כיצד מבוצע סיכול ממוקד לקידום מרצים באוניברסיטת בן גוריון ואיך מעורבים בכך 700 אלף דולר במזומן? דו"ח פנימי של שופט העליון בדימוס תיאודור אור, מעלה התנהלות חמורה בכותלי אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. את שירותיו של השופט יש לציין, שכרה אוניברסיטת בן גוריון בחודש מרץ 2011 כדי לבדוק את התנהלותה של מרצה בכירה באשר לבחינת קידומה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה. כך חשף הבוקר אביחי מרציאנו בתוכנית "בוקר טוב דרום" ברדיו דרום.  

-

700 אלף דולר במזומן

הפרשה מתחילה בחודש דצמבר 2010. מרצה בכירה אוניברסיטה הייתה אמורה להיות מקודמת לדרגת פרופ' מן המניין במספר תחומים, והחליטה לבחון בעצמה את אשר מתרחש מאחורי הקלעים. לשם כך, שכרה שני חוקרים פרטיים שהציגו עצמם בפני רקטור האוניברסיטה ועוזרתו כ"דורון" ו"דניאל" – זוג אחים, שאביהם ה'מנוח' ביקש לתרום את כספו לפקולטה להנדסה בבן גוריון, יחד עם שאר מוסדות מוכרים.

"האחים" טענו כי ירצו להעביר את התרומה בסך למעלה מ-700,000 דולר, במזומן, משום שמקור הכסף "בעייתי" – כלומר לא חוקי. ככתוב בדו"ח של השופט אור, עוזרת הרקטור העידה בפניו כי החוקר הפרטי, שלמעשה היה תורם מתחזה- הונחה לתאם מראש את הגעתו על מנת שיוכלו "להיערך בהתאם", כלומר לדאוג לאבטחה ראויה בעת העברת הכסף ואחסונו בכספת.

במשך מספר שבועות ה"אחים" מגיעים לאוניברסיטה, נפגשים מספר פעמים עם הרקטור ודנים עמו על ה"תרומה". באוניברסיטה מנגד, כלל לא מבינים שטומנים להם פח "כיצד מצליח אדם זר לחלוטין לאוניברסיטה, להגיע תוך זמן קצר כל כך אל לשכת הרקטור וסביבתו, וידובר עמו במתן תרומה במזומן בת מאות אלפי דולרים לאוניברסיטה, מבלי שתועלנה תהיות, תישאלנה שאלות ולעורך לגביו, למשל בדיקת רקע" תמה השופט אור "עדיין תמיהה היא כיצד האמינו מטוס ופרופ' כהן (-עוזרת הרקטור והרקטור) לסיפור הבדים שהצגתו נמשכה על פני מספר פגישות ושיחות לאורך מספר שבועות".

אחת המנהלניות הבכירות באוניברסיטה שנחשפה לפרשה, הוסיפה לספר על שהתרחש:

-

"דואגים שהיא לא תתקדם"

בשיחה עם אחד ה"אחים", הצביעה עוזרת הרקטור על הליכים פנימיים לא תקינים, בשיחה כשהיא לא יודעת כי מדובר למעשה בחוקר פרטי "דואגים שהיא לא תתקדם. יש שני אנשים שכל מה שהם עושים כל היום זה לחפש איפה היא תחמנה ואיפה היא רימתה בקורות חיים שלה כדי להוכיח שהיא לא יכולה להתקדם".

חוקר: מה את אומרת...

עוזרת הרקטור: "ממש, זה כבר, הם אובססיביים לזה... רק תגיד להם את השם שלה הם קופצים להם כל הפיוזים". לשאלת החוקר מי הם אותם אנשים, סירבה הגברת לגלות, אך בו בזמן חשפה את דרך הפעולה של ועדת המינויים האקדמית.

עוזרת הרקטור לחוקר: עזוב, הם כבר לא יכולים להתחבר בקטע הזה אבל היא מטופלת כבר. הקטע שלה והיא כבר איימה ללכת לבתי משפט וכל מיני כאלה, אז תופרים את זה ככה שנוכיח שהיא לא יכולה להתקדם, תופרים את זה. שתבין שאנחנו מתייעצים עם עו"ד על איך לעשות את זה כדי שהיא לא תתקדם לוודא שהיא לא מתקדמת ומצד שני לא יהיה לה קייס לתבוע את האוניברסיטה בבית משפט על זה שלא קידמו אותה".

חוקר: האנשים האלה שיודעים הם גם הרקטור יודע או שזה רק אותם אנשים?

עוזרת הרקטור: "לא, לא, לא, מה זה.. מעבירים לו את הכל".

חוקר: אה, זאת אומרת שהוא מודע לזה גם

עוזרת הרקטור: "בטח, מה זה".

-

"משש בבוקר ישבו לי צלמים וחוקרים במכונית וחיכו שאני אצא"

חברת סגל נוספת באוניברסיטת בן גוריון מספרת כי מעקב אחרי עובדים ושימוש בחוקרים פרטיים, אינו חדש באוניברסיטה. וגם היא חוותה זאת על בשרה "משש בבוקר ישבו לי צלמים וחוקרים במכונית וחיכו שאני אצא, הם קיבלו מינוי ואת זה ידעתי אח"כ בדיעבד… הם אמורים לבדוק את התנהלותה של גברת … במהלך עבודתה. מהלך עבודתה זה מהרגע שאני נכנסת לקמפוס עד הרגע שאני יוצאת מהקמפוס. זאת העבודה שלי".

