PTSD בעידן הדיגיטלי - השפעות של חשיפה לתוכן טראומטי ברשתות החברתיות

$(function(){setImageBanner('ea508794-95b6-4469-8edc-3dd3ed578c41','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,39323,'Image','');})

בעשור האחרון הפך העידן הדיגיטלי את העולם למקום בו אנו נחשפים לתוכן חדשותי, תכני וידאו וסטטוסים מכל קצוות תבל. רשתות החברתיות, בהן ניתן לשתף ולהפיץ מידע בצורה מיידית וגלובלית, יצרו נוף חדש בו מצבים טראומטיים יכולים להגיע במהרה אל כל אדם, בכל זמן. אחת התופעות החדשות שצמחו בעידן זה היא פוסט-טראומה שנגרמת לאנשים בעקבות חשיפה ממושכת לתוכן טראומטי אונליין, תופעה שנראית כגרסה דיגיטלית של PTSD.

Depositphotos

הבנת התופעה של PTSD בעידן הדיגיטלי

PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית) היא תגובה פסיכולוגית טראומטית לאחר חשיפה לאירועים קשים או מזעזעים. על פי רוב מדובר בחוויות ישירות של אלימות, תאונות או מלחמה. אולם בעידן הדיגיטלי גם חשיפה פאסיבית, כמו צפייה בקטעי וידאו או קריאת כתבות על טרגדיות, יכולה לעורר תסמינים דמויי PTSD, גם אם לא היו אלו חוויות ישירות. התסמינים יכולים לכלול פלאשבקים, סיוטים, תחושת ניתוק, חרדות, ועוד. חוקרים מצביעים על כך שצפייה בסצנות אלימות ומזעזעות יכולה להעמיס על הנפש, אין זה משנה אם מדובר בחוויה ישירה או עקיפה – השפעתה על המערכת הרגשית עלולה להיות דומה.

 

איך חדשות וקטעי וידאו על אירועים טראומטיים יכולים לעורר תגובות דמויות PTSD?

חדשות וקטעי וידאו על אירועים טראומטיים – בין אם מדובר בביטויי אלימות, אסונות טבע, תאונות דרכים קשות או זוועות מלחמה – יכולים לעורר סערת רגשות אצל הצופים. חשיפה חוזרת ונשנית לתוכן כזה יכולה לגרום לאדם להרגיש כאילו הוא עצמו עבר את החוויה הטראומטית, מה שגורם לו לחוות תגובות דמויות PTSD כמו חרדות, תחושת פחד בלתי מוסברת, או אפילו ניתוק רגשי. אנשים רבים מוצאים את עצמם נסחפים לתוך דינמיקה של חדשות רעות ומדכדכות, וחווים כאב רגשי גם כשאינם מעורבים ישירות במתרחש.

 

בנוסף, הרשתות החברתיות יוצרות סביבה שבה כל פוסט, תגובה, או שיתוף יכולים להפיץ את התוכן הטראומטי במהרה. מבלי שיש לאדם שליטה על כך, התוכן הופך לזמין בכל רגע נתון, מה שמגביר את תחושת ה"עומס הטראומטי" ומקשה על מנוחה נפשית.

 

דרכים להגביל את החשיפה ולשמור על הבריאות הנפשית

על מנת להימנע מהשפעות שליליות על הבריאות הנפשית, חשוב לנקוט בכמה צעדים שנועדו להפחית את החשיפה לתוכן טראומטי ברשת. ראשית, כדאי להימנע משיטוט אקראי ברשתות החברתיות או אתרי חדשות ללא מטרה ברורה. ניתן גם להתמקד במקורות מידע חיוביים או ניטרליים, ולהגביל את הזמן המוקדש לצפייה בחדשות.

שנית, קיימת חשיבות רבה בהגדרת גבולות אישיים. לדוגמה, אפשר להפעיל הגבלות על אפליקציות חדשות או תוכן ויזואלי באמצעות כלי ניהול זמן. גם בימינו ניתן למצוא לא מעט יישומים וטכנולוגיות שונות שמסייעות בהפחתת שעות המסך ובניהול טוב יותר של החשיפה למידע.

 

לבסוף, חשוב להיעזר בתמיכה נפשית מקצועית. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, לדוגמה, יכול לסייע בהתמודדות עם רגשות עזים שנגרמים מחשיפה לתוכן טראומטי. דיבור על החוויות והתחושות עם אנשי מקצוע או בקבוצות תמיכה יכול גם להפחית את ההשפעות המזיקות.

 

טראומה משנית – כשהחשיפה הופכת לפציעה רגשית

תופעת ה"טראומה המשנית" מתארת את הפגיעות הרגשיות שיכולות להיגרם לאנשים עקב החשיפה לסבל של אחרים, מבלי שהם עצמם עברו את האירוע. בעידן הדיגיטלי, כמות התוכן המזעזע והטראומטי הנמצא ברשתות החברתיות עלולה לגרום לאנשים רבים לחוות טראומה משנית. יש שיאמרו כי מדובר במציאות שבה כמעט כל אחד מאיתנו חשוף בצורה כזו או אחרת לאירועים טראומטיים של אחרים, ובכך נפגעת שלוות הנפש שלנו.

 

בעולם שבו חדשות קשות וקטעי וידאו זורמים אלינו ללא הרף, חשוב לדעת איך להציב גבולות בריאים ולהגן על הבריאות הנפשית שלנו. התמחות בהתמודדות עם תכנים קשים ושמירה על איזון בין חשיפה לבין הגנה עצמית הם המפתח להתמודדות עם האתגרים הנפשיים של עידן המידע.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('a72a28c2-e3e8-45de-9835-92e027ce24e4','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,39325,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה