שנה לאחר מבצע שומר החומות: יצאנו לבדוק את מצב המקלטים בבאר שבע

לפני כשנה (פלוס חודש), רעדו השמיים מעל באר שבע. מבצע "שומר החומות" שזעזע את כלל הציבור בישראל, הוביל לירי מאסיבי של רקטות מרצועת עזה, 4,360 במספר. כ-5 אחוזים מתוך כלל הרקטות שנורו, שוגרו לעבר בירת הנגב. כמה זה במספרים אתם שואלים? - 214 רקטות, כאשר מתוכן 101 ייורטו, 109 נפלו בשטחים פתוחים ו-4 נפלו בתוך העיר. למרבה המזל לא היו נפגעים, מלבד נזקים ברכוש.

עם זאת, המבצע שארך 12 יום, העלה שוב את הדיון בדבר מוכנות העורף בבירת הנגב למתקפת טילים שכזאת. במהלך המבצע, אנחנו כאן בבאר שבע נט הקפדנו לדווח מן השטח, ולתת את קולות התושבים אשר חלקם אף ספגו פגיעות ישירות לבתיהם. הלחץ והחרדה הקיומית מכך שבכל רגע יכולה לפרוץ אזעקה, הובילה מאות מתושבי באר שבע להעביר את מוקד חייהם אל מקלטי הבניינים. 

אז בעוד בשכונות החדשות רוב התושבים "נהנים" מחדרי ממ"ד מובנים בבתיהם, מוצאים עצמם בקו האש כמובן אלו שגרים בחצר האחורית של באר שבע – ברחובות סנהדרין, רמב"ן וכד'. שם, נאלצים התושבים, רובם מבוגרים ומאוכלוסיות מוחלשות, לרוץ למקלטים מרוחקים מבתיהם. 261 מקלטים פרוסים ברחבי העיר באר שבע, כאשר בחלק מן הבניינים הישנים מצויים מקלטים אשר הינם באחריות בעלי הבניין. עם זאת, האחריות על טיפוחם ונקיונם אמור להיות מחולק בין עיריית באר שבע לבעלי הבניין עצמו.

אנחנו בבאר שבע נט יצאנו לשטח, על מנת לראות במו עינינו את מצבם של המקלטים, כשנה לאחר המבצע ששיתק את בירת הנגב. כאמור, לצורך הכנת הכתבה פנינו לעיריית באר שבע על מנת לקבל הסברים למצב המקלטים בעיר. תחילה הגענו לרחוב הראשי של שכונה ד' - סנהדרין. הגענו לשם לאחר שיחה עם דיירת אחד הבניינים, אשר טענה כי מצב המקלט בבניין בו היא גרה נמצא במצב נוראי. אם לא די בכך, בהגיענו למקום, מלבד המחזה של מקלט מטונף ומלוכלך אשר דרך הגישה אליו חסומה מרוב אשפה, נדהמנו לגלות כי לתושבי הבניין אין אפילו חשמל מסודר במקלט, ובשל כך הם נאלצים בלית ברירה להשיג חשמל בדרכים חלופיות.

פנינו לעיריית באר שבע בנושא, ולטענתה – ''המקלטים ברחוב סנהדרין הם פרטיים ושייכים לדיירים במקום, העירייה אחראית על בדיקת כשירות מקלטים אלו לשימוש בשעת חירום בהתאם לחוק  אך איננה אחראית על פתיחתם וחלוקת מפתחות לדיירים''. בשיחה עם דיירים בבניין נוכחנו לגלות לעומת זאת, כי אחריות על תקינות המקלט היא אכן של חברת "עמידר", אך כמו כן באחריות עיריית באר שבע לדאוג כי כי תחזוקתם נעשית כהוגן.

בעיה מרכזית שעלתה שוב ושוב בשיחה עם תושבים באזור שכונה ד', היא זמינות הכניסה למקלטים בידי תושבי המקום, כלומר – שמירת מפתח למקלט בידי אחד מתושבי "הבלוק" הקרוב לאותו המקלט. תושב העיר, אשר גר ברחוב כיכר הקניזי ליד מרכז הנגב מספר לבאר שבע נט – ''אין מפתח לאף אחד מהרחוב. הם (העירייה) כבר לא נותנים, למרות שפעם כן היו נותנים מפתח למישהו אחראי מהאזור. ואם מחר יש אזעקה אנחנו צריכים לחכות. אמרו לנו שבקרוב יחליפו מנגנון פתיחה מרחוק, אבל אנחנו מקווים שזה יקרה באמת".

פנינו לעיריית באר שבע בנושא ולטענתה – ''לגבי המקלטים ברחוב כיכר הקנזי ואברהם אבינו ישנם סה"כ 4 מקלטים ציבוריים. בימים אלו העירייה מתקינה בארבעת המקלטים מערכת לפתיחה מרחוק של הדלתות, לכן בשעת חירום המקלטים יהיו פתוחים ויעמדו לרשות התושבים. על כן, העירייה לא מחלקת מפתחות למקלטים לתושבים משום שחלק מהמקלטים מושכרים לעמותות/אנשים פרטיים אשר מאחסנים בתוכם ציוד יקר ערך''.

