הלוי, שעובד במחוז דרום של מכבי שירותי בריאות מזה כשש שנים, עוסק במקרים של שיקום פיזיקלי מדי יום ביומו, כדוגמת טיפול בכף היד, הערכות קוגניטיביות, ביקורי בית למטופלים במהלך תהליך שיקומי ועוד. הוא נע על הציר שבין המרכז לרפואה בנגב (מר"ן) השוכן בבאר שבע לבין המכון הפיזיותרפי במרפאת מכבי בדימונה, ומעניק טיפול למאות מטופלים מערד ועד מצפה רמון. למקצוע הגיע על רקע היותו בן לאם נכת צה"ל, ולאחר שהרגיש שייעודו בחיים הוא בתחום הטיפולי. "אני רוצה לסייע לאנשים שצריכים כתף תומכת בשעתם הקשה", הוא מסביר.

בשבוע שעבר הוא סיים ביקור בית אצל מטופל בעיר מצפה רמון, ולאחר מכן עצר בתחנת הדלק הסמוכה כדי למלא דלק ברכבו. הרכב, כאמור, נתקע בשל תקלה טכנית ונגרר למוסך הקרוב, כאשר ביום המחרת תכנן צביקה מספר פגישות עבור מטופלים שצריכים סיוע במצבם הפיזי.

"ידעתי שאם אני דוחה את הפגישה שתוכננה ליום שאחרי, המטופל שמחכה לקבלת שיפוץ בדירתו על ידי עמידר ייוותר ללא מענה ולא רציתי שזה יקרה. זה בחור שנמצא על כיסא גלגלים, הוא צריך סיוע יומיומי והשיפוץ היה הכרחי. זה חשוב לי, אז חשבתי על פתרון אחר, יצירתי יותר", הוא משחזר.

כמה יצירתי יותר? צביקה, שמתגורר בשדה בוקר, לקח עמו את אופניו ועלה על קו האוטובוס לעיר באר שבע, בה תוכננו הפגישות. מהתחנה המרכזית הוא דיווש בעצמו על האופניים, מפגישה אחת לאחרת, וכך הספיק את מה שתכנן גם ללא האוטו הצמוד.

צביקה והאופניים. צילום באדיבות מכבי שירותי בריאות

מבחינתו, מדובר באקט שגרתי ולא מרעיש במיוחד, כך הוא מסביר: "זה לא היה מאמץ גדול מדי עבורי, וידעתי שאם אני דוחה את הפגישות המטופלים יתעכבו בעוד כמה שבועות. ברמה האישית, זה משמעותי עבורי - היכולת לתת מענה יעיל ומהיר לאנשים שזקוקים לו. להגיד שזו תחושת שליחות נשמע גדול מדי, אבל זו בהחלט ההרגשה". 

עפרה יטוב, מנהלת מרכז רפואי נגב (מר"ן) במכבי שירותי בריאות אמרה: "הסיפור מדבר בעד עצמו, והוא טוב יותר מכל מילה שנרצה להוסיף. מחויבות, חיבור אישי, נתינה מכל הלב - זה מה שמייחד את משפחת מכבי שירותי בריאות. בעיקר היכולת לראות את האדם שמאחורי הבעיה הרפואית. וצביקה מבטא את הכול גם יחד.  אני גאה בכך שאנשים כמותו הם חלק מהצוות שלנו, הוא מופת לעשייה רפואית ואישית. כן ירבו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו