אולימפיאדה של חלומות

דגל ישראל מונף אל על, ברקע מתנגן המנון התקווה והלב מלא באושר וגאווה.

מדלית זהב אולימפית, פסגת החלומות והשאיפות של כל ספורטאי וספורטאית בארץ ובעולם.

פסגה אותה כובשים, במסע סיזיפי וארוך, רצוף בעבודה קשה, הרבה הצלחות ובד בבד לא מעט כשלונות.

הספורטאיות והספורטאים הנפלאים שייצגו אותנו באולימפיאדה בטוקיו, מלמדים את כולנו מהם החומרים מהם עשויים אלופים מהם עשויות אלופות.

ראשית הם כולם יודעים לשאול שלוש שאלות מרכזיות, מה ?, למה? ואיך? שלוש שאלות מהותיות שסוללות מסלולי חיים ויוצרות שבילי הצלחה והשתאות.

מה? מה אנחנו רוצים מעצמנו ? האם אנו שואפים להיות הטובים ביותר בתחום בו אנו בוחרים? לא חשובה הדיסיפלינה, לא חשוב התחום, חשובה השאיפה המתמדת, זו שמסמלת נקודה סימבולית גבוהה במרחב, נקודה שמעניקה כוחות ותעצומות להתגבר על כל הקשיים והמהמורות והם רבים ומגוונים מפילים, מקשים, לעיתים מצניחים, אבל בטווח הארוך, מצמיחים את השואפים האינסופיים.

המחליטים להצטיין (כן זה מתחיל בהחלטה אישית), יודעים שזו יציאה למסע, רצוף עליות ומורדות, מסע פנימי, מנטלי ברובו, שמצמיח חוט שדרה עמיד וגמיש בו בעת, חוט שדרה שמאפשר להתמודד עם כל המשמעות האדירה, הנגזרת מההחלטה להצטיין, החלטה מורכבת המהווה כוכב דרום של הבטחה, אולם אין בה שום ערובה אפריורית להצלחה.
למה? שאלה גדולה למה? מהיכן נובעת השאיפה המצמיחה והחשובה ומה מזין אותה לאורך זמן ולאורך מאמץ תמידי ארוך ומתמשך? כאן, נכנסים הערכים, האישיים, הקהילתיים והלאומיים. הערכים במעגלים המגוונים שונים, שלכולם יש מכנה משותף, התעלות מוסרית - ערכית, אישית ואנושית. ערכים אינם שמורים רק לתחומים מסויימים, בד״כ אלטרואיסטים משהו, התנדבות, נתינה ועוד, הערכים הם מגוונים ובעלי אדוות וממשקים. במאמץ מתמשך כלשהו, יש גם ערך של התמדה, בלמידה חוזרת למבחן או מופע, או תחרות, יש ערך של נחישות ועוד. את כולם מאפיינת ההתעלות הנגזרת מהשתייכות, השתייכות מלכדת, מרוממת ומעצבת, זו המהווה דנ״א מוסרי ומצפן אישי. ההתעטפות המרגשת בדגל ישראל מסמלת הסתופפות תחת כנפי ערכים, ערכים ושורשים שנכרכים זה בזה ומאגדים את כולנו לרקמה אנושית אחת חיה, רקמה אנושית, נושמת ופועמת המזרימה כוחות ורוחות למפרשי המסע המרגש.

איך ? אולי השאלה החשובה ביותר? איך מגשימים את המאווים והשאיפות ? איך לא נשארים בעלי חלומות גדולים שלא מתממשים? התשובות רבות ומגוונות, אבל לכולן יש מכנה משותף אחד רחב ואיתן - ערך המצויינות. המצויינות היא שם כולל למגוון של תכונות גנריות, שאינן שמורות לתחום דעת, מומחיות או יצירה.

המצויינות היא אורח חיים הבא לידי ביטוי בתכונות, המחוברות לערכים אישיים, לאומיים או אוניברסליים. התכונות הן ברובן מנטליות ונרכשות ביזע, מומחיות, מאמץ ותהליך, שבדרך כלל ממוקד במטרה מוגדרת ודיסציפלינה מוגדרת, אולם התהליך החשוב והתוצר בצידו (לא חשוב מהו) מאפשרים לבסס, לחזק, לשכלל ולזקק, את מכלול המאפיינים של אנשים מצויינים. המצויינים בדרך כלל, מצליחים גם להשתמש בתבונה באלו הכלים, על מנת לתרגם את מומחיותם להצטיינות ייחודית.

הספורט ממחיש לנו באופן נפלא את עומקה, מהותה ומשמעותה של המצויינות, היא דורשת מאמץ מתמשך ואיכותי לאורך שנים, היא דורשת תחזוקה יומיומית, לא ניתן לאגור ולהוציא ביום פקודה, בכל רגע נתון נדרשת עבודה. המאמץ ברובו נעשה מחוץ לאור הזרקורים, כשהוא מופנה בעיקר פנימה, אלינו אל עוצמתנו הפנימית והשקעתנו, ואם התמדנו, עלינו וירדנו, השקענו והאמנו, הצלחנו ונכשלנו ועדיין לא התייאשנו, יגעת ומצאת תאמינ/י - זר עלי הדפנה הונח על הראש וגם ברגע מכונן זה, התהליך לא הסתיים ושוב הוא מחייב את המצויינים להמשיך ולזכות בו בכל פעם מחדש על מנת שהעלה יישאר טרי ירוק ורענן. קשה ? סיזיפי ? מורכב ? - הכל בעיני המתבוננים.
המשלחת הישראלית לאולימפיאדת טוקיו היא הגדולה ביותר ששלחה ישראל עד כה למשחקים האולימפיים והיא מנתה 90 ספורטאים וספורטאיות המתחרים ב-15 ענפי ספורט.
אולימפיאדה אחת, ארבע מדליות, הולידה, מאות אלפי ילדים וילדות, שנושאים עיניים רעבות, כמהות ומלאות בשאיפות, ולנו נותר להמשיך ולזרוע את זרעי החלומות.
תודה לספורטאים ולספורטאיות, על נתינה, אהבה, גאווה ותקווה, כי, האנושות נבנית על השאיפה של המצויינים והמצוינות של השואפים.