הסיפור הבא שאנו עומדים לחשוף בפניכם מגיע דווקא ביום העוני הבינלאומי, לציון כל אלה שמתמודדים מדי יום עם עוני מחפיר, ונאבקים על הדברים הבסיסיים שעלולים להיראות מובנים מאליהם: אוכל וקורת גג ראויה.

שלי מרגי ועקנין מתגוררת כ-7 שנים בדירת עמידר בשכונה ד' יחד עם בעלה וארבעת ילדיה. מדובר בדירת שני חדרים בשטח של 48 מ"ר בלבד, דירה שמספיקה אולי, לזוג צעירים, ובטח שלא למשפחה עם ארבעה ילדים.

המשפחה חיה בצמצום מוחלט. שלי מטפלת בארבעת ילדיה הקטנים ואינה יכולה לעבוד, כשבעלה, העובד כנהג מונית, מנסה בכל כוחו לחזק את פרנסת הבית. "אנחנו מתגלגלים מיום ליום, דחוסים כמו סרדינים, כמו קופסת גפרורים בדירה של 48 מטר, איך אפשר לחיות ככה?".

-

כפי שמתארת שלי, אחד הדברים החשובים ביותר – קורת גג ראויה, לא קיים עבור המשפחה "הדירה קטנה וצפופה, חדר אחד משמש כמחסן והסלון משמש כ"חדר מגורים", כל הבית מכשולים, אין מקום לזוז, לא יכולים לחגוג חגים, אי אפשר לארח אף אחד". 

לדבריה: "אנחנו ישנים 6 אנשים באותו חדר. זה לא מספיק צפוף בשביל משרד השיכון? הילדים רוצים לברוח מפה. מעניין אותי אם השר יואב גלנט ואם במשרד השיכון היו מוכנים לגור בסלון".

את הדוחק והמראות הקשים שנחשפנו אליהם, נאלצים שלי ומשפחתה לחוות בכל יום, ללא פיתרון נראה לעין. רק לפני כחצי שנה קיבלה שלי זכאות לדירת 3 חדרים, לאחר שסיפורה נחשף בחדשות ערוץ 11. מאז היא עדיין מחכה, ונאלצת להמשיך לחיות בדוחק "אנחנו עוברים מדורי גיהנום, מיואשים. פעם הייתי אישה בריאה והנפש שלי אכולה כבר. נלחמת עד נשימתי האחרונה".

שלי, פעילה חברתית בעצמה למען הדיור הציבורי, פנתה רבות למנהלי עמידר ומשרד השיכון שלא סיפקו פיתרון, כך לדבריה "פניתי לכל אדם אפשרי בעמידר ובמשרד השיכון, ביקשתי לעבור לדירה גדולה וראויה יותר. זעקתי את נשמתי וכלום לא עוזר. מגישה בקשות לקידום תור וכל בקשה שהגשתי נשללה".

-

ומה אומרים בעמידר ובמשרד השיכון?

חברת עמידר מסרה בתגובה כי "הפונה אושרה לדירת 3 חדרים, ומצויה ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי בעיר באר שבע. נכון לכרגע, לא קיימות דירות פנויות מתאימות בעיר באר שבע, וכשתתפנה דירה נעדכנה בהתאם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: ״מאז כניסתו של השר גלנט לתפקידו, משרד הבינוי והשיכון עושה מאמצים רבים להגדיל את מלאי הדירות בדיור הציבורי לאחר שנים של הזנחה. במסגרת מאמצים אלו בשנתיים האחרונות אוכלסו 650 דירות ריקות ונרכשו למעלה מ- 1,200 דירות חדשות. לגב' ועקנין אושר מעבר לדירת 3 חדרים, ונמצאת כעת ברשימת ההמתנה. עד למציאת דירה עבורה מממשת גב' ועקנין סיוע מוגדל בתשלום שכר דירה ע"ס 3,900 ש"ח בחודש.״

"אף אחד לא מוכן להשכיר לי דירה"

שלי ועקנין מקבלת סיוע בשכר דירה, אך אינה יכולה להשתמש בהם להשכרת דירה בשוק החופשי "אין לי ערבים שיחתמו לי על חוזה שכירות, אני לא יכולה לעבוד, יש לי חוב מזונות והבטחת הכנסה ואני לא מקבלת ביטוח לאומי, אין לי קצבת ילדים, אין לי חשבון בנק. אז מי ישכיר לי דירה? אם אני אצא לשוק החופשי אני אמצא את עצמי ברחוב". לגבי רשימת ההמתנה אמרה שלי "הגשתי בקשה לקידום תור ושללו לי אותה. אנחנו תקועים!".

-

מצבה העגום של שלי ומשפחתה אינו זר לאלפי משפחות שממתינות לדיור ציבורי. עד שימצא פיתרון ממשלתי לסוגייה, שיבוטא בתקציבי ממשלה גבוהים יותר ורכישת דיור ציבורי בהיקף רחב יותר, ימשיכו שלי ועקנין, כמו משפחות רבות בבאר שבע וברחבי הארץ להיאבק למען איכות חיים טובה יותר.