אתמול (א', 12.11), התקיים בבית הספר למשחק גודמן כנס בנושא "פגיעה מינית והשלכותיה האישיות, המשפחתיות והחברתיות" בהשתתפות המרכז לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, נגב (מסל"ן), עיריית באר שבע וגופים נוספים. בכנס בו לקחו חלק בין השאר סגנית ראש העיר ד"ר חפצי זהר, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר שבע אתי כהן ואישים נוספים, דנו במגוון רחב של נושאים הנוגעים לתופעה. לאור גל התלונות נגד דמויות ציבוריות בזמן האחרון, נדמה שאין עיתוי טוב יותר להביא את הנושא לתודעה הציבורית, אך אם תשאלו את ליזה ניקוליאצ'יק, מדובר בנושא שצריכים לדון בו באופן יומיומי.

 

-

"אני פסיכולוגית במקצועי, עסקתי בתחומים רבים ושונים של רווחה וכבר עשרים שנה שאני עוסקת בתחום של טיפול בפגיעות מיניות. אני יכולה להגיד בלב שלם שאין דבר שעושה נזק לבן-אדם כמו פגיעה על רקע מיני. אישה שנאנסה זו אישה שעולמה הופך להיות חסר תקווה ואמונה, גם כלפי הסביבה שלה ובעיקר כלפי עצמה".

והאם לגל התלונות האחרון יוצר השלכות חיוביות בנושא?

"אנחנו רואים בחודש האחרון עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות אלינו, לא רק אצלנו, בכל הארץ ואני בטוחה שגם בעולם. אז במובן הזה אין ספק שזה תרם מאד. אבל, וזה אבל גדול, צריך להבין את כל ההשלכות של חשיפה כזאת. כשאשת ציבור חזקה מתלוננת בתקשורת היא יודעת שיש לה קרקע יציבה לעמוד עליה. מחיר חשיפה כזה לאדם אלמוני, ולא משנה אם מדובר בגבר או אישה יכול להיות כבד וזה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון".

אם כך, באיזה אופן אתם מסייעים למי שפונה אליכם?

"דבר ראשון אנחנו מקשיבים, נותנים את התחושה של מפלט ואוזן קשבת למי שנפגע. כמובן שבהרבה מקרים השאיפה היא לחשוף את המקרה ולהגיש תלונה, אבל לפעמים הדרך היא ארוכה ויש לנו עוד ארגז כלים שלם שאנחנו יכולים להעניק לפונים. החל מליווי וייעוץ דרך פגישה עם גופים סוציאליים שונים וכדומה. בהרבה מקרים אנחנו מסייעים בייעוץ משפטי ומקשרים עם גורמים ברשויות האכיפה. הנקודה פה היא שאנחנו מייעצים ומכוונים אבל משאירים את הבחירה בידם, בניגוד לאלו שלקחו אותה כשתקפו אותם".

איפה אנחנו עומדים היום בכל עניין הטיפול והתמודדות עם התופעה?

תראה, אין ספק שעברנו כברת דרך, והוכחה לכך היא כל החשיפות התקשורתיות והקמפיינים שרצים ברשתות החברתיות. עם זאת יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. בעיניי הכול מתחיל בחינוך מגיל צעיר מאד. בנים מגיל ילדות צריכים לדעת מה זה לא. כל העניין של המושג 'יחסים בהסכמה' הוא בעייתי, הרי מה זאת הסכמה? עצם הרעיון של לשכנע מישהו להגיע לאקט מיני הוא פסול. בני אדם הם מטבעם יצורים מיניים, אבל אקט צריך להיות הדדי לחלוטין. בכל שנותיי לא נתקלתי באף גבר או אישה שביקשו לספק את היצרים שלהם בדרך של אונס או יחסים בכפייה".

-

מה לגבי אלו שאומרים שגל התלונות יוצר שסע ופילוג בין המינים?

"פגיעה מינית היא תופעה חברתית וככזאת סובלים ממנה גם נשים וגם גברים, אפילו אם החלקים הנרחבים עליהם אנחנו שומעים הם תלונות מצד נשים. אין פה עניין של מלחמת מינים אלא רק ניסיון ליצור חברה מתוקנת יותר, לעצב נורמות חדשות ובריאות יותר. בכנס היום למשל דיברנו על הנושא של טיפול שנדרש לקבל לעיתים דווקא הצד הפוגע. אי אפשר להשוות לצורך העניין בין נער בין 16 שתקף מינית בפעם הראשונה לעבריין מין סדרתי. כמובן שגם במקרה הראשון דרושה ענישה הולמת אבל גם טיפול שיקומי ראוי. אנחנו לא יכולים רק להעניש ולהעלות על המוקד מבלי לתת סיוע ופתח לשיקום, יש הפקרות נוראית מצד המדינה בכל הנוגע לטיפול הולם בפוגעים ראשוניים."   

לסיכום, האם את חושבת שנעשים מספיק מאמצים לטפל בנושא כאן בבאר שבע ובנגב בכלל?

"בנגב בכלל יש הרבה מאד אתגרים בתחום, הסניף שלנו שהוא הגדול ביותר חולש על כל אזור הדרום בעצם, משדרות ועד אילת. יש לנו פה אתגרים אחרים כמו עבודה עם הקהילה הבדואית, שם היחסים בין גברים ונשים הרבה יותר מתוחים ומצריכים לא מעט עבודה. אני יכולה להגיד שכאן בבאר שבע נעשים צעדים חיוביים בנושא מצד העירייה. בקרוב הולכים כל עובדי העירייה, מהזוטרים ביותר ועד לבכירים, לעבור הכשרה בנושא ולהיות העירייה השנייה בארץ שמקבלת את תו התקן "אפס סובלנות לפגיעות מיניות". בעיניי מדובר בצעד מבורך וחשוב. בעמותה אנחנו מטפלים בכל שנה בכארבע עשרה אלף פניות בשנה ומעבירים כששת אלפים מפגשים והרצאות במוסדות חינוכיים בכל הדרום".