יקיר דיגודקר, סטודנט להנדסת חשמל במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, SCE, הציג בפרויקט הגמר שלו פתרון אפשרי למניעת מקרים של מוות בעריסה. דיגודקר פיתח אלגוריתם המזהה תנועות וצבע על ידי צילום וידאו ויודע להגביר אותם במטרה למצוא שינויים בין הפריימים השונים. כך המערכת יודעת להתריע על שינויים קלים ביותר ישירות למשתמש או במקרה זה, הורי התינוק. 

-

"הפרויקט מתבסס על מחקר של MIT בארה"ב" סיפר יקיר דיגודקר. "האלגוריתם הקיים יודע להגביר תנועה ומשתמשים בו בכלים כבדים ובתעשייה. אני רציתי לקחת את האלגוריתם הקיים ולהוסיף לו עוד מידע כך שיוכל להתאים גם לעריסות של תינוקות ולזהות תנועה עדינה ביותר כמו נשימות תינוק. בשונה מהאלגוריתם הקיים, שלי עובד דווקא על הפסקת תנועה או שינוי צבע בהתאם לתסמינים של התופעה - הכחלה והפסקת נשימה. המערכת יודעת את הצבע הרצוי ומחפשת תנועה. ברגע שהמערכת קולטת שינוי צבע או חוסר בתנועה היא מתריעה על כך למשתמש. משום שהמערכת משווה כל שני פריימים, הזיהוי הוא מהיר וניתן להבחין בשינוי דרסטי במהירות של שתיים וחצי שניות מהרגע בו התינוק הפסיק לנשום".

יקיר סיפר כי הרעיון לפרויקט עלה בכלל במהלך ארוחה משפחתית: "במהלך מפגש עם הדודים ובני הדודים שלי עלה הנושא של תופעת מוות בעריסה. הם סיפרו כי המכשירים הקיימים כיום בשוק לא נותנים התרעה בזמן וכי חלקם אף מפריעים לתינוק ולכן הרבה מנתקים אותם מהעריסה. רציתי לחפש משהו שאני אוכל לראות בצורה מוחשית. הבנתי שהפתרונות שקיימים לא עובדים וחיפשתי משהו שיספק תוצאות טובות יותר, מבלי להפריע לשינת התינוק. בנוסף התעניינתי מאוד בנושא של עיבוד תמונה ורציתי להתעמק במחקר בתחום זה".

תופעת המוות בעריסה אצל פעוטות, למרות שהצטמצמה במהלך השנים במדינות המערב, עדיין אינה לגמרי מובנת למדע ורופאים רבים טוענים כי אין דרך וודאית לדעת את הסיבה מאחורי התופעה. על פי משרד הבריאות התופעה בישראל, יחסית לשאר המדינות, עומדת באחוזים נמוכים אך בעולם התופעה מתרחשת בין 0.3 עד 0.5 אחוז על כל אלף לידות. יקיר מסר לסיכום כי: "אני מקווה שהפרויקט שלי יוכל לקדם את המדע והתעשייה בנושא פתרון זול ובר-ביצוע למניעת התופעה כדי שבעתיד לא תתקיים כלל".