לדבריה "הם הגדילו ראש וחיכו לי בשער, אז הייתי מסיעה את הבת שלי להסעות. כתוב שם: רבע לשבע בבוקר יצאה מהבית נכנסה למכונית הזאת והזאת, יצאה איתה עוד בחורה צעירה בסוגריים, כנראה בתה, הורידה אותה בתחנה הזאת והזאת ונסעה לאוניברסיטה, והם כל הזמן אחרי, ואני לא יודעת. אז באותה תקופה גם עישנתי אז הייתי יורדת לעשן. אז כתוב: "בשעה הזאת והזאת היא יצאה מהבניין. הייתה בחוץ עישנה כך עשר דקות עלתה חזרה". שנה שלמה"

בדו"ח, ממשיך השופט אור להביא את תמלול השיחות בין עוזרת הרקטור לבין החוקר הפרטי:

חוקר: "תגידי יש איזה דרך שאני יכול לעזור לכם נגדה?"

עוזרת הרקטור: "לא היא כבר.. זה כבר סגור, תפור, זה כבר עניין של שנים וזה אנחנו כבר מגיעים לקצה עכשיו, לפינאל".

עוזרת הרקטור: "כל הסיפור הזה יודעים צבי ואני וזהו, ונשיאת האוניברסיטה, אף אחד אחר לא יודע".

-

הרקטור או העוזרת?

בדו"ח נמנע השופט מלהתייחס באופן ישיר לסיכול הממוקד. למעשה, למעט המשפט "יש גם לתן את הדעת לתוכנם הפוגעני של הדברים אותם אמרה לחוקר הפרטי, לא ארחיב בכך". באופן מפתיע ואף מקומם, השופט אור לא מתייחס כלל לתוכן הדברים שנאמרו בתמלול ולא מתייחס לכך שעל פי העדויות, הסיכול הממוקד לרבות תפירת התיקים נעשו בידיעתו של הרקטור! במקום זאת, ממליץ השופט להעמיד לדין משמעתי את עוזרת הרקטור, וזאת משום שהפרה את חובת הסודיות שלה כלפי האוניברסיטה.

השופט אור מסכם כי הרקטור לא יעסוק בעניינה של אותה מרצה בכירה, וסמכויותיו כרקטור בנושאים הקשורים אליה- יועברו לאחר שיטפל בענייניה.

פרופסור אריה זריצקי, מרצה לשעבר באוניברסיטת בן גוריון סיפר בריאיון לרדיו דרום על מקרים שנחשף אליהם בעבר "מדובר בשימוש לרעה בעוצמה. אני מכיר חברת סגל מנהלי מילדותה, שהייתה בכירה באוניברסיטה, והיא פשוט לא מצאה חן בעיני הממונה עליה, עקבו אחריה וראו שהיא יצאה מהמוסד בלי לכרטס. ניסו לפטר אותה".


-

באוניברסיטת בן גוריון בנגב מסרו בתגובה: "דו"ח כבוד השופט אור הינו הוכחה לטיפול הרציני, הביקורתי, שמטרתו בדיקת סוגיות וטיפול בהם- בו נקטה האוניברסיטה.

מדובר בדו"ח פנימי וחסוי המתייחס למקרה שאירע לפני כשמונה שנים, שכל המסקנות ממנו הוסקו וטופלו, והמשמש בימים אלו כלי ניגוח בידי חבר סגל שבצע מעשים חמורים ביותר, המנסה להשתלח באוניברסיטה ובעומדים בראשה באמצעי התקשורת כדי לייצר כסות של רדיפה לפעולות המוצדקות של האוניברסיטה בעניינו.

באוניברסיטה כללים סדורים ומוקפדים בכל הנוגע לקבלת תרומות, והוצאת קטעים מן הדו"ח מהקשרם וניסיון לייצר תמונה אחרת- אין לה כל בסיס והיא ראויה לכל גנאי"

בעניין העובדת שפוטרה, מהאוניברסיטה נמסר כי העובדת נהגה להגיע לאוניברסיטה בסביבות 7 בבוקר, להדפיס כרטיס נוכחות ולחזור הביתה; בסוף היום היתה מגיעה לעבודה על מנת להדפיס כרטיס שוב, כאילו עבדה במהלך כל היום. אחרי שהחשדות נגדה התחזקו, הנהלת האוניברסיטה שכרה חברת מודיעין, אשר התחקתה אחרי העובדת ואיששה את החשדות נגדה. מדובר בחשד להונאה ובבזבוז כספי ציבור.

רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' צבי הכהן, מסר בתגובה: "הדיון בתיקי קידום מבוסס על אמון. במקרים בהם מתעורר חשד למסירת פרטים לא נכונים במכוון, חובתו של כל בעל תפקיד בהליך לבדוק כמיטב יכולתו את אמיתות הנתונים וליידע גורמים אחרים (דיקן ו/או רקטור). כך נעשה בכל מקרה של חשד מסוג זה".

הרקטור הוסיף כי "במקרה הנדון, נעשה אכן ניסיון, שלא צלח, להוליך שולל את הרקטור על ידי תרומה פיקטיבית. הגורמים הרלבנטיים באוניברסיטה ובכלל זה הנשיאה והאחראי על הביטחון יודעו על כך ונעשה ניסיון ללכוד את אותם גורמים, אולם אלו ניתקו מגע לפני שהתבררה זהותם האמתית".