מיוחד ליום האישה: ''דרום ורוד'' - סיפורה של טלי יחיה

ספרי קצת על הזיקה שלך לבאר שבע ולדרום.

"בעלי ואני שנינו מהמרכז. הוא איש חיל האויר וחצי שנה לאחר שנולדה שירה, הבת הבכורה שלנו, הוא קיבל תפקיד בבסיס 'נבטים'. מאז כעשרים שנה אנחנו חיים בדרום. גרנו ארבע שנים בבסיס 'נבטים', לאחר מכן שלוש שנים בבסיס 'חצרים' ולאחר כשש שנים בבסיס 'רמון'. נקשרנו לחיים הקהילתיים כאן בדרום עם הצביון הכפרי והאנשים החמים והחלטנו שאנחנו נשארים כאן, בדרום. קנינו מגרש בקיבוץ 'טללים' ובנינו עליו את בית חלומותינו".

מה הביא אותך לבחירה המקצועית שלך?

"גדלתי בצפון (בבסיס רמת דוד, גם אבא שלי היה איש חיל אוויר) ועוד בכיתה ח' החלטתי שאני רוצה ללמוד עיצוב גרפי. החברים הלכו לתיכון ביחד ואני בחרתי ללכת לתיכון אחר ('אורט גרינברג' טבעון) שבו לומדים את מקצועות העיצוב. למדתי אמנות, צילום, עיצוב. זה היה מקיף ומרתק והרגשתי שזה ה'שדה' שלי. כמובן שאחרי הצבא היה לי ברור שזה הכיוון שאני מכוונת אליו ולמדתי עוד 4 שנים עיצוב, לימים, כשבגרתי והקמתי משפחה ועברתי עם בעלי לדרום, התחלתי לעבוד מהבית ולקחת פרויקטים שונים בתחום.

''עבדתי מול משרד הבטחון, פיקוד הערוף, הפקתי חוברות זיכרון, עבדתי עם מקומונים בדימונה ובערד, ובניתי לי מוניטין. לימים בעלי קנה לי מתנה מחשב 'אפל' נייד שהסנונית הראשונה התחילה את בניית הסטודיו העצמאי שלי (בהמלצת חברה טובה שלי, שידעה שזה ישמח אותי) ומשם העסק פשוט עלה וצמח. בניתי סטודיו לעיצוב, שנתן שירות מקיף: עיצוב גרפי, מיתוג, חומרים שיווקיים חוברות ועוד''.

''במרוצת השנים כדי לקדם ולמנף את הסטודיו למדתי המון על ניהול עסק, מהלכים שיווקיים, מכירות, שיווק במדיה החברתית, והעשייה שלי ברשת לצד הידע המקצועי שלי לאט לאט קיבלה תפנית, כשבעלות עסקים ביקשו ללמוד ממני מה ואיך אני עושה כדי לשווק את העסק, וכך קיבלתי החלטה לקחת את כל הידע הניסיון והלימודים מקצועיים לניהול עסקים שעשיתי במשך השנים ולשנות ולנתב את העסק לייעוץ עסקי, לעבור מסטודיו לעיצוב לסטטוס שבו אני מייעצת לאנשים בכל מה שקשור לניהול העסק, מכירות, שיווק ברשתות החברתיות, ובשנים האחרונות, אני עוזרת לחברות, ועובדת בעיקר עם נשים עצמאיות להסתכל על העסק שלהן מחדש לעשות בו סדר, לבנות תשתית יסודות ולפתח אותו קדימה לעבר החלומות והשאיפות שלהן, כדי למצות את הפוטנציאל שיש בו''.

והסנונית הראשונה של כל השינוי העסקי היה ב 2015 הזה היה על ידי 4 כנסים מדהימים לבעלות עסקים שעשיתי פה בבאר שבע, שהביאו עשרות נשים לכל כנס.
ולצד זה במהלך כל השנים אני מרצה של משרד הכלכלה, תיירות עובדת עם עיריות ומועצות בכל הארץ.

