המבחן הינה בגדר המלצה בלבד, המהווה רק שיקול אחד מתוך מגוון השיקולים של בית המשפט לשקול וכי בכל מקרה בית המשפט אינו מחויב לאמצו בכל מקרה ומקרה. שירות המבחן הוא הגורם בעל הכלים המקצועיים להעריך את מסוכנות הנאשם ואת התאמת החלופות, אמצעי הפיקוח והעונש הראוי בעיניהם. זאת למשל אחרי שפיקחו וליווי נאשם לעיתים לאורך כל תקופת המעצר והמאסר. בבואנו להעביר ביקורת לגיטימית על מערכת המשפט, וביתר שאת – על הרכב השופטים שהוציא תחת ידו גזר דין על – התפרצות למקום מגורים, מעשה מגונה וניסיון לביצוע מעשה סדום של קטין (על גבול הבגיר) בן 17.5, הכפוף מעצם גילו להוראות חוק הנוער, אשר מחייב לתת משקל נכבד לשיקולי שיקומם של קטינים.

הפגנה מול בית המשפט. קרדיט - ארנולד נטייב, כתב רדיו דרום

לבית המשפט הוגש תסקיר נפגעת עבירה, המפרט את הנזק הרב הנגרם והקשה בתחומי חיים רבים שנגרם למתלוננת ולמשפחתה, כתוצאה ממעשיו של הנאשם - אשר הפרו את תחושת המוגנות והביטחון של המתלוננת. בד בבד, הוגש גם תסקיר שירות מבחן לנוער, שהתקבל בעניינו של הנאשם. במהלך המשפט שהה הנאשם במשך שנה וחצי במעון סגור ועבר הליך טיפולי. שירות המבחן לנוער המליץ על עונש מאסר בפועל למשך שנה וחצי, שירוצה במסגרת המעון (במקום) מאסר בפועל. אם נסתכל בהכרעת הדין שאושרה לפרסום, ניתן לראות כי בית המשפט מצא לנכון לדחות את המלצות שירות המבחן, בשל החומרה הרבה במעשיו של הנאשם וגזר עליו 5 שנות מאסר בפועל, ביחד עם מאסר משמעתי ופיצוי כספי למתלוננת הקטינה בסך 70,000 ₪.

בישראל של שנת 2022, שירות המבחן אינו עומד בעומס, והמדינה בוחנת פתרונות שונים לבעיה כמו גיוס סטודנטים ואף הפרטת הארגון. מחסור חמור בקציני מבחן ובעובדים סוציאליים בשירות המבחן, מביא לעיכובים בטיפול בעניינם של חשודים ונאשמים וגורם לעינוי דין– האם זו תחילתו של הסוף של המוסד שקריסתו כבר החלה? חובתנו לשאול גם - מי מפקח על שירות המבחן אשר מושפע גם הוא ממגמות ותפיסות כאלה ואחרות שאינן חפות מסתבר משדולות מדיניות ואחרות.

הכותבת היא מור אדרי, עורכת דין משנת 2005, יו״ר הפורום הבינלאומי של לשכת עורכי הדין בישראל, יועצת משפטית וחברת ועד מנהל תיאטרון הפרינג' ומפתחת המשאבים ויחסי החוץ של בית החולים ברזילי.

מור אדרי. קרדיט - צילום פרטי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('a09beeae-7b9c-412d-9b58-cc0f7fd6140d','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33875,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('a09beeae-7b9c-412d-9b58-cc0f7fd6140d','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,33875,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה