הבוקר (ראשון), גילתה נשיאת האוניברסיטה כי החל מהשנה יתקיים מסלול קבלה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מיוחד לסטודנטים ערבים, שאינו מחייב מבחן פסיכומטרי; תחום נוסף שבו כבר נרשמו הישגים משמעותיים בהקשר זה הוא גיוון תעסוקתי, תוך גיוס פרואקטיבי באמצעות גופים מתאימים, של עובדים מנהליים מהמגזר הערבי והמגזר החרדי.

פרופ' כרמי ציינה כי המסלול החדש כולל בחינת קבלה המבוססת על החומר הנלמד בבית הספר התיכון במגזר. על פי תוצאות הבחינה יופנו כל סטודנטית וסטודנט לתכנית לימודים מתאימה לה או לו ביותר, אשר תבטיח רכישת תואר במקצועות מבוקשים תוך ליווי אקדמי וחברתי להשגת חווית לימודים מהנה ומספקת.

-

פרופ' כרמי ציינה כי תחום נוסף שבו כבר נרשמו הישגים משמעותיים בהקשר זה הוא גיוון תעסוקתי, תוך גיוס פרואקטיבי באמצעות גופים מתאימים, של עובדים מינהליים מהמגזר הערבי והמגזר החרדי. "בדומה לדו"ח שהוכן בבית הנשיא גם אנחנו נכין דו׳ח מצב להעסקה שיוויונית, אשר יהווה מדד להתקדמות מעשית להשגת גיוון משמעותי של מצבת עובדי האוניברסיטה. 

"בעשורים האחרונים עוברת החברה הישראלית שינויים מרחיקי לכת. ארבע הקבוצות המרכזיות הקיימות בה- חילונים, חרדים, דתיים וערבים, הולכות ומתקרבות זו לזו בגודלן אך מתרחקות זו מזו בתפיסות עולמן. מערכת החינוך המפוצלת שלנו בה לומדת כל קבוצה בנפרד רק מגדילה את המרחק ביניהן. האוניברסיטה היא המקום ליצירת החיבור ההכרחי בין הקבוצות. לא נצליח לשמור על המשך שגשוגה של מדינת ישראל, להגן עליה, להתחרות בשווקים ברחבי העולם, אם דור העתיד שלה, אתם, לא תדעו ללמוד בה ביחד, לעבוד בה ביחד, להוביל אותה יחד". כך אמר היום, (ראשון, ה-22.10.2017) נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, במהלך ביקורו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

-

"אני יודע" הוסיף נשיא המדינה "שהנהלת האוניברסיטה, הסגל וגם אגודת הסטודנטים מחויבים לתהליך של חיזוק הקמפוס וקידום שותפות בין האוכלוסיות המגוונות שמגיעות לכאן. ראיתי את היעדים השאפתניים שהעמידה לעצמה האוניברסיטה כשותפה של בית הנשיא בתוכנית הדגל "תקווה ישראלית באקדמיה". עכשיו צריך להפוך את המחויבות למעשים. וזה דורש מאמץ אקטיבי קודם כל מהסגל, אבל גם מצדכם, הסטודנטיות והסטודנטים.

"באר שבע הולכת והופכת לנגד עינינו למטרופולין. הנגב זכה בשני מנהיגים בן-גוריונים, רבקה כרמי, ורובי דנילוביץ', שדוחפים אותו קדימה. נס הפרחת השממה מתגשם לנגד עינינו, אבל הדרך עוד ארוכה. כל עוד המרכז יתייחס לפריפריה בצורה קולוניאליסטית הנגב לא יכון. אין שממה כמו שממה רעיונית. אתם מביאים וחייבים להמשיך להביא לנגב רעיונות, מדע, חינוך, טיפול רפואי מתקדם. האוניברסיטה המצוינת הזאת חייבת להמשיך להיות מוקד משיכה בארץ ובעולם ולהתעצם ככזו".

-

עוד אמר הנשיא בדבריו: "יש היום אנשים שמתייחסים לאקדמיה כאל מגדל שן, כאל חבורה של סנובים. זו חשיבה קטנונית וטיפשית. אקדמאים הם פועלי בניין, בנאים, אקדמאים בבן גוריון הם גם חלוצים. אתם מפתחים את העתיד של מדינת ישראל, אתם בונים אותו. במעבדות הטכנולוגיה, במרכזי הרפואה, במכוני המחקר המדעי, בהיסטוריה, באמנות, ובתרבות. אקדמיה חזקה היא נשמת אפה של מדינת ישראל והיא עורק החיים של הנגב, חובתנו לאפשר לה לצמוח. שנת לימודים מוצלחת. היו ברוכים.

נשיאת האוניברסיטה הכריזה במעמד זה על "פרס תקווה ישראלית לקידום השותפות בחברה הישראלית, בהשראת נשיא המדינה ראובן  (רובי) ריבלין"

אוניברסיטת בן גוריון בנגב תעניק מדי שנה פרס כספי בסך 20,000 ש׳ח לפעילות אקדמית, מחקרית או ציבורית, של יחיד, קבוצה או ארגון בישראל, בנושא או תחום התורמים לקידום מימוש חזונו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין בענין התקווה הישראלית לסדר חברתי וערכי חדש במדינה. מדי שנה תפרסם האוניברסיטה קול קורא במערכת ההשכלה הגבוהה ובכלל הציבוריות בישראל, שיפרט את חזון הנשיא ויזמין הצגת מועמדים לקבלת הפרס. וועדה לאומית בראשות מוביל פרויקט תקווה ישראלית באוניברסיטת בן גוריון, אשר תהיה מורכבת מאנשי ציבור ואקדמיה, תבחן את המועמדים ותכריז על הזוכה/ים לקראת יום עצמאות ישראל. הפרס יוענק באירוע שיתקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ואשר יכלול בין השאר, הרצאת מפתח בנושא המייצג את רוח החזון ומימושו. 

נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין, נואם באוניברסיטה. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

-

במהלך ביקורו באוניברסיטה נחשף נשיא המדינה לפרויקט הייחודי קוביית רוטשילד, המרכז לעשיה חברתית אפקטיבית, מייסודה של האוניברסיטה וקרן אדמונד דה רוטשילד; כמו כן, הוצגו בפניו מחקרים פורצי דרך של פרופ' הוגו גוטרמן, המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים, ד"ר אורן שריקי, המחלקה למדעי המוח והקוגניציה, ד"ר שלי לוי-צדק, המחלקה לפיזיותרפיה , ד"ר סארה אבו-כף וד"ר תהילה קלעג'י, התכנית לניהול ויישוב סכסוכים.