בשנים האחרונות רואים יותר ויותר נשים בתפקידי מפתח, בתפקידי ניהול בכיר, בעלות חברות משלהן, נשים בקדמת העשייה בכל תחומי החיים. תתייחסי לזה מנקודת מבטך,

"אני אתייחס לזה מנקודת מבט של נשים עצמאיות – כי זה העולם שאני חיה בו. מה שמעניין זה שנשים עצמאיות מנהלות את העסקים שלהם בצורה לגמרי שונה מגברים, הן פותחות עסק מתוך תשוקה משהו שבוער בהן – ואחרי כמה שנים שהן התגלגלו בעסק הן מבינות שעכשיו יש פה עסק שצריך להתייחס אליו בצורה רצינית, ואני רואה זה כחוט השני העובר בין כל הנשים שאני מלווה וזה לא משנה אם זו יהלומנית שיש לה 30 שנה עסק, או מאפרת שפתחה בית ספר לאיפור או יועצת זוגית החליטה לעזוב את עבודה כדי לעשות שינוי ולממש את עצמה, הן קודם כל מחוברות למשהו מאוד פנימי ועמוק ואותו הן רוצות להוציא חוצה ולהביא לעולם''.

''כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית שהן עצמן יצרו אותה כי בעצמאות באמת אין תקרת זכוכית, זה רק אנחנו מייצרות אותה לעצמינו, פה מתחילה העבודה האמיתי של חיבור בין רצון תשוקה לבין עבודה של חיזוק הבטחון, היכולות, הערך העצמי, ומה שמדהים אותי לראות כל פעם מחדש בתהליכים ובעבודה המשותפת איך התקרה הזו לאט לאט נסדקת והן מצליחות לפרץ את גבולות של עצמן באומץ, בנחישות, ביצירתיות ובדבקות במטרה ואני שמחה להיות חלק מהמגמה המתעצמת הזו ולהיות שם לצידן. ולהביא את כל הכלים שיש לי כדי לסייע לכמה שיותר נשים לפרוץ את הדרך, לעזור להן לממש את עצמן לבנות את הבטחון והערך העצמי כי רק הן אחראיות על ההצלחה של עצמן ולממש את השאיפות שלהן''.

איך הקורונה השפיעה על העסק שלך?

''אז בפברואר 2020 ממש לפני הקורונה טסתי לכנס שיווק במדיה בינלאומי שמתקיים פעם בשנה בסן דיאגו, כבר במהלך השהות שלי בארה״ב לא היה ברור מה קורה בארץ או בעולם עם התפשטות הנגיף, זה היה מאוד מטלטל אי הודאות וחוסר ההבנה מה עומד להיות. בתקופה זו מבחינה עסקית הגעתי לשגשוג לפני הנסיעה היה לי הישג משמעותי והייתי ממש גאה בעצמי שהצלחתי להגיע למצב כך שכמה חודשים קדימה היומן היה מלא וסגור עם הרצאות, סדנאות וקורסים. חזרתי ארצה וכל מי שחזר מכנס בינלאומי נכנס לבידוד, ממש הייתי בין ה 20,000 המבודדים הראשונים בארץ, זה היה כאוס שלם, את הבידוד לא עשיתי בבית וכך נוצר מצב שכמעט חודש לא הייתי בבית לא פגשתי את הילדים ובעלי וזה היה מאוד עצוב ולא פשוט''.

''בזמן הבידוד, מתוך האי ודאות מתחילים לבטל את כל הסדנאות וההרצאות בתחילה זה היה עד פסח ואחר כך פשוט ביטלו את הכל. ההכנסות שלי בעסק באותה התקופה היו בנויות כך ש 95% ממנו התבססו על סדנאות, קורסים והרצאות והכל מתחיל להתפרק אל מול העיניים כמו מגדל קלפים, אני מסתכלת על היומן שמתחיל להתרוקן ומבוהלת, ולא יודעת מה אני עומדת לעשות, זוכרת שאני שואלת את עצמי, מה עכשיו? ובלי הרבה ברירה מתוך אינסטינקט הישרדותי בלי לחשוב -  פשוט מתחילה לעשות את מה כל שאני מלמדת אבל הפעם עם אסרטיביות ונחישות ואני ממש בלתי ניתנת לעצירה, ארזתי מחדש את כל מה שאני עושה בעסק, בניתי סל מוצרים ושירותים חדש, משפכים חדשים, שיניתי את אסטרטגיית השיווק שלי, ופשוט הסתערתי על המטרה, לא ראיתי בעיניים מתוך חוסר ברירה, מתוך הבנה שאם אני לא אציל את העסק שלי – הוא פשוט מתפרק לי, ולחזור להיות שכירה ממש לא הייתה אופציה מבחינתי וכך 2020 הסתיימה כשנה מצוינת למרות כל הדאגות ו- 2022 המשיכה לגדול וממש הכפלתי את העסק שלי, כמו שאני מלמדת את בעלות העסקים שאני עובדת איתן''.

אם היית יועצת ראש העיר למעמד האישה – מה היית ממליצה לו לשפר בסוגיה הזו?

