הסינפונייטה הישראלית באר-שבע פותחת עונה עם "בריאת העולם"

הקונצרט יפתח עם שני מארשים סימפוניים אופ' 40 3 ו-6 של שוברט בניצוחו של מאסטרו יוסטוס פרנץ, המנהל המוסיקלי והמנצח הראשי של התזמורת. פרנץ פנה למלחין פרופ' ארי בן-שבתאי ובקש ממנו לתזמר את המארשים, זאת מאחר שהתוודע ליצירות אלו כשהקליט את כל סדרת המארשים אופ' 40 בצעירותו במסגרת הרכב צמד פסנתרנים בו ניגן עם כריסטוף אשנבאך.

-

שני המארשים נכתבו במקור כאסופה של שישה מארשים לפסנתר בארבע ידיים. רבים מחוקרי המוסיקה טוענים שיצירות אלו נועדו להיכתב בכלל לתזמורת אבל מסיבותיו שלו לא הספיק להמיר את היצירות לנגינת גופי ביצוע גדולים ונשארו במתכונתם המקורית. שוברט כינה כל מראש כ"מארש גדול" לא בגלל הגודל והאורך של המארש אלא דווקא במשמעות הרחבה של המילה, יצירה מופתית.  בהתחשב בהיסטוריה של המארש, התזמור שכתב פרופ' בן-שבתאי הוא דרך ביניים בן סגנון התזמור של שוברט לבן ייעוד המארש לנגינה בתזמורת צעידה גדולה.

בחלק השני של הקונצרט תבוצע יצירתו של המלחין יוזף היידן "בריאת העולם" , היצירה הראשונה המשלבת בן תיאור הבריאה הנמצא בספר "בראשית" לבן הפואמה "גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון משנת 1667. היצירה מתמקדת בגדולתו ויופיו של הטבע ומהווה שיר הלל לאל הבורא ופחות מייחסת חשיבות לנפילתם של אדם וחווה כפי שמתואר בפואמה של מילטון.

היצירה מחולקת לשלושה חלקים, הראשון עוסק באדמה והצמחים, השני בבריאת בעלי החיים והאדם והשלישי באדם וחווה בגן עדן לפני החטא. היידן בוחר לפתוח את היצירה דווקא בתיאור של התוהו ובוהו ששורר לפני בריאת העולם, בעזרת המוסיקה הוא מתאר את הכאוס כבסיס לדברים שייבראו בעתיד. בהמשך נאמר "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום".

-

המקהלה, עונה במשפט "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים, ויאמר אלוהים ויהי אור". המוסיקה של היצירה היא שילוב של פשטות ומורכבות, היידן בחר להשתמש באמצעיים מוסיקליים כדי לתאר תופעות טבע. היידן לא התיימר לעסוק  בשאלות פילוסופיות מסובכות כפי שכתב בשנותיו האחרונות : "קול סודי לחש לי: יש בעולם כה מעט אנשים שמחים ומאושרים; צער ויגון הולכים אחריהם לכל מקום; ייתכן ועבודתך תהיה המקור שממנו האדם, אשר נושא את דאגותיו על כתפיו, ישאב מנוחה ושלווה". כל זאת, תחת שרביטו של מאסטרו יוסטוס פרנץ, מנהלה המוסיקלי של התזמורת מזה 4 עונות רצופות.

בקונצרט משתתפים סולנים ונגנים מהשורה הראשונה ביניהם, דנה מרבך ,סופרן המופיעה בקביעות כסולנית בקונצרטים בארץ ובאירופה; בשנים האחרונות הופיעה באולמות ידועים ביניהם הקונצרטחבאו (הולנד), קווין אליזבת' הול (לונדון), Palau de la Música Catalana  (ברצלונה) והפילהרמונית ברלין. כמו כן הופיעה בפסטיבלים יוקרתיים, ביניהם פסטיבל לוצרן, הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה עתיקה בפרייבורג, פסטיבל קלן למוסיקה עתיקה, פסטיבלStyriarte  בגראץ ועוד. היא בוגרת הסטודיו של האופרה הישראלית, שם כלל הרפרטואר שלה תפקידים רבים.

אכים הופמן, סולן בס מגרמניה החל את הכשרתו המוסיקלית  במקהלת הנערים Regensburger Domspatzen והמשיך את לימודיו בקלן ב Hochschule fur Musik   עם מוניקה פיק-הירונימי. הוא השתתף בקונצרטים ואופרות בתפקידים שונים, ביניהם: פפגנו בחליל הקסם והרוזן אלמוויוה באפו של פיגרו (מוצרט), קלאודיוס באגריפינה (הנדל), אכילס ב- לה בל פיגרו (אופנבך) ועוד.

-

רוברט בוקלנד, סולן טנור מהולנד.  מופיע בקביעות עם אנסמבלים מובילים באירופה, ביניהם: המקהלה הקאמרית של שטוטגרט, קולגיום ווקאל גנט, אנסמבל ווקס לומיניס ועוד. כסולן, הרפרטואר שלו מגוון מאוד, החל מביצועים ליצירות אוונגליסטיות מאת באך עד אריות מאופרות מאת ורדי, מוצרט, הנדל, ועוד. בוקלנד הופיע עם התזמורות המובילות באירופה.

קלאודיה צובל, מ"מ מנכ"ל הסינפונייטה "אני נרגשת לפתוח את העונה ה-45 בתפקידי החדש, בעונה שעומדת בפנינו רפרטואר מגוון, מעניין ומאתגר שרקח עבורנו המנהל המוסיקלי של התזמורת, מאסטרו יוסטוס פרנץ.  היצירות לקונצרט נבחרו בקפידה ומתוך מחשבה להתחיל את העונה "בגדול":   המארשים הגדולים של שוברט בתזמור המיוחד של המלחין הישראלי הנפלא, פרופ' ארי בן-שבתאי, ויצירתו המונומנטלית של היידן: בריאת העולם".