חוקרים מבן גוריון טוענים: כך שיטה ייחודית מעולם הרפואה תציל את האלמוגים

שינויי האקלים גורמים להלבנה והכחדה של שוניות האלמוגים בעולם עקב עליית טמפרטורת מי הים. קבוצת המחקר של ד"ר בנימין רוזנטל והדוקטורנטית שני טליסה מהמעבדה לאימונולוגיה השוואתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטה לפתח רעיון יוצא דופן המשלב בין עולם הרפואה והאקולוגיה, במטרה להציל את שוניות האלמוגים.

"החלטנו לפתח את היכולת של השתלת תאי גזע בין אלמוגים, ממש כמו השתלת מח עצם בבני אדם", מסביר ד"ר רוזנטל. "כמו שיש בני אדם שהגוף שלהם לא מסוגל לפתח תאים מסוימים, השתלה של מח עצם מאדם בריא לאדם הזקוק לתאים האלו, תאפשר שיקום של מערכת הדם ותאים מתפקדים. ניסינו לעשות זאת גם באלמוגים. הרעיון היה לקחת תאי גזע מאלמוג בריא שעמיד לחום לאלמוג שנפגע וצריך חוסן מול גלי חום".

בטיפול תאי גזע מוזרק או מושתל בחולה חומר תאי שמקורו ביצור חי אחר. תאי גזע הם תאים בשלבים ראשוניים של התפתחותם, שעדיין לא עברו תהליך התמיינות כדי להיות משויכים לסוג מסוים של רקמה בגוף, תכונה שמקנה להם פוטנציאל לריפוי מגוון של מחלות של כל סוג של רקמה, ואף ליצירה יש מאין של איברים להשתלה.

לשם כך, בודדו החוקרים תאי גזע מאלמוג רך , שושנת ים, והשתילו בשושנת ים אחרת. על ידי בידוד התאים נמצא שתאי הגזע שלה עברו שינוי ע"י חלוקת הרקמות בתוכה. כאשר נשתלו התאים בבעלי חיים אחרים, התאים הללו אף הצליחו להתרבות ולהציל חיות מכימותרפיה קטלנית, בדומה להשתלת מח עצם בבני אדם. ממצאים אלו העלו את הרעיון הייחודי שנרקם במעבדה- העברת תאים בין בעל חיים אחד לאחר.

"גילינו שהשתלת סוג מסוים של תא מאותה המשפחה, עונה על תנאים מסוימים שהופכים אותו למועמד פוטנציאלי לשימוש טיפולי. התאים שהושתלו בבעלי חיים בוגרים אחרים השתלבו ברקמות של בעל החיים בו הושתלו ובהמשך הצליחו להתמיין בהצלחה לכמה סוגי תאים בריאים", סיפרה טליסה. "מעבר לכך, אותם תאי גזע המשיכו להתרבות בבעל החיים בו הושתלו גם לאחר מספר השתלות".

בידודם של תאי גזע מאלמוגים שעמידים לגלי החום והשתלה מחודשת שלהם באלמוגים רגישים, תגדיל את הסיכוי של האלמוגים הללו לשרוד בגל החום הבא. תוצאות המחקר הוכיחו כי ניתן להעשיר את  הדגימות של תאי הגזע ואף ניתן להפיק תאי גזע דומים מיצורים אחרים שמשתייכים לאותה המשפחה, כולל אלמוגי האבן שבונים את השוניות, גילוי שמעניק תוקף לבחינת תאי הגזע כמקור פרקטי לטיפול.

ממצאי המחקר תורמים להרחבת המחקר בטיפול תאי גם לתאי גזע שמקורם ביצורים ימיים שתרם נבחנו כמקור לתאי גזע. יתרה מזו, הדגשת חשיבותם הרפואית של מינים מסוימים של יצורים ימיים יכולה להגביר את המודעות לשמירה על המגוון הביולוגי של היצורים החיים, בייחוד בסביבת הימית, ולעודד השקעת מאמצים בשימור שוניות אלמוגים, שמהוות את סביבת המחייה של היצורים הללו. שוניות אלמוגים ברחבי העולם נמצאות בסכנת הכחדה בשל משבר האקלים, הזיהום הימי ודייג יתר.

"אנחנו משתמשים בכלים רפואיים בכדי לפתור בעיה אקולוגית", סיכם ד"ר רוזנטל. " המחקר פותח צוהר לכלי נוסף שיכול לסייע בשמירה על השוניות, באמצעות שימוש בתאי גזע על מנת לגדל, לשקם ולחזק את האלמוגים בשוניות. יש כאן פוטנציאל גדול שרק עכשיו גילינו אותו".

קבוצת המחקר כללה את: שני טליסה, שני ברקן, גרייס שניידר, שלי אוישר, ד"ר, ענר אוטולנגי, שיר אלישר, ד"ר רונית בן-רומנו, קרן ברליין, רוני ינאי, ד"ר אליה סולטן, ד"ר אורון גולדשטיין, ד"ר עוזי חדד, ד"ר קליי דיויס, ד"ר אורלי גרשוני-יהלום וד"ר בנימין רוזנטל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, איתמר קוזלובסקי, טון שרוני ד"ר מגדה לונדובסקה, ד"ר ראובן אהרוני, ופרופ' יהוא מורן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ניקי טריילור-קנולס מאוניברסיטת מיאמי, וד"ר תום לוי מאוניברסיטת סטנפורד .