לא יכולנו שלתהות מדוע בעיריית באר שבע בוחרים דווקא "בימים אלו" להתקין באותם ארבעת מקלטים את אותן מערכות חיוניות? האם כ-200 רקטות שנחתו על העיר באר שבע רק לפני כשנה לא הספיקו בשביל להניע לפעולה את מקבלי ההחלטות בעיר? כך או כך, נאלץ לחכות ולהמתין לראות מתי למעשה יותקנו אותן מערכות שכה חיוניות לתושבי השכונה.

בהמשך הסיור, הגענו לרחובות הצדדים של שכונה ד' – בעלי התוספות ובר גיורא. שם, עלתה בעיה נוספת שתפסה את עינינו – כמות לכלוך גדולה במיוחד מסביב למקלטים, אשר מפריעה בנגישות לאלו אשר מתקשים לנוע, כלומר – אותן אוכלוסיות מבוגרות וחלשות שהזכרנו מקודם. לטענת עיריית באר שבע עם זאת, "העירייה ערכה לפני כשבוע סיור במקום ונמצא נקי''. ובכן, בסיור שערכה מערכת באר שבע נט אתמול במקום, נראה כי שבאזעקה הבאה יאלצו התושבים לדלג בין עשבים גבוהים ושקיות זבל בדרכם למקלט הקרוב לביתיהם. עוד נמסר מעיריית באר שבע ביחס לטענות - ''לגבי מקלטים ד/56 (בעלי התוספות) וד/15 (בר גיורא), מדובר במקלטים תת קרקעיים בהם לא קיימת נגישות. מבחינת ניקיון מסביב למקלט, יש לציין, אגף לאיכות הסביבה מנקה באופן יזום או ע"פ קריאות מוקד את הסביבה של המקלטים ואת דרכי הגישה אליהם''.

כשהגענו לרחוב אברהם אבינו פגשנו בדניאל, תושב הרחוב אשר העלה בפנינו בעיה חמורה במיוחד אשר מוכרת לתושבים רבים בעיר – מחסור במיגוניות זמינות למען אנשים אשר מוגבלים בתנועתם. בחודש מאי הקודם, לאור פניות רבות למוקד 106 על חוסר במיגוניות ברחבי העיר, טענה העירייה – ''לצערנו אין באפשרותה של עיריית באר שבע לספק מיגוניות, מעבר לאלה שהוצבו בשכונות בעלות גגות ובניה רכה, אשר סופקו על ידי פיקוד העורף והוצבו בהתאם להנחיותיהם".

בחזרה לדניאל, תושב רחוב אברהם אבינו: לטענתו, למרות בקשות חוזרות ונשנות בפני העירייה להציב מיגוניות ניידות בקרבת בתים, נענו האחרונים בשלילה – "אני גר עם זוג הורים מבוגרים וחולי סרטן. אני בעצמי נעזר במקל הליכה וכשיש אזעקה אין לי ולהוריי שום דרך להגיע למקלטים. אנחנו לא היחידים בבלוק שנמצאים במצב כזה, אבל בעירייה אמרו שאין מיגוניות זמינות. מה מחכים? שייפול עלינו טיל ונמות?''

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה – ''בנוגע להצבת מיגוניות בשכונה, ברשות העירייה מספר מצומצם של מיגוניות אשר נפרסו בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש בשיתוף של הרשות עם פיקוד העורף. במידה ואין ממ"ד/מקלט/ממ"ק יש לפעול ע"פ הנחיות פיקוד העורף "הכי מוגן שיש" (מצ"ב) באתר פיקוד העורף https://www.oref.org.il/''.

עוד נמסר מעיריית באר שבע בתגובה למחסור במיגוניות – ''במידה ותושבים רוצים לברר לגבי הצבת פעמון מיגון (מיגונית) או הקמת ממ"ד, הרי שאלו טעונים בקבלת אישור ממינהל הנדסה, לקבלת מידע על תהליך זה יש לברר מול מינהל ההנדסה, מחלקת מידע תכנוני ברשות בטלפון 08-6840600. יחד עם זאת, בשעת חירום ובהתאם להנחיית פיקוד העורף, המקלטים הציבוריים ייפתחו לשימוש כלל האזרחים לשהייה ממושכת או אם ניתן להגיע אליהם בזמן ההתראה, של 60 שניות''.

כאמור, מסיבוב בשכונות הישנות של העיר באר שבע ניכר כי ההזנחה המערכתית לא פוסחת גם שמדובר בביטחון חיי אדם. שנה לאחר שומר חומות, כאשר האיום ממתקפת טילים מרצועת עזה נמצא תמיד בעינו, קשה לומר בפה מלא כי עיריית באר שבע באמת דרוכה ומוכנה מספיק על מנת לשמור על תושביה בסבב הלחימה הבא.

אנחנו כאן בבאר שבע נמשיך לעקוב וכבר בשבוע הבא נצא לשטח לראות מה השתנה, וכמובן לדאוג כי לתושבי העיר יינתן השירות הטוב ביותר. גם אם הם גרים ב''שכונות החלשות''.