"הקיצוץ בתקציב על חשבון עובדות הניקיון"

סיפרנו לכם בעבר לא פעם על המאבק להעסקה ישירה של עובדי הקבלן ועובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון בנגב. סטודנטים, חברי סגל ופעילים חברתיים נאבקים כבר מספר שנים למען העסקה ישירה של עובדי הקבלן באוניברסיטאות ברחבי הארץ, וגם כאן בקמפוס. לאחרונה פורסם כי ישנו קיצוץ נוסף בתקציב הניקיון של אוניברסיטת בן גוריון. העובדות והפעילים במאבק טוענים כי בפועל מי שיפגעו מהקיצוץ הן עובדות הניקיון המועסקות דרך חברות קבלן, שיידרשו לנקות אותם שטחים בפחות זמן, כשהן קורסות תחת העומס.

באוניברסיטה ישנן עובדות ניקיון אשר נמצאות במוסד כבר 20-30 שנה. הן לרוב מגיעות מהמעמדות המוחלשים יותר בחברה במצב סוציו אקונומי נמוך עם קשיי שפה. ההעסקה הקבלנית גורמת לתחושת חוסר ביטחון תעסוקתי של אותן עובדות, כשנוסף על כך, הן לא זכאיות לאותן זכויות כמו שמקבלים עובדי האוניברסיטה מן המניין.

כפי שפורסם ב"הארץ", אוניברסיטת בן גוריון קיצצה בתחילת ינואר כארבעה אחוזים מתקציב הניקיון של הקמפוס והבהירה כי רמת השירות והניקיון לא תיפגע. לכן, פעילי המאבק טוענים כי מי שייפגעו מהשלכות הקיצוץ הן עובדות הניקיון המועסקות דרך חברות קבלן, שיידרשו לנקות שטחים רבים יותר בלי שכר נוסף. "כל פעם שמישהי חולה או לא מגיעה הן לא מקבלות שעות נוספות, דורשים ממנה לעשות עבודה בלי תוספת תשלום. מקצצים כל פעם קצת והקיצוץ בתקציב הוא על חשבון העובדות, הן קורסות תחת העומס", מספרת ל'באר שבע נט' נועה חסידוב, סטודנטית בשנה ב', יו"ר תא אופק ואחת ממובילות המאבק. מהאוניברסיטה לעומת זאת טוענים כי לא תהיה עבודה נוספת לעובדים ואף הצטרפו עובדים חדשים לצוות הניקיון.

"זה המון עבודה, יש מחסור בעובדים ולכן מבקשים מאיתנו למלא מקום ולנקות במקומות נוספים. מה נשאר לקצץ? גם ככה אומרים לנו: 'תלכי לפה, תלכי לשם'. לא מספיק שאנחנו לא עובדות של האוניברסיטה - אנחנו גם אוכלות אותה", סיפרה מ', עובדת ניקיון בקמפוס. גם ברשתות החברתיות הגיבו על המצב ועל המאבק: "האוניברסיטה מממשיכה במגמת הקיצוצים בתקציב הניקיון והאחזקה, מגמה הנמשכת לאורך שנים בעשרות אחוזים. כל פעם קצת. כמעט בלי שנרגיש. המשמעות? מעבר לשירותים פחות נקיים, כיתות מלוכלכות, קיצוץ בשעות העבודה, ואף פיטורים של עובדות ועובדי הניקיון, שגם ככה לא מצליחים להגיע למשרה מלאה, ובקושי לסגור את החודש".

אפשר גם אחרת

בינתיים במוסדות אחרים בארץ, כמו אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת אריאל ומכון ויצמן, כן עברו להעסקה ישירה והעובדים מרווחים מכך. "התשובה היחידה זו העסקה ישירה", מסבירה נועה, "לשמור על זכויות העובדות, זו הדרך הערכית המוסרית היחידה. הן כרגע עובדות סוג ב' באוניברסיטה".

סטודנטים רבים באים ללמוד באוניברסיטה דווקא בגלל האופי החברתי שלה, דווקא בגלל היותה ערכית ומוסרית. אך בפועל, פעילי המאבק טוענים שהמצב נראה אחרת. "האוניברסיטה זה גוף חינוכי, אמור להקנות ערכים מוסריים ולפתח את הנגב ובפועל מנצל את האוכלוסייה הכי חלשה פה. בתור סטודנטית שלומדת כאן זה לא נראה לי לגיטימי", מסכמת נועה. בינתיים עדיין לא הגיע השינוי המיוחל לאוניברסיטת בן גוריון, אך המאבק ממשיך למען אותם עובדים.

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה:

"מבדיקה שערכנו מצאנו שתקציב הניקיון של האוניברסיטה גבוה ביחס לגודל הקמפוס בהשוואה למוסדות אחרים. לאחר בחינה מחודשת של צרכי האוניברסיטה הוחלט על הפחתה קטנה של כ-4% מתקציב הניקיון. צמצום התקציב הינו מידתי ופרופורציונלי ומשמעותו צמצום בהיקף שירותי הניקיון אשר ניתן ע"י עובדי ועובדות הניקיון. לפיכך לא תהיה עבודה נוספת על עובדי הניקיון. יתר על כן קליטת עובדים חדשים נמשכת ובשבוע שעבר בלבד נקלטו 4 עובדי ניקיון חדשים".