הודיה, היא בת 28 ולמדה ב"אולפנת בני עקיבא", בעיר בסיום התיכון היא עשתה שירות לאומי, כאחות סיעודית בבית חולים והיום, היא משרתת כבר שנה וחצי בצה"ל. היא מספרת על הצעד האמיץ שעשתה, ועל הדרך ההפוכה מן הרגיל, מן האזרחות כשהיא בעלת מקצוע אל הצבא. בסיום ההשלמה היא עתידה לשוב ליחידת מצפ"ן בחיל התקשוב כראש צוות יישום מערכות מידע.

הצד הטכנולוגי אצל הודיה התפתח כבר מן הבית, אביה עובד כיום בתחום ההי טק וגם אחותה הצעירה עשתה שנתיים שירות לאומי מסווג באבטחת מידע ובמסגרתו היא עבדה בשיתוף פעולה עם צה"ל.

-

בסיום התיכון הודיה התחילה שנתיים שירות לאומי בבית חולים סורוקה במחלקת ילדים, "הייתי אחראית על הצד הלוגיסטי, והתפקיד המרכזי שלי היה לדאוג לילדים, שירות זה היה מאוד משמעותי בשבילי". לאחר שתי שנות שירות לאומי, התחילה הודיה ללמוד תואר בהנדסה תעשייה וניהול, מכללת סמי שמעון בבאר שבע.

לאחר סיום ארבע שנות הלימודים הודיה החלה לעסוק במשרות בתחום היוקרתי, כמתניעת מערכות מידע וכך צברה הרבה ניסיון והתמקצעה בתחום. בתפקיד זה היא בעצם אחראית על הפיכת מערכת המידע של המשרד אליו היא מגיעה ממודפסת לממוחשבת. את התפקיד הזה היא מילאה בחברת "אשל" ו"ראש טוב" ביישוב עומר.

"לאחר תקופה מסויימת שאפתי להעביר הלאה את המידע והכלים שרכשתי בזכות התואר והעבודה באזרחות, ולכן הייתי מתרגלת במכללה שבה למדתי". על ההזדמנות הפתיעה והבלתי צפויה שנקרתה בדרכה בנושא השירות הצבאי, היא מספרת: "המכללה פרסמה שמחפשים בחיל טנ"א בעל תואר בהנדסה, אני לא האמנתי כלל שאתקבל, בתור חסרת כל ניסיון בסיסי בכל העולם הצה"לי, בסוף קרה הבלתי ייאמן והתקבלתי, החלטתי ללכת על החוויה הזו, דווקא בגלל הרצון להיות חלק מן העולם הצה"לי".

הודיה שובצה בתחום יישום מערכות מידע, "זה בעצם הצד המקשר בין הלקוחות לבין התכניתנים, בתפקיד אני אחראית להתאים ולסנכרן בין צרכי הצבא לבין מילוייה על ידי התכניתנים. על אף האתגר שהיה טמון בשינוי כזה באורח החיים, הודיה מספרת כי היא הבינה שההצלחה המקצועית לא ממלאת אותה כפי שהיא ציפתה, אלא היא שואפת לתרום למדינה ולבצע עבודה משמעותית, עם ערך.

חווית הכניסה לצה"ל היתה יוצאת דופן עבור הודיה, היא בת ה-28 עברה שלבים ראשוניים כמו צו ראשון וסיווג ביטחוני, אותם עוברים המתגייסים  "הייתי צריכה לעבור שלבים ראשוניים שאותם עוברים המלש"בים, משום שמעולם לא הייתי חלק מהצבא קודם לכן, קיבלתי הרבה תגובות משתאות אך האמנתי בדרך שלי".

כך החלה הודיה את מסלולה הצבאי ביולי 2016. מטבע הדברים כשהחלה את השירות הרגשתי כל מיני פערים, לא הכרתי את כל הקיצורים בשפה הצה"לית, במשך עשרת החודשים הראשונים עברתי מספר קורסים שקשורים להתאמה של היכולות המקצועיות שלמדתי באזרחות לצרכי הצבא.

-

החוויה של בה"ד 1 היתה משמעותית מן הרגיל בשבילה, היא מספרת: "בבה"ד 1 נחשפתי למשמעת הצה"לית: פתאום לסגור שבתות ולעמוד בזמנים. אני מאמינה שמכל אדם אפשר ללמוד וגם מהאנשים בני ה-19 שהיו איתי בצוות למדתי. בה"ד 1 היה הדרך הטובה ביותר עבורי לרכוש כלים פיקודיים, הבנתי את המבנה של צה"ל, ערכי צה"ל ורוח צה"ל".

מן ההשלמה היא יוצאת עם חוויה מעט שונה בה היא הכירה את אנשי שדה וגם מהנדסים, שמגיעים ליחידות הטכנולוגיות, למדתי על החשיבות העצומה של החיל, והובהרה לי הססמא: "קצין טנ"א יכול הכל".