"בהקשר הזה חשוב לי להוקיר תודה ולהביע את הערכתי לורד ששון, יועצת ראש העיר למעמד האישה (ויו"ר האיגוד הארצי ליועצות בתחום) על הפעילות החשובה והענפה שלה ושל כלל היועצות למעמד האישה וברחבי הארץ שעושות עבודה מבורכת, פועלות ללא לאות למען הנשים בהן 51% מהאוכלוסייה, העשייה שלהן מעוררת הערכה והשראה הן הגיעו איתה להישגים משמעותיים ואף נפגשו עם הנשיא לקידום הנושא. הן מסייעות לכל אישה שפונה אליהן ממקום של מסירות אמיתית והבנה עמוקה של הצרכים שלהן, נותנות לכל אחת ואחת את המקום שלה ואת העזרה המדויקת המתאימה לה באופן אישי. ורד מובילה כאן תהליך חברתי חשוב מאין כמוהו ועל כך היא ראויה לכל תודה וברכה. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות וזה נושא שחשוב להקצות לו הרבה יותר משאבים״.

מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?

"למען האמת, בשנים האחרונות אני עסוקה בצורה מאוד אינטנסיביות, יש גם ימים שבהם אני עובדת 12-17 שעות ביום וממש לא מרגישה שעובר לי הזמן ולא מגדירה את זה "עבודה", אני עושה את מה שאני אוהבת וטוב לי עם זה, כך שאני נהנית מכל רגע והזמן עובר לי בהנאה צרופה. וכל היופי בעצמאות שמאפשר לי לשלב את כל הדברים החשובים לי כי המשפחה והילדים שלי הם הדבר החשוב בחיי, והילדים מצד אחד רואים אמא שמגשימה את עצמה, מאושרת מלאת אנרגיה ומצד שני מבלה ונוכחת ונמצאת איתם הרבה. אני אוהבת לטוס לחו"ל לגיחות קצרות, מעבר ל להכיר תרבויות ומקומות חדשים זה בעיקר כדי לנקות את הראש, כדי לאפשר לעצמי לקבל השראה ולחזור רעננה ועם רעיונות חדשים.

איזו דמות נשית מהווה עבורך מודל שאפשר לקבל ממנו השראה ומדוע?

"אני סופגת השראה ממקורות שונים: מביוגרפיות של דמויות מעניינות ומשפיעות, מסרטים מבוססי סיפור אמיתי, וסדרות שבמרכזן דמויות נשיות חזקות. הביוגרפיה של הטניסאית סרינה וו'יליאמס מרתקת בעיניי, דמותה של השופטת רות ביידר גינסבורג היא השראה בעיניי ויש הרבה מה ללמוד מסרטי הביוגרפיה שלה. צפיתי בסדרה מעולה על האישה האפרו אמריקאית הראשונה שהפכה בכוחות עצמה למיליונרית. ולראות מנהיגות שמשפיעות על העולם שנותנת במה למנהיגות נשית מזווית מרתקת. אני יכולה לקבל השראה מכל מסיפורים על אנשים עושים שינוי ומשפיעים על העולם והעשייה שלהם משמעותית מתחומים שונים: קולנוע, ספורט, פוליטיקה, מנהיגות, תרבות, אמנות".

תוכלי לשתף אותנו בשאיפות שלך לשנים הקרובות?

"המטרה שלי היא קודם כל לראות את הניצוץ בעיניים שיש לנשים שרואות את העסק שלהן שהם חלמו ושאפו – שהוא מגיע ופורץ את החלומות שלהן – זה תחושה שאי אפשר לאמוד כשרואים את החיוך והאושר הפרוש על פניהן''.

''אם תשאלו על החלום הכמוס שנרקם בשנה האחרונה, הוא: תוכנית הכשרה מטורפת שבניתי לאימהות חד הוריות מלאות מוטיבציה עם רצון לסלול איתן ועבורן נתיב לעצמאות, שלא תהיינה יותר תלויות ברשויות ובגופים חיצוניים וממשלתיים שתהיינה עצמאיות בעלות סיפוק, עוצמה ואיתנות אישית, מקצועית וכלכלית, אך כדי שהחלום הזה יתגשם אני זקוקה למשאבים רבים, אני מקדישה לזה הרבה זמן כדי להוציא את זה לפועל, אבל לצערי הדרך עוד ארוכה, וכמובן שאיני מתייאשת, מלאת תקווה – שזה אכן יצליח ויצא לפועל''.