בכתבה שפורסמה בנושא לפני כשבוע הוצגה תמונה של עיריית באר שבע, בעקבות פניות תושבים חשוב לנו להדגיש כי בדוח המדובר אין התייחסות למשכורות של עובדי עיריית באר שבע.

חריגת שכר הינה חריגה הכוללת: הענקת דרגות או תוספות שכר לא חוקיות, החזר הוצאות באופן מוגזם, שינוי אופן העסקה לשכר בכירים ללא אישור הממונה על השכר. ובנוסף לכך גם אם שיעור העלייה בשכרו של עובד או בשער הממוצע בדירוג מסוים גבוה משיעור שנקבע מראש ייחשב השכר כחורג לכאורה.

משרד האוצר. צילום: פלאש 90 / נעם ריבקין פנטון. ארכיון.

-

אז למי כן? דוגמא לחריגה המופיעה בדוח: עובד שעבד בשנים 2009-2001 בעמותה לקידום ופיתוח השוק העירוני בבאר שבע, תבע כספי פיצויים בסך 188,641 ₪ בטענה כי בחלק מתקופת העסקתו התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו ובין העירייה. הממונה על השכר והעירייה טענו: כי גם אם אכן התקיימו יחסים אלו, התובע נהנה מתנאי שכר חריגים וכי יש לקזז מכל סכום שתחויב בו את חריגת השכר, אשר בהתאם לעמדת הממונה עמדה על כ-322,000 ₪. השופט דחה את התביעה.

ברמה הארצית אומדן החיסכון כתוצאה מפעולות יחידת האכיפה בשנים 2015-2016 (במיליוני שקלים) הינו:

57.55 סכומי השבה – הכספים שעובד או גמלאי קיבל מעבר לחוק (בעבר) ונדרש להשיב.

6.21 חיסכון שנתי 2015 ובנוסף 72.69 חיסכון שנתי 2016.

1,382.82 חיסכון אקטוארי – חיסכון הנוצר כתוצאה מהפחתה בתשלומים העתידיים לעובד או לגמלאי.

סך החיסכון מכל פעילות האכיפה  בשנים 2015-2016 הוא: 1,440.36. נזכיר כי מדובר במיליוני שקלים.

לדבריו של ערן יעקב, הממונה על השכר במשרד האוצר: "פעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר היא חשובה מאוד לצורך שמירה על הקופה הציבורית והשבת כספי הציבור ששולמו כחריגות שכר לטובת קופות הגופים הציבוריים. דו"ח זה מצביע על חיסכון כספי של למעלה ממיליארד שקלים בשנת 2016, וחסכון של כמיליארד וחצי שקלים בשלוש השנים האחרונות, בעקבות פעילות יחידת האכיפה".

עוד מוסיף ערן יעקב: "אנו נמצאים בימים אלו בעיצומו של תהליך שמטרתו הגדלת היכולות הדיגיטליות של האגף ויחידת האכיפה. זאת באמצעות הרחבה משמעותית של מאגר נתוני השכר שעומד לרשות האגף וגם שימוש בכלים סטטיסטיים ובניית תהליכי עבודה אוטומטיים לאיתור החריגות".



מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו